בגיל 15 הכירה מיכל גבר בן 60 ש"אהב בנות צעירות". הרגע הגורלי שבו פגשה בו שלח אותה למסלול אימים של זנות ושימוש בסמים, שכמעט עלה לה בחייה. בראיון לקראת יום האישה הבינלאומי היא מספרת על תהליך ההתדרדרות שלה ועל הלקוחות, גברים "נורמטיביים" שקנו אותה בכסף והשתמשו בה כמו בחפץ.
הקצין בצי הסוחר
הוא היה בנאדם מכובד ונשוי והוא החזיק לחברה שלי דירה, אליה אני ובנות צעירות נוספות היינו מגיעות. הוא היה מביא לכולנו בשמים, בגדים, כסף וסיגריות, ואנחנו בתמורה היינו מבלות איתו ושוכבות איתו מתי שהוא רצה.
אמא שלי ידעה, היא אפילו הכירה אותו ולא התנגדה שאהיה איתו בקשר. הוא אמר לה שהוא שומר עליי ושהוא יתחתן איתי והיא חשבה שהוא איש נחמד. היא לא ראתה בזה משהו לא בסדר, שילדה בת 15 מסתובבת עם גבר שיכול להיות אבא שלה. רק כשהוא הגיע במדי הקצין לטקס סיום הטירונות שלי, והחברות שאלו אותי מי זה, פתאם התביישתי והבנתי שזה קשר לא בריא.
זה שנשאר בתוכי שלוש שעות
כשהתחלתי להיות נערת ליווי, הלקוח הראשון שלי הזמין אותי לשלוש שעות. אני לא יודעת מה הוא לקח או איך הוא עשה את זה, אבל במשך שלוש שעות הוא היה בתוכי. רציתי לעזוב, אבל זה היה היום הראשון שלי בעבודה ופחדתי שיעיפו אותי, אז המשכתי.
הצופה
היה לקוח אחד שלא רצה לגעת בי בעצמו - רק להסתכל עליי עושה את זה עם מישהו אחר. עצרתי בחור אחד שעבר ברחוב ואמרתי לו בלחש שאני אתן לו חצי מהכסף של הלקוח אם הוא ישתף איתי פעולה. הזהרתי אותו שלא ייגע בי באמת ובטח שלא ייכנס אליי, רק עשינו כאילו - והלקוח לא שם לב.
זה שביקש שאעשה מולו צרכים
יש המון גברים נשואים שמגיעים לנשים בזנות כדי לממש את כל הפנטזיות שהם מתביישים לדבר עליהן עם הנשים שלהם, כי אצל הזונה הכל מותר, היא לא בנאדם. היו לקוחות שביקשו "מקלחת זהב", שזה אומר שאשתין עליהם, אבל היה גם מישהו שרצה לראות אותי עושה קקי. זה נראה לי מופרע, אבל הוא הציע המון כסף. בשלב הזה הייתי מכורה להירואין ולמכורים לסמים יש עצירויות. התאמצתי כמו שלא התאמצתי בחיים שלי, הכל כדי לקבל את התשלום.
השרוף
הלקוחות שאני הכי פחות שופטת הם פצועים ונכים שלא מצליחים להכיר בנות זוג ולקיים קשר נורמלי. היה לי פעם לקוח שהיה שרוף לחלוטין, לא היה לו בגוף חלק אחד בלי כוויות וצלקות. הוא אמר לי שהוא לא מסוגל להיות עם בחורות, שהוא מתבייש ומפחד שהוא מגעיל אותן עם איך שהוא נראה. לי באותו שלב זה ממש לא הפריע, כי הייתי מסוממת לחלוטין ולא שמתי לב לשום דבר חוץ מלמנה הבאה שלי.
הילד שבא עם אבא
היה נער אחד שאבא שלו הזמין לו נערת ליווי כדי 'להפוך אותו לגבר'. אני לא בטוחה מה היה לילד הזה אבל הוא לא היה לגמרי בסדר בראש. אבא שלו יצא מהחדר והשאיר אותו איתי, והוא ממש נלחץ ובכה, אמר לי שהוא לא רוצה ושהוא מפחד שאבא שלו יכעס עליו או יצחק עליו. חיבקתי איתו, ליטפתי אותו והבטחתי לו שהכל יהיה בסדר. אחרי כמה דקות יצאנו, ואמרתי לאבא שהוא יכול להיות רגוע, הבן שלו גבר ומתפקד כמו שהוא רוצה.
הגינקולוג
פעם שלחו אותי מהמשרד לכתובת בשכונה יוקרתית בחיפה. כשהגעתי ראיתי שזו קליניקה של רופא נשים והייתי בטוחה שזו טעות, אבל כשנכנסתי הוא אמר לי שהוא הזמין אותי. הוא ישב מאחורי השולחן שלו וביקש שאתפשט. אני לא יודעת אם הוא נגע בעצמו מתחת לשולחן, בכל מקרה לא היה שום דבר פיזי ביני לבינו, הוא רק רצה שאתפשט ואעמוד מולו עירומה. אני לא מבינה את זה, הוא כל היום רואה נשים עירומות, אבל כנראה שזה היה הקטע שלו.
זה שביקש שאכה אותו
היה אחד שרק רצה שאכה ואשפיל אותו. את זה עשיתי בלי בעיה – דרך לקוח כזה הייתי נוקמת בכל האחרים, מוציאה את כל הכעס וההשפלה שהרגשתי.
זה שהכה אותי
שתי חברות שלי נרצחו בשני מקרים איומים ואכזריים. לי היה קצת יותר מזל, אבל גם אני עברתי תקיפה שהשאירה אותי מצולקת. כשעבדתי ברחוב, קליינט אחד בא שתוי. בדרך כלל השתדלתי לא ללכת עם שיכורים, אבל הייתי שפוכה לגמרי, גם עם סמים וגם עם כדורים, זה היה בשיא השפל שלי ובקושי עמדתי על הרגליים מרוב טשטוש. נכנסנו לאיזו סמטה, והוא לא הצליח לגמור. אמרתי לו שאני איתו 20 דקות ואם הוא לא גומר אני הולכת. והוא ביקש את הכסף בחזרה. לא נתתי לו, הלכתי משם - ואז הוא קפץ עליי מאחור, היכה אותי בראש ושבר לי את הלסת. התעלפתי, ואחר כך סיפרו לי שהוא המשיך להרביץ לי, עד שאנשים שעברו שם צעקו עליו והעיפו אותו משם. פינו אותי לבית חולים, הייתי מאושפזת במשך חודש - אבל כשהשתחררתי, חזרתי לרחוב.
החיילים
פעם הגיעו שני חיילים ולקחו אותי ברכב שלהם, אמבולנס צבאי. ביקשתי את הכסף מראש, כמו תמיד, והם אמרו לי שהם חיילים ושאני צריכה לסמוך עליהם. אחרי שהם גמרו הם לא שילמו לי, חטפו אותי ליער וזרקו אותי שם. הם גנבו לי את התיק ושרשרת זהב שהייתה עליי, אבל הפעם החלטתי שאני לא מוותרת והלכתי למשטרה. התלוננתי עליהם, במזל הצלחתי לזכור את המספר של האמבולנס ואיתרו אותם תוך שנייה. כשהביאו אותם לתחנה הם התחילו לבכות ולהתחנן וביקשו שאבטל את התלונה, כי החיים שלהם ייהרסו. זה מגוחך, כי החיים שלי כבר היו יותר מהרוסים בשלב הזה, אבל משום מה ריחמתי עליהם, והסכמתי לבטל את התלונה אם הם יחזירו לי את התיק. נסעתי איתם ועם השוטרים ליער, הם מצאו את התיק והחזירו לי את השרשרת, ונתנו להם ללכת.
עוד בערוץ הנשים:
- אלבום חתונה: חתנים שוברים את הכוס
- שכבתי עם אבא שלי: על משיכה מינית גנטית
- ככה נראות הנשים הכי יפות בעולם
הסיפור של מיכל
"אני בת 38, אמא לשני בנים, כבר 16 שנים מחוץ לזנות ומדריכה ב"אופק", תכנית שיקומית של משרד הרווחה ועיריית חיפה", מציגה את עצמה מיכל. "במסגרת העבודה שלי עם המודרכות אני מראה להן שאפשר לצאת ממעגל הזנות ולהשתקם, לחיות חיים טובים, נקיים ומכובדים ולא להיות תלויות בסם ובעבודה בכביש כדי לממן אותם. אבל לפני שנים, כשהייתי עדיין שם, לא האמנתי בזה בעצמי".
מיכל הגיעה לזנות בהדרגה. כשהייתה בת 15 התחילה להסתובב עם גברים מבוגרים ממנה בעשרות שנים שנתנו לה כסף ומתנות תמורת מין. "אלה תמיד היו גברים אמידים וידועים בחיפה - עורכי דין, רופאים, עיתונאים, גברים שבחיים לא היית חושבת שמשלמים בשביל סקס, אבל יש כל כך הרבה כאלו", היא מספרת. "הם היו מרגישים צעירים דרכי, בלי לראות אותי בכלל".
מ"זנות אקסקלוסיבית" (מונח מכובס שמתאר ניצול של נשים תמורת כסף) הידרדרה מיכל לעיסוק ב"שירותי ליווי" (שוב, מונח רך שמסתיר מאחוריו עולם של אלימות והשפלה). "באותה תקופה הייתי שותה הרבה, כי אי אפשר לשכב עם גבר שאת לא רוצה בלי לטשטש את עצמך. בשלב כלשהו ניסיתי הרואין ודי מהר התמכרתי. לא היה לי מאיפה להשיג את הכסף בשביל הסמים, אז התחלתי לעבוד במשרד ליווי.
"הלקוחות היו מתקשרים למשרד ומתארים מה הם רוצים, כאילו הם מזמינים אוכל הביתה: מישהי שחומה או בהירה, רזה או מלאה, שתעשה ככה וככה. לא כל בחורה מסכימה לעשות הכל, ובמשרד היו מוצאים לכל לקוח מישהי שמתאימה בדיוק לתיאור של מה שהוא מחפש. בדרך כלל הגברים היו מחכים בבתי מלון, וכשהייתי מגיעה קודם כל הייתי לוקחת את הכסף. חצי מהכסף הולך למשרד ורק חצי נשאר אצלך ביד".
במהלך השנים מיכל שקעה עמוק יותר בסמים ולא הצליחה לממן את ההתמכרות. "כשאת מחוקה מסמים את נראית לא טוב ואף אחד לא רוצה לשלם עלייך. לא היה לי זמן לשבת בנחת במשרד ולחכות שיבחרו בי, אז התחלתי לעבוד גם בחוץ, בכביש. בכביש משלמים פחות וגם הדרישות מהבנות יותר נמוכות. הקליינטים לא שונים - גם שם יש אנשי משפחה, אנשים מכובדים מכל המגזרים. אני לא מבינה איך אתה רואה את הבחורה שתיכף תשכב איתה נכנסת ויוצאת מתור של כמה מכוניות שעומדות לפניך ועדיין רוצה, אבל הם רוצים. הם לא רואים בנאדם, רק חור. הם חושבים שאת מכונה, בובה, משהו בלי נשמה".
איך הצלחת להיחלץ בסופו של דבר ממעגל האימים הזה?
"יש רגע שאת מבינה שזה או להמשיך ככה ולמות או לצאת מזה. אפילו אמא שלי, שהייתה אישה קשת יום, ניסתה כמה פעמים לקחת אותי אליה ולשקם אותי, אבל כל כך קשה להתמודד עם נרקומן והיא פשוט לא הצליחה. רק כשרציתי באמת לעזור לעצמי והגעתי ליחידה העירונית לטיפול בהתמכרויות, הצלחתי לצאת מהעולם הזה, צעד אחרי צעד.
"היום החיים שלי שונים לגמרי. יש לי שני ילדים שלא יודעים כלום על העבר שלי. אולי יום אחד אספר להם, אבל מה שבטוח הוא שאני אתן להם הכל כדי שלא יהפכו לקרבנות כמו שאני הייתי, שמוכנים לעשות הכל בשביל כסף ותשומת לב. היום הנשמה שלי נקייה, אני הולכת עם הילדים שלי בחוץ בלי להתבייש ובלי לפחד. המשפחה שלי קיבלה אותי מחדש ואני מרגישה שקיבלתי את החיים שלי בחזרה. הייתי בגיהינום וחזרתי".
אם אתה הולך לזונות, אתה לא יכול לעבוד פה
לקוחות של נשים בזנות הם מדגם של החברה הישראלית", אומר עו"ד כלב מאיירס ממכון ירושלים לצדק, ממקדמי החוק לאיסור צריכת שירותי זנות והפללת לקוחות. "אין צרכנים כבדים יותר מעדה מסוימת, מגיל מסוים או ממצב סוציו-אקונומי מסוים, זו אוכלוסיית גברים נורמטיבית כביכול. אנחנו, מקדמי החוק, רוצים להרתיע את הגברים האלה באמצעות סטיגמה פלילית לא נעימה שתדבק בהם: כשאדם יצטרך להצהיר בראיון עבודה שהוא לא יכול להביא תעודת יושר מהמשטרה, כי הוא הורשע בעבר בצריכת שירותי זנות, הוא יחשוב פעמיים לפני שיעשה זאת. במדינות אחרות זה עבד: בשבדיה הזנות ירדה ב-50% מאז שנכנס שם חוק להפללת לקוחות".
לדברי עו"ד מאיירס, הסחבת בהעברת החוק אורכת כבר יותר מעשור. "לפני עשר שנים זהבה גלאון הגישה הצעת חוק, ומאז זה נתקע. הצעה חדשה הייתה צריכה לעלות לסדר היום ביום שבו נתניהו הודיע על פיזור הכנסת, מה שכמובן לא קרה, אבל אנחנו נחושים ואני בטוח שזה יעבור - וסוף סוף מדינת ישראל תצטרף לרשימת המדינות הנאורות שמכירות בזנות כתופעה שלילית ופלילית ולא מסכימות שגוף של אישה יהיה מוצר למכירה".