הגודל כבר לא קובע

יובל ואסנת הכירו לפני שנתיים. הוא היה מנהל משמרת במסעדה. היא הגיעה לסעוד. המבטים הצטלבו ויובל עשה את מה שאסור היה לו לעשות לפי "חוקי האתיקה של המלצרות" והתחיל עם לקוחה. זה השתלם: מלבד טיפ מכובד, הוא זכה לאהבה. בזמן שטיילו בקמבודיה, כמעט שנתיים מאוחר יותר, הוא הציע, ואז החלה המשימה האמיתית: חתונה.

"יצא לנו לפקוד לא מעט חתונות בחיים", מספרת אסנת , "בכל אירוע היו בין 400 ל-600 אורחים שרובם לא באמת התעניינו בזוג ובחופה. התחושה הכללית הייתה שבאנו לשלשל צ'ק וללכת. רצינו לעשות את זה אחרת". לשניים היה מודל לחיקוי – אחותה של אסנת התחתנה בחתונה אינטימית בביתה שבמושב בית הלוי. חמישה חודשים אחרי שהחליטו להתחתן, בני הזוג התייצבו באותו מושב, אסנת בלבן, יובל בשמנת ו- 150 אורחים בסך הכל. "ברגע שהחלטנו על המקום, ידענו שנהיה חייבים לקצץ בכמות האורחים. עשינו חתונה הפוכה – קודם אוכל ורק אחר כך חופה. היה לנו חשוב לתת מקום של כבוד לטקס עצמו, מבלי שהאורחים יהיו רעבים. הייתה אווירה נהדרת ובעיקר אהבנו את זה שהכרנו את רוב האורחים".

גדול זה הכי קטן שיש 

עושה רושם שהרבה מהנישאים החדשים בישראל התיישרו עם טרנד החתונות הניו יורקי שמקדם חתונות קטנות ואישיות. "בשנתיים האחרונות, יותר ויותר זוגות מעדיפים להזמין את הגרעין הקשה של החברים והמשפחה על פני המזכירה בעבודה של אמא שלמעשה כבר לא עובדת שם, אבל 'לא נעים'", אומרת כרמית שני, בעלת חברת ההפקות הפקה אישית. באותה נשימה היא גם מסייגת ומסבירה שהסיבות שמניעות את הזוגות הישראליים שונות מאלו של תושבי התפוח הגדול. "אם בניו יורק המניע העיקרי לחתונות קטנות נובע מהרצון לחסוך בהוצאות, הרי שאצלנו זה לא בדיוק כך. חתונות מצומצמות בישראל הן לא בהכרח זולות יותר. האירועים אמנם קטנים אך מאידך מפנקים, מוקפדים ומושקעים במידה רבה".

תנו מספר, עכשיו בואו נתחיל לקצץ

ואם חשבתם שאי אפשר לעשות חתונה עם פחות מ-150 אורחים, תחשבו שוב. חתונות בנות 50 איש הולכות והופכות לרלוונטיות מתמיד. "חתונה מצומצמת היא בהכרח אחת שמחייבת יצירתיות. או בית פרטי גדול במיוחד", מסבירה שני בחיוך. "אלו שהתברכו בווילה פרטית או זמינות לחצר גדולה – רק מרוויחים מהסיפור. לצערי, גני האירועים הגדולים אינם מציעים מענה אמיתי לחתונות קטנות, כי זה לא משתלם כלכלית".

מה עוד מאפיין חתונות קטנות מלבד מספר האורחים?
"לרוב, זוגות אשר בוחרים בקונספט הזה, עורכים את החתונה ביום שישי בצהריים. זו בחירה שמשנה את קוד הלבוש של האורחים: במקום השחור הקלאסי והמוקפד, אנו מקבלים לבוש פחות פורמאלי ויותר צבעוני. הכלות נוטות לבחור במראה הווינטג', כלומר שמלות בגוון שמנת ולבן מלוכלך שמתחלפות בהמשך הערב לשמלה לבנה פשוטה ונוחה. יש גם לא מעט שמגוונות עם בגד צבעוני שמבצבץ מתחת לבד. יציאה נוספת מהמסגרת של לבוש לבן לכלה מתבטאת בנעליים מכל צבעי הקשת. לא משנה מה, רק לא לבן".

האם חתונה קטנה תחייב את האורחים להפגין גמישות נוסח ישיבה על מחצלות?
"ממש לא. זה נכון שהאופי הפחות מעונב של אירועים מסוג זה בא לידי ביטוי בצורת ההושבה, אך המטרה היא לגרום לאורח להרגיש בנוח. לא תמצאו כאן כריות פופים שקשה להתרומם מהם, אלא ישיבה אלטרנטיבית איכותית שבאה לידי ביטוי בכסאות נוח, כסאות בר, ספות, שולחנות אבירים ועוד. לבד מהאורחים המבוגרים, הנטייה היא ליצור אווירת מינגלינג ופחות להושיב אנשים ליד שולחנות. עיצוב האירוע כולו נוטה להיות בהיר יותר ויש נטייה לקשט בפרחי בר וצמחי תבלין".

עוד לא שתינו, עוד לא אכלנו

בכל הקשור לחופה, יש בהחלט חזרה לימי בראשית. "רבים מהזוגות בוחרים ארבעה גברים המקורבים אליהם שיאחזו בכלונסאות כפי שהיה נהוג בעבר. ישנה נטייה לעצב לבד את הפרוכת, אותו בד המתפרש על מוטות העץ. חידוש נוסף בתחום הוא חופה של 360 מעלות, כך יוצא שהאורחים מקיפים את החתן והכלה במעגל ויוצרים קירבה. כל אלה תורמים לאווירה אישית וייחודית לחופה ולחתונה.

גם בתחום האוכל, הידוע לשמצה בחתונות, יש בשורה חדשה: אירועי קוקטייל. לא מדובר בקייטרינג המבוסס על משקאות, אך המטרה היא להימנע מבופה עמוס בו תאביסו את עצמכם למוות ותמתינו בתורים ארוכים. "אירועי קוקטייל הם אירועי צלחת ומזלג. מדובר בדוכנים המציעים מנות מעוצבות בנוסח טאפאסים, אך לא בכמויות קטנות". כמה שזה נשמע מינורי, שני מבטיחה לנו שהאורחים לא נשארים רעבים.