תמיד גדלנו על המנטרה שאהבה זה הכל בחיים והיא זו שתביא לנו אושר ושלווה. עד שגילינו שיש גם סקס, והתברר לנו שזוגיות טובה היא כזאת שמשלבת את שניהם, ואין מטפל זוגי אחד שיגיד אחרת. אז איך זה שמחקר חדש מגלה שרובנו התחתנו עם המאהב הכי אנמי שלנו? האם בדרך לחופה איבדנו את השפיות, ובחרנו בשכיבה על הספה על פני משגל סוער על מכונת הכביסה? התשובה חיובית לצערנו, אבל מה שעוד יותר מצער, זה שאין כל כך את מי להאשים.
"אל תשאל על מה חלמתי בלילה. לא, באמת, אל תשאל!"
הסקר שנערך על ידי האתר iVillage, וכלל 2,000 נשים נשואות, מצא כי 52 אחוז מהן מגלות שעל הסקס הכי טוב של חייהן אמונים האקסים המיתולוגיים. 62 אחוז מתוכן אף הודו שהן לא מצליחות לשכוח את אותם חברים לשעבר, והם גם אלה שמככבים בפנטזיות המיניות שלהן, בטל לא הגבר שנוחר לצידן. אחת מתוך עשר נשים אף חשפה שמימשה את הפנטזיות הללו.
אבל למה ללכת רחוק? את לא צריכה לבגוד כדי להרגיש קצת עצובה נוכח הטיעונים: 66 אחוז מהנשאלות אמרו שהן מעדיפות לקרוא ספר, לצפות בסרט או לתפוס תנומה מאשר להיכנס למיטה עם הבעל. ויש לכך סיבה: 80 אחוז (!) מהנשים טענו שבעוד שהסקס פשוט כל כך צפוי, הרי שפרק הסיום של "24" הרבה פחות. בסופו של יום, אחרי 10 שנים ביחד, ההתעסקות שלנו בין הסדינים הופכת להיות קבועה (אותו יום, באותה שעה) ושגרתית והכל ידוע מראש. 67 אחוז מהנשים סיפרו שיש להם רוטינת תנוחות. את יודעת, מתחילים ממיסיונרית, עוברים לדוגי, ומסיימים ברביצה על ספה ובצפייה בתוכנית אהובה.
יש תקווה: הסקס אולי דל, אבל מספק
אבל לפני שאת שוקעת במחשבות קשות וחושבת על סקס עם האקס, יש מעט תקווה. למרות הרוטינה והפנטזיות, רק 16 אחוז אמרו שהן לא מסופקות ומרוצות מחיי המין שלהן, בעוד ש-32 אחוז שמחו לומר שהן מאושרות במידה רבה מהמצב. "הנתונים מראים כי נשים נשואות מרוצות מחיי המין שלהן. הן פשוט מנהלות אורח חיים תזזיתי ועמוס, אז כשזה מגיע לסקס, הן לעיתים יעדיפו לנוח ולהירגע", אומרת עורכת הסקר אליזבת זאק.
לנו נדמה שמדובר במשחק כוחות לא הוגן, כזה שלא משאיר הרבה מאוד ברירות לבעל המוזנח. ראשית, צודקת זאק כשאמרה שרוב הזמן נעדיף מנוחה על פני סקס, וזה לא בהכרח כי הסקס רע או המאהב כושל, זה פשוט שהיום קשה והשגרה הורגת. וכי להוריד בגדים (אחרי שלא הסרנו שערות כבר חודשיים), ולפשק רגליים ולגנוח נשמעים כמו עוד משימה מעיקה.
ואיך אפשר שלא לפנטז על האקס, או על גברים אחרים? להיות עם אותו אדם, עם אותם איברים, כל יום כל היום, במשך שנים, מתחיל להיות מרגש כמו הכיור בסוף ארוחה. זה לא אומר שאבדה תקוותנו וכולנו נידונו לסבול או לבגוד, זה רק אומר שלא צריך להיעלב אם יש כמה אקסים עיקשים שלא עוזבים לנו את החלומות בהקיץ. על מה מתערבים שזה בדיוק מה שהגברים שלנו עושים?