מזה כ-20 שנה, תעשיית הפורנו האמריקנית פורחת כאחותה הקטנה והזנותית של תעשיית הזוהר ההוליוודית. חגיגות עמק הסיליקון האמיתיות מתרחשות בזירה הלוהטת של הסקס הדיגיטלי, שאפילו האינטרנט לא הצליח לדכא. נהפוך הוא: אתרי האינטרנט, גם הפיראטיים, רק מחזקים את הצורך באולפני הפקה גדולים, עתירי תקציב וכוכבים, וניסיון ליצור מותגים סדרתיים – כוכבים וסרטים גם יחד.
תעשיית אביזרי המין לא משתווה אמנם לתעשיית הפורנו הזוהרת, אבל היא חזקה לא פחות כשזה מגיע למאבקים על המותג. באתר SmartShanghai.com, למשל, בישרו על תצוגת אופנה שכולה בסימן הדילדו, ובמהלכה יכלו הצופים המרוגשים לצפות בחיבור המוזר שבין אופנת עילית לאוננות עילית.
היצרים מפיצים מגוון רחב של מוצרים בשורה של שמות מותג שונים – ומבדילים אותם זה מזה בעיצוב האריזה, באמצעי השיווק ועוד. סוד תעשייתי ידוע הוא שאין מפיצים דילדו אחד לגברים ונשים. גם כשמדובר במוצר יוניסקסי, ההפצה שלו תחת אותו השם לגברים ונשים היא הרסנית ומבטיחה כישלון. לא פלא אם כן, שאת אותו הדילדו בדיוק אורזים בשני מותגים שונים: אחד גברי, המיועד בעיקר להומוסקסואלים, והשני נשי – שמשווק לנשים סטרייטיות ולסביות גם יחד.
סליחה, יש לך דילדו של כוכב פורנו?
בזירה הגברית ההטרוסקסואלית ניתן למצוא מבחר מצומצם יחסית של מוצרים. יואב, חבר שהוא במקרה גם בעלים של חנות סקס מצליחה, מספר שרוב הגברים מעדיפים קטן (אנחנו עדיין מדברות על הדילדו, כן?), והוא טוען שהם חוששים, כנראה, מתחרות, ולא ממהרים לרכוש דילדו או ויברטור גדול במיוחד שיאפיל עליהם במיטה. רוב הצעצועים הנמכרים לגברים סטרייטים הם דילדואים קטנים, כדורים אנאליים וויברטורים שנועדו לגרות את הערמונית. על רוב האריזות, אגב, יופיעו גבר ואישה יחד – שלא יהיה ספק למי המוצר מכוון ושהוא לא פונה, חלילה, להומואים.
לגייז יש דווקא הרבה במה להתגאות, עם מבחר מרשים של דילדואים וויברטורים הנמכרים ומשווקים כמוצרים גאים. יש אפילו חברות מיוחדות, שכל מטרתן היא ניתוח צרכים וטרנדים בקרב הומואים, ופיתוח מוצרים מתאימים, וזה בלי להזכיר את חברות השיווק והמדיה. טרנד בולט אצל הגייז הוא השימוש באיברי מין של כוכבי פורנו כתבנית ליצירת דילדו אטרקטיבי. הראשון היה כוכב הפורנו ג'ף סטרייקר, ורבים וגדולים אחרים הלכו בעקבותיו והשיקו דילדואים שהיו העתק מדויק של איבר מינם. זיכרון עמום של פרק אחד בסקס והעיר הגדולה מעלה שגם סמנתה פעם יצאה עם שחקן פורנו שזכה ל"הנצחתו" על דילדו. היא אפילו חילקה אותו לכל החברות שלה.
אבל כנראה שמדובר במקרה נדיר. הקרב על הנשים מורכב יותר. אולי אנחנו צרכניות חכמות יותר, ואולי אנחנו פשוט לא ממהרות להאמין לכל מה שמוכרים לנו בפרסומות. בשורה התחתונה, יצרני הדילדואים ושאר הצעצועים לנשים צריכים לנקוט בהרבה יותר מאשר שיווק ישיר. אבל גם לזה התעשייה מצאה פתרון: תוכן שיווקי.
נראה אתכם מכניסים דילדו לתוכנית הבוקר
סוללת אנשי יחסי ציבור, לרוב משרדים גדולים ומנוסים, מלווה את הדילדו בהשקתו. מספר שבועות לפני שהמוצר בכלל מגיע לאדמת ארה"ב, נשלחות ערכות הדגמה בחינם לעיתונאים, אנשי תקשורת ובעיקר כותבי תסריטים לטלוויזיה. החלום הוא לא להכניס את הדילדו לתוכניות הבוקר של אמריקה השמרנית, אלא דווקא לשלב אותו כחלק מחייהן של דמויות טלוויזיוניות אהובות. הצופים מזדהים עם הדמויות ומחקים אותן, ולהופעת אורח בפרק של "סקס והעיר" או "עקרות בית" יש תפקיד מכריע בשיווק ובמכירה.
חוזים מסחריים אינם עניין נדיר. תוכניות הטלוויזיה החזקות מקבלות הון עתק משילוב מוצרים מסחריים. בכל פעם שקארי לוגמת קפה מסוים או מתלהבת מזוג נעליים, הקופה הרושמת של ההפקה מצלצלת. אביזרי מין לא שונים בכך, והיצרנים מוכנים לשלם הרבה מאוד כסף תמורת פרק שלם שעוסק במוצר שלהם ומדגים כמה הוא ממכר ומהנה.
במסע שלי גיליתי שהדילדו עושה מסלול מאוד ארוך מהרגע שבו הוא נוצר על הנייר ועובר לחדר השינה שלך. המחירים מגיעים לפעמים לאלפי שקלים, ובמקרה שאת מחפשת דילדו מעוצב במיוחד, תיאלצי להיפרד מכ-10,000 שקל לפחות. יש אפילו כאלו שמשובצים ביהלומים, לאישה שיש לה הכל.
אבל יש גם שוק חדש ומתעורר של דילדואים בשיטת "עשי זאת בעצמך". בכתבה הבאה בסדרה נכיר את הספרים, המדריכים האינטרנטיים ואפילו קבוצות המפגש שהולכים וצוברים תאוצה.
בפרקים הקודמים של "קיצור תולדות הדילדו:
החבר הטוב של האישה כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית
למה כל אישה צריכה צעצוע ליד המיטה
איך דילדו נולד? משולחן השרטוט, ועד הנסייניות המאושרות