בכל הקומדיות הרומנטיות ההוליוודיות, זר הכלה מסמל תקווה לרווקות האחרות שעוד לא מצאו שידוך, רחמנא לצלן. אצלנו מדובר רק באקססורי; אלא שמסתבר שבחירת הזר יכולה להשפיע על הלוק הכולל שלך ביום המאושר, ולכל כלה יש זר שמתאים לה במיוחד.
כדי לבחון את הסוגיה נתנו לשלומי אילני, מעצב הבית של ZER4U לנתח את זרי הכלה של שש כלות מפורסמות שאמרו "איי דו" לאחרונה, וגם לתת כמה טיפים לכלה שרוצה להיות הפרח הכי יפה ביום חתונתה.
מייגן פוקס: הורטנזיות לבנות
פוקס התחתנה עם בחל"ה, בריאן אוסטין גרין, בחתונה צנועה על חוף בהוואי. "זה זר שמאוד שמתאים לאווירה של חוף וים", מסביר אילני. "זה פרח שמלא בפרחים קטנים, מאוד מאוד רך ומתאים לאווירה קיצית. לקחו את הפרחים וקשרו אותם לקבוצה אחת בלי שזירה, וזה מאוד מתאים לפרופורציות של השמלה המינימליסטית שלה. זה זר מנצח בעיניי".
לדברי אילני, זר כזה מעיד על כלה רומנטית – אבל אחת שיודעת מה איכותי וטוב. "זר רומנטי, רך, פשוט, לא מתחכם, בלי קשקושים, אבל כן מאיכות טובה. זה זר שעולה 25 שקלים לענף, וזה לא כל כך זול. אם היו שוזרים אותו עם עוד פרח, יכול להיות שזה היה מקבל לוק אחר, אבל דווקא בגלל שזה אותו סוג של פרח, זה נורא נכון פה".
רונית אלקבץ: שושנים אדומות
ככלה, אלקבץ נראתה בדיוק כמו הדמויות שהיא משחקת: דרמטית ובלתי נשכחת. "כשראיתי את התמונה, קלטתי כמה כוונה הייתה בזר הזה", אילני אומר. "רונית בחרה בזר שמצד אחד נראה שלא הושקעה בו מחשבה כלל, ומצד שני הייתה פה מחשבה מאוד מדויקת. הזר לא שזור, פשוט לקחו את הוורדים ואספו אותם בחבילה. הוא לא סימטרי, לא מדויק, חלק מהפרחים למעלה וחלק למטה. אם זה נעשה במחשבה תחילה, אז זאת הבחירה הכי טובה לרונית אלקבץ - כי יש משהו בעוצמה של האדום הזה שמביעה, מצד אחד, הרבה רומנטיקה ורגש, ומצד שני נועזות. אני הייתי אפילו קושר אותו בסרט שחור".
לפני שאת רצה להזמין זר כזה, כדאי שתדעי שהוא לא יהלום כל אחת: "אני, לפחות, מעדיף שלא להציע זר ורדים אדומים לכלה", מודה אילני. "לא הייתי מגזים אם הייתי אומר שחצי מהכלות בוחרות זר של ורדים אדומים או לבנים. זה הכי קז'ואל, הכי לא מתחכם, לא אמנותי, הכי סטנדרטי. מצד שני, דווקא בזר של רונית, בגלל שהוא נראה כאילו מישהו לקח את הפרחים שהיו באגרטל בסלון, יש משהו שנראה אחרת".
מורן אייזנשטיין: אנטוריום לבן וסחלבים לבנים
"הזר של מורן אייזנשטיין הוא לגמרי מורן אייזנשטיין", אומר אילני. "מעוצב, עשוי, אובר אקססוריז, יותר מדי סוגים של פרחים. זה זר יפה, אבל אני לא יודע אם האנטוריומים האלה לבד, קשורים בסרט, לא היו עושים את העבודה טוב יותר".
"הבעיה שלי עם זרים מהסוג הזה, היא שברגע שאת שוזרת זר שנראה ממש כמו ציור או כמו סידור פרחים - כשאת מסתכלת עליו ועל השמלה העין לא נמשכת למקום אחד", הוא מסביר. "יש יותר מדי פוקוס על הזר. זר כלה הוא אקססורי שצריך להשתלב מאוד נכון עם השמלה, וכאן הזר הוא במרכז העניינים".
גאל אקלקסי: שמשיית פרחים צבעונית
גם בבחירת השמלה שלה וגם בבחירת הזר, גאל הלכה על הלא-צפוי והפתיעה. האם זה שיחק לטובתה? לא בטוח. "אנחנו עושים המון שימוש במטריות, אבל בעיקר כשמשיה להגן מפני השמש ולא כסלסילה", מציין שלומי. "זה קצת נראה כמו סל של שבועות. זאת בחירה רעה מאוד של פרחים – אני מת על שילוב של המון צבעים, אבל לא על שלושה גוונים יחד. אם היה רק כתום בזר, זה היה נותן לזה הופעה אחרת לגמרי, כי העין נמשכת לזר ולא לכלה או לשמלה. אני חושב שלשמלה יש הרבה נפח ולזר יש הרבה נפח, ויחד זה יוצר חוסר איזון. רואים שהייתה כאן כוונה לעשות משהו שונה עם המטרייה והפרחים וזה מקסים בעיניי, אבל זה לא כל כך הצליח".
קארין כהן: ורדים לבנים וגיבסנית
אשתו הטרייה של גיסנו, נירו לוי, בחרה בזר קלאסי – שלא לומר, קצת משעמם. "זה זר חמוד," אומר אילני. "זר אלגנטי, לא מתפרע, לא מפריע, קצת וינטאג' ומאוד משתלב עם הכפפות. הוא נכון בעיניי למראה שלה, ולא מתחרה בלוק שלה. אני, אישית, מאוד אוהב גיבסנית, ואני חושב שצריך להחזיר את הפרח הזה לאופנה. יש בזה משהו מאוד ישראלי. אבל לכי על זר שלם של גיבסנית, בשביל מה את צריכה את הוורדים?".
אינס גולדברג: סחלבים לבנים
כמו במקרה של מורן אייזנשטיין, גם גברת סאבלימינל הלכה על עיצוב מדויק ומתוקתק. "מדובר, שוב, בזר סחלבים מעוצב-מעוצב-מעוצב, אבל האמת היא, שאי אפשר היה למצוא משהו אחר ללוק הזה", מודה שלומי. "היא מסוג הכלות שחשבה על כל פרט וגם חשבה על הזר. אי אפשר היה לבחור משהו פחות מזה לשמלה כזאת, זר ההורטנזיות של מייגן פוקס היה נראה כאן כאילו היא קטפה פרחים מהרחוב, וזה לא היה קשור לבגד שהיא לובשת. זה מתאים בול ללוק התיאטרלי של שניהם".
גילי סער: כתר גיבסניות
סער בחרה בשמלה כל כך מיוחדת ואתנית, שכמעט פספסנו את זר הגבסניות הפשוטות שעל ראשה. אלא שאת אילני, מעצב ותיק, דווקא הבחירה הזאת הפילה מהכיסא. "זו הייתה האמירה הכי מעניינת שאני ראיתי בשנה האחרונה אצל כלות", הוא מחמיא. "במצבים מסוימים הייתי יכול לומר שזה אובר-מתחכם, אבל כאן רואים ממש שאין טיפת התחכמות, יש פה דיוק מושלם של הלוק. ראיתי תמונות מהחתונה, שהתקיימה במקום מאוד תנ"כי, והיא נראית כמו הבת של שרה אימנו, כאילו הכינו אותה בבית לחופה וזה בטח גם מה שעבר לה בראש".
כמו השמלה, גם הזר של סער מספר סיפור שלם, פנטזיה מדברית נטולת זמן: "זה מרגיש לי כאילו אף אחד לא הלך לשום חנות פרחים, אלא פשוט קטפו אותו בגינה והכינו אותו בבוקר החתונה", מדמיין שלומי בעיני רוחו, "וזה מהמם בעיני. כלה יכולה להיראות גם ככה – וזה מדהים. מאוד אהבתי".
לאיזו כלה יתאים זר כזה? "יש שני סוגים של כלות – כלה שרוצה לרוץ בשדה, וכלה שחולמת על שנדלירים, זמרים ונגנים", מתאר אילני. "כלה שרוצה לשים זר כזה על הראש, זאת כלה שחלמה שהיא רצה בשדה, כלה שחלמה על הכי פשוט שיש – וגם רואים את זה. יש בזה משהו וינטאג', כפרי, מאוד רומנטי, ולא משנה אם היא הייתה לובשת שמלה בכל צבע שהוא, עם הזר הלבן הזה על הראש – את ישר כלה, ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממך".