"אני אמנם תל-אביבית, אבל איתמר נולד וגדל בקיבוץ נחשולים והיה מאוד טבעי מבחינתנו לקיים שם את החתונה שלנו", אומרת עדי אקשטיין, שנישאה לבן זוגה איתמר לפני חודשיים וחצי. "אף אחד מאיתנו לא חלם מעולם להתחתן באירוע גרנדיוזי, עם שמלת קצפת וזיקוקים על עוגה של שש קומות באולם – וחתונה פשוטה בקיבוץ, עם אוכל טוב, מוזיקה מעולה ונוף מדהים זה בדיוק מה שחיפשנו. חוץ מזה, אנחנו גרים בקיבוץ וככה יכולנו לחתוך מהר הביתה מיד בסוף החתונה, בלי להתחיל לנסוע שעות מאיזה גן".
עוד בערוץ הנשים:
- "נשים משלמות לי בשביל תשומת לב, לא בשביל סקס"
- עוגות החתונה הכי שוות בישראל
- ככה רזיתי, בלי ספורט ועם שוקולד
החתונה לא הייתה קיבוצית-קלאסית, וגם האורחים העירוניים לא הרגישו שהגיעו למועדון סגור שרק מי שיודע לעשות רברס עם עגלה רשאי להיכנס אליו. "זו הייתה חתונה רגילה לכל דבר", מסבירה עדי. "אמנם היו, מטבע הדברים, לא מעט אורחים קיבוצניקים, אבל לא היו מאפיינים מיוחדים כמו הופעות של חברים או סרטונים – פשוט חתונה רגילה שבמקרה התקיימה בקיבוץ".
חן פלק מ"חמניה", הצלם שתיעד את האירוע, דווקא כן מצא עניין מיוחד בלוקיישן הסוציאליסטי. "כשזוג בוחר להתחתן בקיבוץ, אי אפשר שלא להתרגש מהאווירה החמה והמשפחתית שעוטפת את הקיבוץ ביום כזה. אנו יוצאים לצילומים מקדימים בשבילי הקיבוץ, ונפנופי השלום מכל עבר מחברים אותנו למקום ומזכירים לנו, הצלמים, שאנחנו בעצם מטיילים בנוף ילדותם של החתן או הכלה (או שניהם...) ושכנראה יש להם תמונות ילדות באותם שבילים. האורחים המקומיים, שמגיעים בסנדלים לאירוע, מחזירים את החתונה לאווירה של פעם: אינטימית, חגיגית, משפחתית - הרגשה שנדמה שנעלמה עם השנים".
"הכל היה פשוט מושלם", נזכרת עדי בערגה. "אנשים אמרו לנו שזו חתונת השנה שלהם, ושהם בחיים לא נהנו ככה".
