זה נמשך עשר שנים. שני מכונים פעלו בתל אביב תחת ההגדרה המכובסת "ספא", ובפועל סיפקו שירותי מין בתשלום לפי דרישת הלקוחות, מה שנקרא "הרפיה". כמו שהסיפורים האלה נגמרים בדרך כלל, פשיטה משטרתית חשפה את המתרחש בדירות התמימות למראה ונותר רק לגבות עדות מהנשים שהועסקו שם על הניצול המתמשך שעברו. כשהגיעה העת למצות את הדין עם האחראים, התברר שמדובר באחראיות. במה שנראה כחלק ממגמה מטרידה בתעשיית שירותי המין בישראל, שני כתבי אישום הוגשו נגד שבע נשים שהיו מעורבות בניהול בתי הבושת עם השמות הידידותיים למשתמש. ושוב, כמו בתיק סבטלנה גנדיזלוב, החשד שהוא שגם בראש המערכת כולה עמדה אישה. אבל האם החקירה אכן חשפה במקרה הזה את התמונה במלואה?
כתב האישום מציג תמונה ברורה, קשה: אילנית יהב-בלילה, תושבת תל אביב שניהלה בעבר חנות בגדים ברחוב דיזינגוף בעיר, נאשמת בסרסרות למעשי זנות, החזקת מקום לשם זנות, פרסום שירותי זנות, העלמת מס בגובה 78.3 מיליון שקל, שיבוש מהלכי משפט והלבנת הון. "כשפגשתי אותה בפעם הראשונה הייתי בטוחה שמדובר בכלל באשת חינוך", מספרת דנה (שם בדוי), שמכירה את יהב-בלילה בנסיבות חברתיות. "היא מדברת יפה, מקסימה, רואים מיד שהיא חכמה מאוד. בחיים לא הייתי מאמינה שהיא ניהלה בתי בושת או כמו שראיתי שכתבו עליה, 'המדאם של תל אביב'. כשהפרשה התפוצצה חטפתי את השוק של החיים. כנראה שהיא ניהלה חיים כפולים".
על פי כתב האישום שהוגש נגדה, יהב-בלילה ניהלה את בתי הבושת "ספא קופידון" ברחוב החשמונאים ו"ספא TLV" ברחוב המסגר, גייסה נשות קש שינהלו את המקומות ושילמה להן עבור עבודתן כדי לא ללכלך את ידיה באופן ישיר. לדברי גורם במשטרה, החקירה מסמנת בבירור את יהב-בלילה כמי שניהלה את העניינים בשני המכונים בשנים 2008-2018: "היא הייתה המוח, מעורבת בכל דבר. היא דאגה להדפיס את כרטיסי הביקור של מכוני העיסוי שהונחו על חלונות של כלי רכב בתל אביב, דאגה שהמנהלות יבחרו בקפידה את העובדות והדריכה אותן שלא יזכירו את שמה במידה ויהיו פשיטות משטרתיות".
"אילנית בפירוש הייתה המנהלת של העסק. סיון הייתה הרבה יותר גרועה ממנה בהתנהלות מול הבנות, אבל היא הייתה השליחה שלה. שתיהן נשים מאוד חזקות וגרידיות, הדבר היחיד שעניין אותן היה הכסף"
על פי החשד, אחת מנשות הקש שניהלו בפועל את המכונים היא סיון מרטין, שגם נגדה הוגש כתב אישום על סרסרות, החזקת מקום לשם זנות ופרסום שירותי זנות. אבל ולריה (שם בדוי), חברה של יהב-בלילה, טוענת שחוקרי המשטרה לא הבינו נכון את יחסי הכוחות בין שתי הנשים, שהיו בעבר חברות טובות: "סיון זורקת את כל האשמה על אילנית. היא ממציאה עליה סיפורים".
ולריה אינה מכחישה שחברתה הייתה מעורבת ביודעין בניהול מכוני עיסוי, על כל המשתמע מכך. גם ערן (שם בדוי), קרוב משפחה של יהב-בלילה, אומר השבוע: "היא מבחינתה ניהלה ספא. אולי היא הייתה יכולה להניח שיש בנות שלוקחות את החדר למטרת מסאז', והוא מסתיים באקסטרה מסוימת. היא בטח לא אמרה להן לעשות את זה, אבל היא לא מנעה את זה, וזו האשמה שלה. עצימת העיניים. אבל המקומות האלה היו במיליארד אחוזים ספא, לא בתי זונות. לא תהיה אישה בעולם שתגיד שהיא נתנה שם שירותי מין מלאים. אין סיכוי שזה קרה".
ערן טוען שהמפתח להבנת הסיפור כולו הוא שותף עסקי ששמו נעדר לחלוטין מכתבי האישום. "את העסקים האלה ניהלו שלושה אנשים – ד' (השם שמור במערכת), סיון ואילנית. ד' היה מקים עסקים כאלה, הוא ניהל אותם, סיון הייתה השותפה שלו ולאילנית לדעתי היה חלק מזערי בסיפור הזה".
אדם נוסף שנחשף לחומרי החקירה טוען גם הוא ששותף שקט היה מעורב מאחורי הקלעים: "ד' נחקר באזהרה לגבי המעורבות שלו בבתי הבושת. היה חשד שהוא שותף או מעורב בניהול של העסקים האלה, אבל הוא הציג את עצמו כאיש תחזוקה. הבנות שעבדו שם אמרו שהן נתקלו בו לא מעט, אבל לא ידעו להגיד מה היה תפקידו בכוח. אילנית מבחינתה לא אמרה עליו מילה. היא לא טיפוס שפותח".
ערן: "אילנית שתקה בקשר למעורבות של ד' לאורך החקירות שלה בגלל פחד גדול, יש לה המון דברים לפתוח בבית המשפט".
ובדיוק כשנדמה שזה הסיפור - חשש לחשוף את השותף ד' - שוב נפתחת מלחמת גרסאות, מפני שגורם המצוי בנעשה מאחורי הקלעים טוען שאותו ד' אכן היה רק איש תחזוקה, וכי יהב-בלילה "תמיד הייתה הבוס".
ברור שהיא ידעה, הכנסות של מיליונים לא באות משום מקום
אילנית יהב-בלילה, 47, הייתה עד לפני שנים אחדות הבעלים ומנהלת חנות הבגדים "דומו מילאנו" בתל אביב ובעלת עסק להשכרת דירות לתיירים בעיר. היא השלימה שירות צבאי מלא, סיימה תואר בלימודי המזרח התיכון, ובשנת 2013 הכירה את האישה שאיתה הקימה משפחה. בעשור שעבר רכשה בת הזוג דירה בשכונת נווה צדק; בכתב האישום נגד יהב-בלילה נטען כי העבירה לחשבונה כמיליון שקלים ששימשו לרכישת הנכס, והפרקליטות דורשת מבית המשפט כי במידה ותורשע, הדירה תעוקל; החשד הוא שהכסף הגיע משני בתי הבושת.
אור (שם בדוי), מכרה טובה של בנות הזוג: "הן זוג מקסים, נורמטיבי לחלוטין. אילנית הייתה מסתובבת פעם בהרבה אירועים ומסיבות של הקהילה הגאה, אבל מאז שנולדו להן הילדים הן נהיו מאוד משפחתיות. קשה לי להאמין שאישה כזאת, מנהלת חנות בגדים, תנהל במקביל בתי בושת. החשדות לגבי הכסף אולי מוצדקים, אנחנו חיים במדינת ישראל והגיוני שהיא העלימה מס, אבל בית זונות? זה הכי רחוק ממנה בעולם".
"בכל בית בושת הייתה מנהלת קבלה שקיבלה את הגברים ושילמה לבנות את חלקן. בנות יכלו להרוויח בחודש עשרות אלפי שקלים, יהב-בלילה הרוויחה עשרות מיליונים. לאן נעלם הכסף הגדול? שאלה טובה"
ערן, בן המשפחה של יהב-בלילה, לא יודע מתי נוצר החיבור בינה לבין סיון מרטין והשותף ד', אבל יודע לומר שהכירו דרך חברים משותפים, שנים לפני שנכנסו לעסקים ביחד. נעמה (שם בדוי), עובדת מין בעברה שהועסקה בין היתר במכוני "קופידון" ו"TLV": "אילנית נמצאת בעולם בתי הבושת יותר זמן מהעשור שמייחסים לה בכתב האישום. היא דמות מפתח בקרב עובדות המין, בכל העסקים האלה".
מה את יודעת על יחסי הכוחות בינה לבין סיון מרטין? אנחנו מתרשמים שיש גרסאות שונות.
"מבחינתי אילנית בפירוש הייתה המנהלת של העסק. סיון הייתה הרבה יותר גרועה ממנה בהתנהלות מול הבנות, אבל היא הייתה השליחה שלה. שתיהן נשים מאוד חזקות וגרידיות, הדבר היחיד שעניין אותן היה הכסף. לא היה להן אכפת מהנשים שעבדו אצלן. הן התייחסו אליהן בצורה מזלזלת, כאילו שהן חייבות להן משהו".
על פי עדויות של הנשים שהועסקו ב"קופידון", המכון פעל שבעה ימים בשבוע, בשתי משמרות יומיות של שמונה שעות כל אחת. בכל משמרת הועסקו בין שלוש לחמש נשים שקיבלו בין שבעה ל-12 לקוחות. התעריף היה 250 שקלים ל-40 דקות, 270 ל-45 דקות ו-400 שקלים לשעה. החקירה העלתה שהעובדות קיבלו בממוצע 125 שקל עבור כל לקוח. על פי החשד, סכום זהה הועבר לידיה של יהב-בלילה.
"כמשפחה לא הרגשנו שמשהו עובר על אילנית, אבל היום נופלים לי אסימונים. היא הייתה מדברת בטלפון בשקט, קופצת כל פעם ש-ד' היה מתקשר. היא נתנה תחושה שהיא חייבת למישהו דין וחשבון"
"בכל בית בושת הייתה מנהלת קבלה שקיבלה את הגברים ולקחה מהם כסף לפני האקט המיני, ואחר כך שילמה לבנות את החלק שלהן. בנות יכלו להרוויח בחודש עשרות אלפי שקלים, יהב-בלילה הרוויחה עשרות מיליוני שקלים. לאן נעלם הכסף הגדול? שאלה טובה", אומר גורם במשטרה.
מה לגבי הטענה שמשמיעים חברים וקרובים, שהיא לא ידעה שהמקומות פעלו כבתי בושת אלא חשבה שמדובר בעיסוי נטו?
"ברור שהיא ידעה, הכנסות של עשרות מיליוני שקלים לא באות משום מקום. כדי להגיע לסכומים כאלה בתי הבושת עבדו מסביב לשעון. אם היה מדובר בספא שלא כולל שירותי מין, ההכנסות היו נמוכות במאות אחוזים. עקבנו במשך תקופה אחרי אילנית והבנות שהיא העסיקה, היא ירדה לפרטי פרטים בכל הנוגע לניהול המקומות עד לרמה של שקלים בודדים. ממש ככה".
חקירת ימ"ר תל אביב נגד יהב-בלילה החלה במרץ 2018, בפשיטה על מכון "TLV". באותו קיץ היא נעצרה לראשונה. לפני כשבועיים הוגשו כתבי אישום נגדה ונגד המעורבות האחרות בפרשה - סיון מרטין וארבע נשים שמואשמות בעבירות של סרסרות למעשה זנות והחזקת מקום לשם זנות. "המצב של אילנית מאוד התערער כשהיא ראתה שההכפשות, השקרים וההגזמות עליה הבשילו לכדי כתב אישום", אומר ערן. "היא כל היום בבית, במצב של התמוטטות".
לאורך כל השנים שלה בעסקים האלה, אתם כמשפחה ראיתם שמשהו עובר עליה?
"אז לא, אבל בדיעבד כן. היום נופלים לי אסימונים. היא הייתה מדברת בטלפון בשקט, קופצת כל פעם ש-ד' היה מתקשר. היא נתנה תחושה כאילו היא חייבת למישהו דין וחשבון".
היא לא רצתה לסבך אף אחד עם ד'
מחלק המוסר ביחידה המרכזית במשטרת מחוז תל אביב, שהביא למעצרה של יהב-בלילה, הביא בשנים האחרונות גם למעצרן של נוי חדד ועינת הראל, נשים שניהלו בתי בושת ונשלחו לרצות עונשי מאסר. באחרונה נעצרה גם האתלטית לשעבר סבטלנה גנדיזלוב על רקע חשדות דומים.
בכל המקרים הללו היה מי שתהה איך הצליחו נשים ללא רקע פלילי מובהק לבסס דריסת רגל בעסקים הללו, שמטבע הדברים חשופים לאיומים ולדרישות פרוטקשן מהעולם התחתון. אבל זה רק בהיבט הפרקטי או הפלילי של הדברים; ברמה המוסרית, קשה לתפוס איך דווקא נשים מעורבות בתעשייה שגורמת נזקים גופניים ונפשיים לנשים אחרות. אם בשנת 2016 עוד היינו עדים להחלטה תקדימית של בית משפט השלום בתל אביב שלפיה נשים יכולות להפעיל בית בושת באופן חוקי ללא מעורבות סרסור, הרי שהמגמה החוקית והחברתית כיום שונה לחלוטין – כפי שמעיד החוק לאיסור צריכת זנות שנכנס החודש לתוקף. בהיבט הזה, רמת המעורבות של אילנית יהב-בלילה וסיון מרטין בניהול בתי הבושת היא משנית לעניין המהותי: בישראל של המילניום השלישי, לא רק גברים שותפים לניצול נשים. ואולי, כפי שכתבה כאן בעבר ליאת בר סתו, צריך להפסיק להיות מופתעים מזה. אחרי הכל, תאוות בצע אינה תכונה מגדרית.
ב"TLV" שילם הלקוח 240 שקל עבור 30 דקות. על שעה - 440. שעה בסוויטה, כולל שימוש בג'קוזי: 520 שקל. גורם במשטרה: "הנשים שעבדו שם עברו ניצול של ממש. את רוב הכסף לקחה אילנית לכיסה"
לדברי ערן, יהב-בלילה נכנסה כאן לעולם ששותפיה הכירו טוב ממנה. "זה היה נורא ברור שלאילנית יש חיים אחרים משלהם. ד' הקים את הכל והיה הראש, הוא וסיון ביחסים מאוד טובים, ושניהם פועלים כרגע כגוף אחד מול אילנית".
לפי כתבי האישום, סיון מרטין הייתה רק אשת הקש. מה אתה אומר, שאילנית הייתה קורבן שלה?
"אני לא אומר שאין לה חלק בזה, אבל היא לא ידעה מה קורה שם בחדרי חדרים".
איך אתה מסביר את זה ש-ד' לא מוזכר בכתב האישום?
"איך? הוא מקושר, לדעתי הוא נתן לחוקרים דברים אחרים".
בשורה התחתונה, אילנית ידעה או לא ידעה שחלק מהעיסויים מסתיימים ב"הרפייה"?
"זו שאלת השאלות, ואני לא יודע. היא אומרת שהיא לא ידעה, ואפשר להגיד שזו עצימת עיניים. אבל אני אומר לך כאן ועכשיו, כל המסז'יסטיות חתמו על מסמך שאם הן נותנות שירותי מין, הן הולכות הביתה".
למה ספא נורמטיבי צריך להחתים את המסז'יסטיות שלו על הצהרה כזו?
"בגלל המיקום של הספא והנראות שלו היה חשש כזה. זה משך גורמים משטרתיים שרצו לבדוק מה קורה, והשותפים רצו להיות בטוחים מראש שהעובדות לא יעשו דברים כאלה".
במשפחה ידעו משהו על הספא לפני המעצר של אילנית ב-2018?
"כלום. ידענו שיש ספא לסיון, שבזמנו הייתה החברה הכי טובה שלה. ידעתי שאילנית לפעמים קופצת לשם כדי לעזור כחברה, לא שהיא שותפה במקום הזה או מרוויחה ממנו. ממש לא".
אם מבחינתה זה היה ספא לגיטימי, למה לדעתך היא הסתירה את זה?
"בגלל האנשים שמעורבים. היא לא רצתה לספר כלום כדי לא לסבך אף אחד עם ד".
"מדאם"? תכלס המצאה של המשטרה
אז איפה הכסף? כתב האישום נגד יהב-בלילה מפרט כי כחצי מיליון שקלים נמצאו בפוליסות ביטוח וקרנות השתלמות על שמה, והפרקליטות דורשת לחלט תכשיטים בבעלותה (טבעות יהלומים, צמיד משובץ יהלומים, שרשראות זהב מעוצבות, תליוני זהב ועגילי זהב) בסכום כולל של כ-30 אלף שקל; גם בתוספת מיליון השקלים שיהב-בלילה העבירה לכאורה לבת זוגה, עדיין קיימים פערים עצומים בין סכומי הכסף שנמצאו אצלה להכנסות בעשרות מיליונים שהיא מואשמת בהעלמתן. "נו, זו המצאה מהתחת", אומר ערן. "נראה לכם שיש לה סכום כזה? מי עושה 80 מיליון שקל? זה שטויות, סתם דברים שאנשים אמרו".
על פי כתב האישום, שנות השיא של הפעילות היו 2011-2013, כששני המכונים פעלו זה לצד זה; במהלכן בלבד הגיעו ההכנסות ל-38 מיליון שקלים. חלק מהכסף, 9.6 מיליון שקלים, הוזרם לחשבון עסקי בבנק דיסקונט שסיון מרטין פתחה על פי החשד בהוראת יהב-בלילה. ועדיין, גם בניכוי הוצאות התפעול, פשוט לא ברור איפה השאר.
המכון הראשון שנפתח היה "ספא קופידון", שפעל בשנים 2008-2014. "ספא TLV", שנפתח ברחוב המסגר ב-2010 ופעל עד למעצרים ב-2018, היה גרסה משודרגת של קודמו. הוא התנהל בדירה מרווחת ששולם תמורתה שכר דירה של 7,000 שקלים בחודש; כדי להתאים את הנכס לשימוש כבית בושת הושקעו בשיפוצו עשרות אלפי שקלים. פעלו בו חמישה חדרי עיסוי וטיפול, מקלחות, מיטות, וסוויטה עם מיטת עיסוי וג'קוזי. גם TLV פעל שבעה ימים בשבוע, ב-13 משמרות שבועיות. בכל משמרת עבדו שבע נשים. "אם לא יכולנו להגיע למשמרת היינו מתקשרות לפקידה, היה רישום של כל השעות שעבדנו. קיבלתי שמונה ועשרה לקוחות במשמרת של שמונה שעות", סיפרה אחת העובדות בעדותה במשטרה.
על פי כתב האישום, ב"TLV" העסיקה יהב-בלילה שיפוצניק שהיה בכוננות לכל קריאה של העובדות והגיע לתקן ליקויים שהתגלו ולתחזק את המקום. "הבנות שניהלו את המכון היו מתקשרות לאילנית כדי לקבל אישור להזעיק את השיפוצניק, והיא דאגה שישלמו לו על העבודה שלו מהכסף של הבחורות האומללות האלה", אומר גורם במשטרה.
התעריפים ב"TLV" היו מעט גבוהים יותר מאשר ב"קופידון": עבור 30 דקות שילם הלקוח 240 שקל. על 40 דקות - 280 שקל. שעה - 440. שעה בסוויטה, כולל שימוש בג'קוזי: 520 שקל. למרות מה שנשמע כתנאי לוקסוס, גורם במשטרה מבהיר: "הנשים שעבדו שם עברו ניצול של ממש. את רוב הכסף לקחה אילנית לכיסה".
מנגד טוענת מ', מכרה של יהב-בלילה: "אילנית מעולם לא כפתה על שום בחורה לעבוד בשבילה, הן עבדו מרצונן החופשי, והיא בטח לא הייתה המדאם של המכונים. זו תכלס המצאה של המשטרה וכלי התקשורת".
ולריה, חברתה של יהב-בלילה, אומרת ש"יצרו עליה תדמית של מפלצת, ומי שאכן אשם במעשים כאלה הוא באמת מפלצתי. מההיכרות שלי עם אילנית זה מופרך, מצחיק והזוי. היא לא עשתה דבר כזה. אילנית בכלל הפכה לאחרונה לאמא במשרה מלאה, עזבה את העיר ועברה לגור עם אמא שלה במושב בשביל הילדים שלה, שתהיה להם ילדות טובה, נורמטיבית".
שערי העסק נסגרו והסכסוך פרץ
ערן, בכתב האישום מצוין שאילנית הסתובבה עם חמישה טלפונים ניידים. מי צריך חמישה טלפונים?
"אז מה, מה זה טלפון? מה זה אומר?".
עם כל הטענות נגד סיון מרטין ונגד ד', אנשים עדיין מתארים אותה כבוס.
"היא ממש לא בוס, היא פשוט בחורה כריזמטית. כל מה שקורה עכשיו הוא תוצאה של סכסוך גדול בין שלושת השותפים. כשה-TLV נסגר לפני שנתיים התחיל העניין של מי ייקח את התיק עליו, מי יודה, מי לא יודה. צריך להבין שסיון העריכה את אילנית, שלא לומר העריצה אותה. לכבוד יום ההולדת ה-44 שלה היא כתבה לה מילים מדהימות שלא נאמרות סתם ככה בין אנשים שעובדים ביחד, דברים כמו 'יש בך נתינה וחסד'. איך ששערי העסק נסגרו, הסכסוך פרץ. אילנית נשארה לבד והיא עדיין מפחדת לספר מה היא עוברת, כדי לא לשים את הקרובים שלה בסכנה. היא מכירה את בת הזוג שלה כמעט עשור ואפילו לה אני לא חושב שהיא מספרת. האופי שלה הוא כזה, 'אני אסבול ואני לא אלשין על אף אחד. אני לא אשים אותי, את הילדים שלי או את אמא שלי באיזושהי סכנה'".
תגובות
תגובת עו"ד אורי קינן, המייצג את אילנית יהב-בלילה: "מדובר בסכסוך עסקי על רקע אישי בין שותפים כאשר אחת השותפות מנצלת את המשטרה והפרקליטות למטרת חיסול חשבונות עסקיים ולטובתה האישית בלבד. קיימים דברים רבים מעבר למתואר בכתב האישום, כולל 'ראיות זהב' אשר ייערך בהן שימוש בבוא העת".
תגובת עו"ד דותן דניאלי, המייצג את סיון מרטין: "מרשתי דוחה את הטענות והדברים יתבררו בבית המשפט".
תגובת משרד המשפטים: "התיק נבחן והוגשו בו כתבי אישום כלפי הנאשמים על פי התשתית הראייתית בחומר החקירה".