אייר בראש? מה-סה? את התגובה הזו אנחנו מצפות לשמוע ממישהי שטרם התחתנה, או ממישהי שעשתה את זה מזמן ממש. כל השאר, אין לנו בכלל ספק, יכירו היטב את הביטויים שלהלן.
ערכת התרעננות
זה לא: פלאסק עם וויסקי שיעזור לך להקהות את לחצי היום. זה כן: תיק קטן שהמלווה הצמודה סוחבת, ומכיל חוט ומחט, מגבונים, ליפסטיק, פלסטר וכל מה שיכול לעזור לך ברגעים בלתי צפויים.
מסרקיה
זה לא: מסרק קטן שהחברה שלך נושאת בערכת ההתרעננות. זה כן: מסרק קטן, מעוצב ויקר מזהב אותו תוחבים לשיער לאסוף את הפריזורה.
אייר בראש
זה לא: חברת תעופה שתטיס אתכם לירח דבש קסום במאליביים. זה כן: טכניקת איפור בעזרת התזת צבע ממכשיר מיוחד, שאמורה ליצור איפור אחיד ועמיד יותר.
עוד בערוץ הנשים:
עלות מזיגה
זה לא: טיפ שמוזמנים נדיבים משאירים לברמן. זה כן: מעין מס שמטילים בעלי אולמות/קייטרינג על מי שמנסה לחסוך ולקנות אל האלכוהול לחתונה בעצמו.
ריהוט אלטרנטיבי
זה לא: ספות שמשמיעות שירים של בחורים עגמומיים מנגנים על יוקלילי. זה כן: פינות זולה, פופים, כיסאות פוטון נמוכים וכל מה שיאפשר לאורחים שלכם לנמנם קצת אחרי העיקריות.
מנהל אירוע
זה לא: שוטר שאחראי על פינוי זירת פשע. זה כן: מישהו/מישהי שכל תפקידו לדאוג שהכל יתקתק, שהמנות ייצאו בזמן, ששולחנות הרזרבה לא ייפתחו אלא אם יש צורך ממשי - בקיצור, מעין מפיק בפועל של החתונה, רק שבניגוד לזוג הנרגש - גם מסוגל לחשוב בבהירות.
בין המיצרים
זה לא: שם של גן אירועים חדש בלב ים. זה כן: שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, שבהם אסור להינשא לפי היהדות - ומאפשרים למי שלא מתחתן דרך הרבנות לנצל את ההנחות של הספקים (ע"ע) המובטלים ולצמצם עלויות.
ספקים
זה לא: אנשים שמחלקים לחמניות, פיתות ושקיות שוקו למכולות מדי בוקר. זה כן: כל מי שיש לכם התקשרות עסקית איתו במהלך ההכנות לחתונה: מאפרים, מעצבי שיער, קייטרינג, צלמים וכמובן: מעצב/ת השמלה.
מרכזי שולחן
זה לא: נקודה אסטרטגית בשולחן הסנוקר אליה יש לכוון את המכה. זה כן: קישוט המוצב באמצעו של כל שולחן. זה יכול להישאר בפשוט, כמו למשל אגרטל זכוכית לפרחים; זה עשוי להתפתח לקומפוזיציה של חלוקי נחל מאוירים ועלול אפילו להגיע לקונסטרוקציה של אור, אש, נוצות וחצץ צבעוני שאף יחרוג ממרכז השולחן ויגיע ממש עד שולי צלחות הסועדים.
צילומי זוגיות
זה לא: תיעוד של בלש פרטי בחורשה אפלה. זה כן: צילומים מקדימים, מכירים? אז יש צילומים שמקדימים את המקדימים, ונערכים כמה ימים/שבועות לפני החתונה, כדי להראות לאורחים את אהבתכם המלבלבת גם כשאתם לא לובשים שמלה וחליפה בכמה אלפי שקלים.
שולחנות אבירים
זה לא: שולחן הרווקים החתיכים שהבטחת לחברות שלך שיגיעו. זה כן: שולחנות עצומים בגודלם, שנועדו להקל עליכם קצת את סידורי ההושבה (ע"ע).
אלבומי הורים
זה לא: דיסק של אמן מיוסר שמבכה את ילדותו האבודה. זה כן: גרסה מוקטנת של אלבום התמונות מהחתונה, שישמש את האימהות שלכם להשווצה מתמדת מעתה ועד עולם.
בורדורה
זה לא: די-ג'יי מדהים שהבאתם במיוחד מברלין לחתונה. זה כן: תחרה בשילוב חרוזים קטנים. וכן, גם לנו זה נשמע כמו ה"תחרה שתפרו נזירות בלגיות עיוורות" של רייצ'ל מ"חברים".
רקדנים סמויים
זה לא: גברים בגיל העמידה שמתחזקים תחביב סודי בסטודיו למחול מודרני. זה כן: "עושי שמח" מקצועיים, שירימו לכם את הרחבה אם החברים שלכם פדלאות, בארדים או סתם טחנו יותר מדי קבבונים בקבלת פנים. כפיים!
סידורי הושבה
זה לא: טיפול בחולים סיעודיים אחרי ניתוח. זה כן: תשבץ היגיון שמעלה את כל הפוליטיקות הפנימיות של המשפחה/עבודה אל פני השטח. צילה מהנהלת חשבונות לא מדברת עם יבגני מהשיווק, וצריך לפחות שני שולחנות רווח ביניהם. ודודה עדינה עדיין כועסת על ההערה של דוד אפרים לגבי הקציצות שלה מפסח תשמ"ג, אסור שישבו ביחד.
אפ-דו/טאצ' אפ
זה לא: מונחים בפוטבול. זה כן: כלות שהפרוטה מצויה בכיסן (או שלא) מזמינות את מי שאמון על האיפור והתסרוקת לחיזוקים ושפצורים במהלך החתונה. אותן לא יתפסו עם ליפסטיק דהוי ו/או אייליינר מהוה!
הדרכת כלות
זה לא: טיפים לשמירה על השמלה מכוסות יין אדום תועות. זה כן: הדרכה איך לבנות בית יהודי כשר בארץ ישראל, כולל דיני נידה, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שאחוזים בודדים מהכלות מגיעות לחתונה בלי שקיימו יחסי מין (לפחות עם הבעל המיועד).
טראש דה דרס
זה לא: מעצב שמלות כלה צרפתי שמתמחה בתחרה מדוגמת. זה כן: דרכן של כלות לנקום בתעשייה המרוששת, ועל הדרך להעשיר אותה בעוד כמה מצלצלין. בצילומי טראש דה דרס הכלה משחיתה את השמלה, ומתעדת בעזרת צלם מקצועי למען הדורות הבאים.
יש לכם עוד מילים שכל כלה מכירה? טקבקו אותן