השבוע יצוין בעולם הוולנטיינ'ס, יום האהבה. ישראלים רבים יצטרפו לחגיגה הרומנטית אבל האמת העגומה היא שמדינת ישראל מטילה לא מעט מגבלות על האהבה והזוגיות. למעשה, ישראל של 2017 היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם השוללת מאזרחיה את החירות להינשא איך שהם רוצים ולמי שהם רוצים.

על פי מפת חופש הנישואין בעולם של עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון, ישראל מקבלת ציון את הציון הכי נמוך - 0, לו שותפים מדינות חשוכות כמו לוב, תוניסיה, ערב הסעודית ואירן. הסיבה: מונופול הרבנות על הנישואין והגירושין מחייב זוגות המעוניינים להינשא לעשות זאת בדרך אחת בלבד - אורתודוכסית ושמרנית. משמעות הדבר שלילת זכותם של מאות אלפי אזרחים להינשא במדינתם, ומניעת האפשרות ממאות אלפים נוספים להינשא בדרך התואמת את השקפת עולמם ואורחות חייהם. יש כאלה שזה מתאים להם, וזה נהדר. אך רוב הציבור הישראלי תומך בחופש נישואין.

האם אפשר אחרת? איפה וכמה זה עולה?

על מדרגות הרבנות

עלות רישום הנישואין  ברבנות כרוך באגרה שגובהה 709 שקל. קיימת הנחה של 40% (סה"כ 425 שקל לתשלום) שניתנת על פי קריטריונים מסוימים, למשל לחיילים בשירות סדיר ומשרתי שירות לאומי, מקרי סעד, בן ישיבה או סטודנט עד גיל 30, עולים חדשים ונכים.

את האגרה משלמים כבר בביקור הראשון ברבנות והיא מקנה את השירותים הבאים: פתיחת תיק נישואין, הדרכת כלות, הדרכת חתנים, הנפקת תעודת נישואין בשני עותקים ועריכת החופה על ידי רב מרבני המועצה הדתית המקומית - אם הרב נדרש לערוך את הטקס במקום המרוחק למעלה מ-15 ק"מ מחוץ לגבולות תחום כהונתו, הוא יהיה רשאי לקבל החזר הוצאות נסיעה.

בית הדין הרבני האזורי תל אביב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
רישום נישואין ברבנות: 709 שקל|צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

רב שהוזמן לעריכת החופה ואינו עובד המועצה שבה מתגוררים בני הזוג, רשאי לדרוש תשלום עבור השירות, ככל עבודה פרטית. במידה והחתונה נערכת מחוץ לעיר, על בני הזוג לשאת בהוצאות הסעתו והחזרתו של הרב. אומנם לרב אסור לקבל תשלום על עריכת החופה אבל מקובל לתת על כך תרומה. אם כי חשוב להדגיש שמבחינה חוקית אסור לרב לקבל תמורה, אלא אם כן מדובר ברב שהזמנתם באופן פרטי ולא מטעם המועצה הדתית.

הוצאות נוספות במידת הצורך: 152 שקל עבור תעודת רווקות, 66 שקל העתק תעודת נישואין, 274 שקל אימות הסכם נישואין ו-131 שקל על אישורים שונים.

חתונה מעבר לים

החלופה השכיחה לנישואים דתיים בישראל היא נישואים אזרחיים בחו"ל והם מיועדים למי שמעוניין בכך מבחינה עקרונית או למי שמנוע מלהתחתן בארץ, ומדובר במאות אלפי אזרחים: כ-700 אלף איש אינם יכולים להינשא כלל בישראל. מתוכם: 364 אלף עולים מברית המועצות לשעבר המוגדרים "חסרי דת", כ-5000 "פסולי חיתון", 13 אלף גרים לא אורתודוכסים וכ-280 אלף להט"בים. הגבלות נוספות בתחום הנישואין קיימות גם על כהנים שאינם יכולים להינשא בישראל לגרושה או גיורת.  

כאשר זוג מתחתן בנישואין אזרחיים בחו"ל, על משרד הפנים בישראל לרשום אותו כנשוי במרשם האוכלוסין. זו בעצם הדרך הקלאסית לעקוף את הממסד הרבני. בחישוב העלויות שכרוכות בנישואים אלה יש לקחת בחשבון את מחירי הטיסות ליעד המבוקש, השהייה במקום של שני בני הזוג ותעריפי האגרות המקומיות של רישום הנישואים.

נמל התעופה בן גוריון (צילום: Elena Dijour, Shutterstock)
בין 2,000 ל-3,000 שקל|צילום: Elena Dijour, Shutterstock

טווח המחירים כיום לחתונה אזרחית נעים בין 600-800 דולר בממוצע (כ-2,000-3,000 שקל). לזה יש להוסיף תוספת תשלום לאדם אשר עורך את הטקס, תשלום אגרות ועלות עריכת הטקס. הכל תלוי במדינה בה נערכת החתונה. האופציה הזולה, הקרובה והפופולרית כיום היא כמובן קפריסין.

חשוב לדעת שעל פי החוק במדינת ישראל, במקרה והזוגיות עולה על שרטון, יאלצו גם בני זוג יהודים שהתחתנו בחתונה אזרחית בחו"ל להתגרש בבית הדין הרבני,  אם כי לא נדרש "גט" הלכתי אלא הליך פשוט יותר של התרת נישואין או "גט לחומרא". הימנעות מגירושין ברבנות עלולה ליצור בעיה חוקית אם ברצונם להתחתן בשנית מאחר ונישואיהם החדשים יחשבו לביגמיים האסורים בישראל על פי חוק.

אנחנו נשארים בארץ

זוג שרוצה להימנע מנסיעה לחו"ל ומחפש דרך אחרת לעקוף את מונופול הרבנות, יכול להצהיר על עצמו כעל "ידועים בציבור". כדי להוכיח את כוונתם לקיים קשר זה ביניהם, יכולים בני הזוג לחתום על מסמכים משפטיים, דוגמת תצהיר בפני עורך דין וחוזה המגדיר את יחסיהם. מעמד "ידועים בציבור" בישראל מקנה לבני הזוג את מרבית הזכויות של זוגות נשואים כמו למשל בביטוח הלאומי, בזכאות לסיוע ממשרד השיכון, בנושאי ירושה וכדומה. במקרה של פרידה, התהליך נעשה באופן פרטי מול עורך דין ואין צורך בגירושים.

יש כמה ארגונים שמציעים לזוגות לערוך תצהיר זוגיות דרכם וחלקם גם מציעים שירותים נוספים הנלווים לכך. אך חשוב לדעת שניתן לעשות זאת גם באופן עצמאי עם עורך דין פרטי על פי תעריף משתנה. יש לציין כי "הצהרת זוגיות" או "תצהיר זוגיות" אינם מוגדרים בחוק ונתונים לשיקול דעת בני הזוג, עורך דינם והארגונים השונים. כלומר, אין שום הגדרה משפטית שקובעת מה צריך להיכלל בהצהרה כזו. בתצהיר הזוגיות יש מידה רבה מאוד של חופש בניסוח המסמך, שהוא בעיקרו הצהרתי ואין בו בהכרח תנאים שמסדירים את חובות וזכויות הצדדים (להבדיל מהסכם ממון).

הארגונים הקיימים כיום בשוק הידועים בציבור:

שם הארגוןמחירשרות
משפחה חדשה1300 שקלעבור תצהיר ותעודת זוגיות. ניתן להוסיף 1,200 שקל לעריכת טקס נישואים  מצומצם במשרדי הארגון. טקס רישמי ומכובד יותר יעלה 4,000 שקל
"הויה", מבית ישראל חופשית1650 שקלעבור טקס ותצהיר זוגיות. טקס ביום שישי או שבת עולה 2,000 שקל
התנועה המסורתית1600 שקלעבור הטקס. לא עורכים תצהיר זוגיות רשמי
התנועה הרפורמית1000 שקלעבור תצהיר ותעודת זוגיות. עבור הטקס יש לשלם 1,500 שקל נוספים.

ברית זוגיות: אפשרות למחוסרי דת

אפשרות נוספת שקיימת בישראל היא "ברית הזוגיות" המיועדת לזוגות בהם שני בני הזוג מוגדרים כחסרי דת. החוק אושר לפני כ-6 שנים אבל בניגוד להכרזות של יוזמיו, הוא לא הפך לצעד ראשון לקראת הכרה בנישואים אזרחיים, ואף אוכלוסיית היעד לה נועד החוק אינה משתמשת במסגרת המשפטית שהוא יצר. ב-6 השנים האחרונות נרשמו בברית הזוגיות רק 121 זוגות, ובשנה האחרונה רק זוג אחד בלבד.

ואפשר גם לא להתחתן כלל

בשנים האחרונות עולה מספר הזוגות שמחליטים לא למסד כלל את זוגיותם. על פי מחקר של עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון, נכון לנתונים האחרונים משנת 2014, מספר הזוגות החיים בישראל ביחד ללא נישואים עלה דרמטית ועומד על 88 אלף זוגות. מעמדם של בני זוג יכול לעלות לדיון במקרה ולשאלת הזוגיות יש השלכות משפטיות, דוגמת חיוב במזונות, זכאות להטבות או פרידה וחלוקת רכוש. אז בית המשפט יצטרך להחליט בדיעבד אם הם נחשבים ידועים בציבור או לא. 

חתונה גאה

כאמור, גם מן הקהילה הלהט"בית נשללת האפשרות להינשא כחוק בישראל, אך כמו הזוגות ההטרוסקסואלים גם הם יכולים לנקוט דרכים עקיפות לעמדת הרבנות. נישואים אזרחיים בחו"ל והכרה של בני זוג מאותו המין כידועים בציבור, מקבלים הגנה בתחומים שונים על ידי החוק ובתי המשפט.

לפי מפת חופש הנישואין בעולם של חדו"ש 42 מדינות מאפשרות מיסוד זוגיות לבני אותו מין ולפי הסקר האחרון שנעשה בנושא על ידי העמותה, התגלתה תמיכה של 76% בנישואין או ברישום זוגיות לבני אותו מין בקרב הציבור היהודי בישראל.

מאוהבים (צילום: jupiter images)
אפשר גם להיות ידועים בציבור|צילום: jupiter images

מה רוצה הציבור?

עמותת חדו"ש עורכת בשנים האחרונות סקרי דעת קהל הבוחנים את עמדת הציבור היהודי הבוגר בישראל בכל הקשור בחופש נישואין. יש תמיכה נרחבת של הציבור (כשני שליש) בהנהגת חופש בחירה בנישואין, והכרת המדינה בנישואין אזרחיים ונישואין רפורמים וקונסרבטיבים.

רוב הציבור מבקר את מדיניות הממשלה בנושאים אלה, לרבות מצביעי כמה ממפלגות הקואליציה דוגמת כולנו וישראל ביתנו. יתר על כן, מדובר לא רק בתמיכה עקרונית, אלא שבמדד הדת והמדינה האחרון של חדו"ש התברר כי 78% מהחילונים, כלומר ארבעה מתוך חמישה אזרחים, לא היו נישאים ברבנות הראשית אם המדינה היתה מאפשרת אלטרנטיבות. למותר הוא לציין כי על פי סקרי חדו"ש לרוב הציבור אין אמון בבתי הדין הרבניים.

הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הדגיש כי "ביום האהבה חשוב להגביר את המודעות לפגיעה הקשה שפוגעת ישראל בזכותם של אזרחיה להינשא, אשר לא רק מעמידה את ישראל בבדידות בלתי זוהרת במשפחת האומות הדמוקרטיות בנות התרבות, אלא פוגעת גם ביהדות התפוצות, אשר רוב הילדים הגדלים בה לא יוכלו להינשא אם ירצו לחיות כאן. הגיע הזמן כי קובעי המדיניות יאזינו לרצונו של הציבור ולחזון מקימי המדינה שהבטיחו "חופש דת ומצפון" במגילת העצמאות. תנו להתחתן בארץ הזאת!"

הנתונים בכתבה באדיבות עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון