הרבה שנים עברו מאז שנשים נתפסו כיצורים לא מיניים ועד לשחרור היחסי שאנחנו חוות היום. ובכל זאת, מיניות נשית עדיין כבולה באינספור שלשלאות, טבואים, סטיגמות ואיסורים שמונעים מאיתנו להיות חופשיות באמת. אם כבר הגענו למצב שלנשים מותר להיות מיניות - מותר להן להיות מיניות רק בדרך מסויימת, עדינה בדרך כלל.
מיכל הפטל (25), סטודנטית שנה א' לתקשורת חזותית בשנקר, החליטה שהגיע הזמן לשבור גם את האיסור הזה. בסדרת תמונות פרובוקטיבית ובועטת היא קוראת תיגר על הקביעה הזו ומדגישה שמיניות נשית לא חייבת להיות עדינה, היא יכולה להיות חזקה, מוחצנת, קינקית ועצמתית - וזה בסדר גמור.
"מאוד רציתי לחקור מיניות נשית, זה נושא שבער בי - גם המיניות שלי כאישה, מה שאני חווה, אבל אני גם רואה את הדיכוי מסביב ואת הבנות מסביבי שמגיבות ומתנהלות באופנים מסוימים בגלל תכתיבים חברתיים פטריארכליים" היא אומרת ל-mako; "רציתי ליצור משהו מאוד אמיתי ולא מתנחמד, שיתמקד בגוף ובנשים שסביבי, אז אם מישהי אומרת 'אני רוצה שיזיינו אותי בתחת', למרות שזה מאוד בוטה וגם לי קשה להגיד את זה, זו עדיין האמירה שלה וזה מה שהיא רוצה ומה שהיא נהנית והיא לא רוצה לחיות תחת תכתיבים וביוש. תנו לנו להיות נשיות בדרך שאנחנו רוצות להיות ומיניות בדרך שאנחנו רוצות להיות, לא בדרך שהחברה רוצה שנהיה, לא מיניות שהיא בהכרח בובתית או רכה".
איך התגובות לפרוייקט?
"הרבה מהתגובות היו מאוד מתקוממות, של נשים שמחפשות את הרכות והמיניות העדינה והרוך, שזה נפלא, אבל מה אם אנחנו לא רוצות להיות ככה ולא רוצות לחיות בתכתיבים האלה? מה אם יש לנו אמירה חזקה יותר ואנחנו רוצות לבעוט? הרבה אומרות לי 'אנחנו לא רוצות להיות גברים' אבל למה זה נתפס גברי? למה להיות עם עצמה גם בסקס זה משהו גברי?"
את מתכננת להרחיב אותו?
"היה לי חשוב להתחיל עם חברות ונשים שאני מכירה, שאני יודעת מה האמירה שלהן וכמה הם חמות על האג'נדה הזו בחייהן, גם אם בקטן. הצילומים היו קולחים וכיפיים לשני הצדדים. בצילומים יש כבר 7 נשים, אבל פנו אלי כבר למעלה מ-50 נשים שרוצות להצטלם ואני מקווה מאוד להגדיל את היוזמה, לא תארתי לעצמי שההיענות תהיה כל כך נרחבת".