שידוכים ללא מפגש מוקדם בין בני הזוג, כפי שמציעה תוכנית הטלוויזיה "חתונה ממבט ראשון", אינם חידוש או קדמה, אלא הדרך שבה התאימו זוגות משחר ההיסטוריה. למעשה, גם היום בחירה אישית של בני הזוג זה בזה, אחרי תקופה חשיפה ארוכה זה לזה, רחוקה מלהיות הנורמה בעולם. הדבר שנעדר מהשידוכים של ימי קדם ושל חברות מסורתיות היום הוא היומרה המדעית, שמאפיינת את תוכנית הריאליטי. לא בטוח שטלוויזיה היא הזירה הנקייה ביותר לבחון אם המדע אכן יכול לסייע לנבא התאמה רומנטית, אולם השאלה עצמה מעניינת לדיון.
"גברים נמשכים לריח של קונדישנר"
אחד הקלפים המשכנעים שיש למדע להציע בשידוך בני זוג הוא רעיון ההתאמה הגנטית, ומתברר שאכן יש לכך בסיס. ישנו אזור בגנום המכונה MHC, המזוהה עם פעילות המערכת החיסונית, שכנראה משחק תפקיד בבחירת בני זוג לרבייה בקרב חיות רבות, וגם בבני אדם.
מאמר שפורסם בכתב העת Psychological Science הראה שבקרב 48 זוגות הטרוסקסואלים בזוגיות מונוגמית, ככל שהשוני ב-MHC היה רב יותר, כך המשיכה המינית של נשים לבני זוגן עלתה, במיוחד בזמן התקופה הפורייה ביותר שלהן בחודש. אז כנראה יש רכיב גנטי במשיכה המינית בין בני זוג, אבל זה לא כל כך פשוט.
באמצע שנות ה-90, כשהמחקר בתחום הזה רק החל להתפתח, חוקרים העריכו שבני אדם בוחרים בן או בת זוג עם MHC שונה משלהם ככל האפשר, כנראה כדי לתת לצאצאיהם כמה שיותר "כלי נשק" במלחמה החיסונית. אולם תוצאות המחקרים היו מעורבות. חלקן הוכיחו את הטענה, ואחרות לא. עם השנים התבססה אפשרות אחרת, והיא שבני אדם בוחרים בני זוג עם MHC ברמת קירבה בינונית לזו שלהם - לא קרוב מדי ולא רחוק מדי. ייתכן שהבחירה בדומה נועדה לשמר כמה שיותר מהגנים הדומים לנו לדורות הבאים. במבט על הגנום כולו, לא רק על MHC, נמצא שבני אדם אכן דומים יותר לבני זוגם מאשר לפרט רנדומלי בקהילה שלהם.
"התיאוריה הזאת אפילו הולמת את הגישה של זיגמונד פרויד, שאמר שאנחנו נמשכים בתחילת חיינו להורינו, אבל כיוון שאנחנו לא יכולים לממש את אהבתנו להם, אנחנו מחפשים את הדבר הקרוב ביותר שאינו מפר את הטאבו", אומר פרופ' צבי נאור מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת תל אביב. "ממשיכי פרויד טענו שאנחנו מתבייתים על אחד מבני הדודים האטרקטיביים במשפחה. אנחנו 'מעתיקים' את התכונות של בן הדוד הנבחר, ואיתן אנחנו יוצאים לעולם הגדול, לחפש שידוך רחוק מהבית. ומה אנחנו בדרך כלל מוצאים? מישהו שבדיקה גנטית תגלה שהוא בדרגת בן דוד רביעי שלנו מבחינה גנטית. זו כנראה הקרבה האידיאלית".
חברת Gene partner האמריקאית כבר מתיימרת לתת שירותי התאמה גנטיים על פי MHC. תמורת 249 דולר, תוכלו לדגום חמישה מקומות על פני הגן שלכם ולקבל התאמה. "שאלונים אונליין נותנים רק התאמה חלקית", אומרים בחברה. "אנחנו משלימים את התמונה". החברה מציגה מגוון מחקרים מדעיים כלליים, אך עדיין אינה מפרסמת את אחוזי ההצלחה שלה בשידוכים.
איך בני אדם יודעים לבחור במי שמתאים להם מבחינה גנטית, ללא עזרת בדיקות חיצוניות? כנראה חוש הריח מעורב בכך. מחקרים מצאו שנשים, בממוצע, מעריכות גברים עם MHC שונה משלהן כבעלי ריח אטרקטיבי יותר, גם אם לא פגשו אותם.
לריח יש פונקציות נוספות, אומר פרופ' מל רוזנברג מאוניברסיטת תל אביב, מיקרוביולוג המתמחה בחקר ריחות. לדבריו, עוד לפני התאמה גנטית, ריח פה מעיד על בריאות אבסולוטית. "ערכנו שאלון שבו גילינו שריח הוא הרכיב הדוחה ביותר באדם אחר. יותר מבגדים מלוכלכים או לכלוך בציפורניים. בעבר ריח גוף לאו דווקא נחשב מרתיע, אך היום זה כך".
לגבי הרחה גנטית, רוזנברג פחות נחרץ. "כמה מחקרים הראו שניתן לרחרח התאמה גנטית ואפילו לדעת מתי אישה מבייצת, אבל המחקרים האלה לא מאוד מבוססים", הוא אומר. ממילא, הוא מוסיף, "כשאתה מרחרח בת זוג פוטנציאלית, אתה לרוב מריח את אסתי לאודר ולא את נערתך. אנשים מוציאים 80 מיליארד דולר בשנה על מוצרים מבושמים. כל הגוף שלנו הוא תמרוקייה של ריחות. אין לי ספק שהם נועדו לגרום למשיכה. גברים נמשכים לריח של קונדישנר המכיל מושק סינתטי זול, כמו זבובים. אך הריחות הסינתטיים ממסכים את המסרים שמגיעים מהגוף".
התחום הפרוץ של השאלונים
ומעולם הגנטיקה לעולם הפסיכולוגיה. אנשים נכנסים לעולם הדייטינג עם רשימה של תכונות רצויות ובלתי רצויות אצל בן הזוג הפוטנציאלי, שלרוב גובשה כתגובת נגד לדברים שעבדו או לא עבדו בזוגיות קודמת או בזוגיות שראו בבית. אבל האם יש תכונות ספציפיות שההתאמה בהן, ודווקא בהן, תנבא באופן הטוב ביותר את אריכות ימיו של הקשר? ברוכים הבאים לתחום הפרוץ ביותר בעולם השידוכים אונליין ואופליין.
בעולם מסתובבים עשרות פסיכולוגים הטוענים שדווקא השאלון המצומצם שהם פיתחו מנבא את ההתאמה המיוחלת. רבים אף הצליחו להראות שהשאלונים שלהם טובים מבחירה אקראית, אך הם מעולם לא השוו את השאלון שלהם עם זה של אחרים.
לדוגמה, החוקרים אדוורד הופמן ומרסלה בקור וינר מיפו 12 תכונות, שאם שני בני הזוג מחזיקים בהן, הדבר מנבא הצלחה של קשר: צורך בחברה, ליבידו, עוצמה רגשית, אידיאליזם, ספונטניות, טיפוליות, חומרנות, אקסטרוברטיות, אינטרוברטיות, אינטלקטואליות, שמחת חיים והערכת אסתטיקה. לעומת זאת, ד"ר ג'ואל בלוק, היועץ המדעי לחברת השידוכים Instant Chemistry, המשדכת לפי גנטיקה ושאלוני אישיות גם יחד, מגדיר רק ארבע תכונות, שהן בעצם שלוש: חברותיות (רצון בחיי חברה מחוץ לקשר), אינטימיות ודומיננטיות/כניעות. לגבי האחרונה, רצוי שבני הזוג לא יהיו דומים אלא משלימים. "במכוון לא פיתחתי מכשיר שיאמר מי 'מדליק' אותך, כי יש לנו עיניים והורמונים שמגלים לנו זאת", הוא אומר ל"גלובס". השאלון שלי נועד לנבא מי מבין האנשים שאת נמשכת אליהם יתאים לך ביותר לחיים משותפים לטווח ארוך. נוסף על שאלות ההתאמה האישיותיות, אני ממליץ לשאול שאלות פרקטיות נוספות שמתאימות לכל זוג: האם אוכל לחיות בעתיד עם בן זוגי כמו שהוא או שאני מצפה שישתנה? האם אנחנו מסונכרנים בסוגיות של הקמת משפחה? האם סגנון החיים שלנו דומה? האם אנחנו צוחקים יחד? והאם אנחנו מכבדים זה את זה?".
מדעני התוכנה שמאחורי האלגוריתם של אתר השידוכים Ok Cupid נשבעים שהניסיון המצטבר של התוכנה הלומדת שלהם מצא שלוש שאלות שהתאמה בהן תקבע את טיב הקשר: האם אתה אוהב סרטי אימה? האם אי פעם נסעת לארץ אחרת לבד? ונכון שיהיה כיף לעזוב הכול וללכת לגור על סירה?
המתכנתים של או.קיי קיופיד ידועים בהמלצותיהם המשונות במקצת. לדוגמה, הם ממליצים למי שמעוניין בסקס בדייט ראשון לשאול גם: "האם אתם אוהבים את טעם הבירה", משום שנמצא כי 60% ממי שאוהבים את הטעם הזה יסכימו לקיים יחסי מין כבר בפגישה הראשונה. הסטטיסטיקה עובדת, זה ההיגיון הבין-אישי שמעלה סימני שאלה.
מחקר שפורסם בכתב העת Europen Journal of Personaly מצא שדמיון בין בני זוג, במגוון רחב של פרמטרים, לא ניבא כלל את שביעות הרצון בקשר ארוך טווח. מאמר נוסף, שפורסם ב-Journal of Personality and Social Psychology, הראה גם הוא שדמיון בין בני הזוג אינו מנבא מוצלח של טיב הקשר, אבל התאמה בין תכונות האישיות שהגדרנו כאידיאליות לבין תכונות שאכן נמצאות אצל בן הזוג הפוטנציאלי מעלות את הסיכוי לשידוך מוצלח. אם כך, אנחנו כן מסוגלים לבחור מה אנחנו רוצים, לפחות טוב יותר מבחירה אקראית.
"הבעיה של שאלוני הזוגיות הללו היא שהם מתבססים רק על רכיב הדמיון בין אנשים, וגם על הרכיב המודע בהבנה של אנשים את אישיותם", אומרת הפסיכולוגית החברתית ד"ר שרון עטיה-קריגר מהמכללה למנהל. "לרוב, נבחר באנשים דומים לנו מבחינות מסוימות, אבל יש גם מורכבות". עטיה-קריגר מציינת את הרכיב של סחר חליפין המתקיים בין זוגות. זהו "הסכם ממון" לא כתוב, שבו כל אחד מהצדדים מביא יתרונות שונים לקשר. לדוגמה, אם אחד הצדדים מביא יופי, צד אחר יכול להביא חוכמה ושמחת חיים. אולי צד אחד מביא יכולות שיחה גבוהות בעוד הצד השני מביא הכלה והקשבה. צד אחד רוקד הכי יפה בעולם, ואילו הצד השני יודע היכן להשיג סמים. צד אחד חרדתי וגורם לשני להרגיש קר רוח באופן יחסי, ואילו הצד החרדתי חש שהצד קר הרוח מגן ושומר עליו. לדברי עטיה-קריגר, אין סוף לאופן שבו אנשים מוצאים איזון בין מה שהם נותנים ומקבלים מהקשר, אך כלל הוא שכאשר האיזון מופר, הקשר מתערער.
- האם ניתן לנבא מה כל אחד מביא לסחר החליפין ומה הוא לוקח ממנו?
"אולי רק עם עבודת עומק שנעשית עם פסיכולוג מומחה, ובתנאי ששני הצדדים הללו עוברים את הטיפול. גם כך זה מורכב מדי. לכולנו יש תחומים שבהם אנחנו לא מודעים לעצמנו, לתכונותינו ולרצונותינו. אלה אזורים עמוקים בתת-מודע, שייתכן שאיש לא יגיע אליהם לעולם, ועדיין הם מניעים אותנו ואת הבחירות שלנו".
עטיה-קריגר מוסיפה שבתחומים מסוימים אנחנו עשויים לחפש אדם שישלים אותנו ובתחומים אחרים נרצה שהוא יהיה דומה לנו, וקשה לצפות מראש באיזה תחום נרצה מה. כמו כן, תכונה שבשלב מסוים נראית לנו קסומה יכולה בהמשך לעלות לנו על העצבים.
"החיים מזמנים לנו כל מיני מצבים, וההתנהגות שלנו במצבי קיצון או סטרס אינה דומה להתנהגות בימי שגרה ושפע. הם מוציאים מאיתנו פנים אחרות", היא אומרת. לדבריה, בסדרת ריאליטי, הסיטואציה מוקצנת וחריגה. "עצם העובדה שעליהם להחליט בתוך 42 יום אם ברצונם להישאר יחד יוצרת תגובה קיצונית לכל דבר".
הדבר נכון גם לדינמיקה של תחילת הקשר. עטיה-קריגר מציינת שאנחנו נוטים לחבב את מי שהראה שהוא מחבב אותנו. זו אסטרטגיה שבה אנשים משתמשים לעתים כדי לעורר חיבה. "שידוך לחתונה בעצם מבטל את תהליך החיזור, ואילו בקשרים רומנטיים רבים, האופן שבו מתפתח תהליך החיזור, צמיחת האינטימיות ההדרגתית, משפיע לטובה על הקשר".
יש רצוי ומצוי, ויש גם טיימינג
"בני הזוג רוצים לרוב להיות משכילים בערך באותה מידה, ובעיקר יפים בערך באותה מידה. כולם רוצים בני זוג יפים מהם, אבל אנחנו פחות או יותר יודעים מה 'מגיע' לנו מבחינת רמת היופי", אומר נאור. "הרגע בסדרת הריאליטי שבה בני הזוג נפגשים מתחת לחופה הוא רגע של מתח משום שיש בו פוטנציאל למבוכה גדולה, אם יש חוסר התאמה בולט ברמת היופי בין בני הזוג". ההקלה עשויה להיחוות בטעות כהתרגשות, וזה נכון לא רק לתוכנית ריאליטי, אלא לכל בליינד דייט.
אם כך, האם לכל אדם יש בן זוג אידיאלי אחר או שכולנו פחות או יותר מעוניינים במי שנמצא "בראש ההיררכיה" אבל מתפשרים על השידוך הטוב ביותר הזמין לנו? זואולוגים מדברים לעתים קרובות על כך שזכר האלפא זוכה בנקבת אלפא או בכל הנקבות בקבוצה, והיתר מתפשרים, אבל מחקרים מראים שגם בעלי חיים בוחרים פרטנרים לרבייה על בסיס MHC.
בשאלת הרצוי והמצוי, יש חשיבות אצל בעלי חיים גם למיקום ולטיימינג, וכבר הוכח שזה נכון גם לבני אדם. "לפעמים הרבייה תלויה בשאלה מי חזר באותו זמן מהנדידה", אומר הזואולוג ד"ר עמיעל אילני, "אנחנו נבחר מי הטוב ביותר עם מי שהיה זמין כשהתחלנו להקים קן. ומי שיגיע מאוחר יותר, יצטרך לבחור בין מי שנשאר. העניין הזה רלוונטי לבני אדם. מי שמשתדך 'מוקדם מדי' אולי לא בחן את כל האפשרויות ולא בחר את הטוב ביותר, ומצד שני אם הוא 'מאחר', אולי רוב השידוכים הטובים כבר תפוסים".
אצל בני אדם פועלים כמה גורמים סביבתיים. ראשית, יש אפקט החשיפה: ככל שניחשף יותר לאדם בתוך חברה (עד גבול מסוים, כמובן), כך נחבב אותו יותר. שנית, במצבי לחץ והתרגשות, גובר הסיכוי לפתח עניין רומנטי או משיכה מינית במי שנמצא סביבנו.
לכל אלה אפשר להוסיף את ההנחה שכאשר אומרים לבני זוג ש"המדע חיבר ביניהם", גובר הסיכוי להיענות לניסוי, גם אם בפועל היכולת לנבא את ההתאמה באופן מדעי טובה משידוך אקראי אך רחוקה מלהיות כלי יעיל. עדות לכך היא העובדה שרוב הזוגות ששודכו בעונות הקודמות של "חתונה ממבט ראשון", בגרסתה החו"לית, נפרדו.
"ואם כלום לא עובד", מציע נאור, "אפשר פשוט להזריק לזוג אוקסיטוצין. אומרים שהוא סם האהבה".
החשיבות של התאמה מינית
פרופ' קריסטן מרק, מאוניברסיטת קנטקי, חוקרת התאמה מסוג אחר בין בני זוג - התאמה מינית הכוללת משיכה והעדפות, כגון תדירות, גיוון, תנוחות מועדפות ומידת הנאה מדיבור על מין. על רוב הסוגיות הללו לא נקבל תשובות אמת בשאלון פסיכולוגי למשתדכים לפני שהם נפגשים, והמשימה נעשית מורכבת עוד יותר אם מביאים בחשבון שהשפעות תרבותיות יכולות להטות את התפיסה של אנשים את המיניות שלהם עצמם ולנתק בין מה שהם רוצים להעדיף לבין מה שהם מעדיפים בפועל.
מרק מצאה שפערים בליבידו בין בני זוג הם הכלל ולא היוצא מהכלל במערכות יחסים הטרוסקסואליות ארוכות טווח (מערכות יחסים אחרות לא נבחנו). כמו כן נמצא שרמות הליבידו של בני הזוג לא ניבאו את שביעות הרצון מחיי המין ומהקשר בכללותו. כלומר, גם בני זוג עם תיאבון מיני מופחת יכלו לדווח על קשר מספק.
חוסר התאמה בין בני הזוג מבחינת הליבידו השפיע על שביעות הרצון מהקשר אצל גברים, אבל פחות אצל נשים. באופן כללי, אצל גברים שביעות הרצון ממין הייתה משמעותית יותר מאצל נשים בהשפעתו על שביעות הרצון מהקשר.
מרק בחנה גם את השפעתה של התאמה מינית על שביעות הרצון מהמיניות בקשר וכן על שביעות רצון מהקשר כולו, ומצאה כי התאמה מינית חשובה לשביעות הרצון בשני המקרים.