לפני כשלושה שבועות פורסמה כאן בערוץ הנשים כתבה על מחקר חדש באקדמיה, שמחפש לראיין נשים שגומרות מהר והרבה. כמה מהר? תוך כמה שניות. כמה הרבה? יותר ממאה פעמים בסשן מיני אחד. זה נשמע מופרך אבל הבנות האלה קיימות בעולם; אני אחת מהן, ואני אמיתית לגמרי. בת 27, רווקה, גרה בתל אביב ועובדת כמו כולם. אחרי שקראתי על המחקר (ונרשמתי אליו) הרגשתי צורך להשמיע את קולי בתור נציגת ה"מבורכות".
עוד בערוץ הנשים:
>> מבטטת כורסה לאמא חטובה
>> פרויביוטיקה חדשה תעניק ניחוח אפרסק לנרתיק שלך
>> בחני את עצמך: איזו תנוחה את במיטה?
הפעם הראשונה ששכבתי עם בחור הייתה כשהייתי בת 16, ושנינו היינו בתולים. בזמן שעשינו את זה, הוא פתאום שאל אותי: '"גמרת כבר?". אני לא בטוחה אם הוא בכלל ידע איך זה אמור להרגיש, זו הייתה יותר שאלה שהוא חשב שצריך לשאול בסיטואציה כזאת. לרגע חשבתי שלא שמעתי טוב. אני מתבוססת בדמי, דמעות מרוב כאב, והוא מעז עוד לדבר איתי על הנאה?
בפעם השנייה שהוא שאל אם גמרתי, שיקרתי כי רק רציתי שנגמור עם זה כבר. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שזייפתי אורגזמה. 11 שנים אחרי אותה פעם, בטוויסט מפתיע של החיים, הבחור חזר לחיי ולמיטתי. היום אני כבר לא משקרת לו, ולזכותו ייאמר שהוא מצליח לגרום לי ליהנות בכנות מלאה.
"פתאום הבנתי שמשהו טוב יוצא מהרעידות שלי"
הבחור שבא אחריו היה מנוסה ממנו, ורצה להיות המדריך שלי. הוא לימד אותי איך גבר צריך לגעת באישה ואיך אישה צריכה להתמסר לידיו של גבר ברגעים אינטימיים. פעם אחת, בטיול שנתי של כיתה י"ב, השתעשענו בספסל האחורי של האוטובוס (מתחת לשמיכה) כשפתאום כל גופי נמס ברעידות. קפצתי בבהילות ואמרתי לו להפסיק מיד. הוא צחק ואמר שהוא מופתע, אבל "שזה ממש טוב בשבילי". מה טוב? מה בשבילי? הרגליים שלי רועדות וקשה לי לצעוד בהרי אילת עכשיו. בלילה, בלי השמיכה, הוא עשה לי שיעור נוסף, ואז כבר הבנתי שמשהו טוב קורה לי מהרעידות האלה.
החברות הטובות שלי רואות בי סוג של גורו סקס, ולא פעם מצאתי את עצמי מחלקת טיפים להשגת האורגזמה המושלמת בחדירה. אני לא זוכרת מתי גיליתי שאני "מיוחדת", אבל אני כן יודעת שמהר מאוד ראיתי בזה בעיה, בעיקר מבחינת הגברים. לפני שאני מכניסה גבר למיטה, אני מתלבטת אם לערוך לו הכנה מראש. לפעמים אני נהנית לגלות את פניהם המופתעות תוך כדי שאנחנו כבר בעניין ("מה, שוב?"), ולפעמים אני דווקא אוהבת כשהם מגיעים מוכנים. אני אחת שצריך להיות מוכנים לה.
אחד הגברים ששכבתי איתם, היה בטוח שזה הכול הוא ולא אני. בזמן שאני גמרתי ברצף, הוא היה משוכנע שזה קורה כי הוא כל כך מוצלח וכשרוני ויצירתי במיטה. למעשה, הוא היה כל כך מאושר שהוא החליט לספור את הפעמים שאני גומרת, והפך את זה למין אתגר עבורו. זה הרגיש כאילו אני איזה שפן במרוץ כלבים. האובססיה שלו לעניין הייתה כה קשה ומעייפת, וכשהוא הכריז את המספר "13", הודעתי לו שיעשה עמי מצווה וישחרר אותי.
היה גם את מ', שהיה בן זוגי במשך שלוש שנים. הוא עבד בשיטה אחרת. מבחינתו, חברה שלו גומרת גם בלי כל מאמץ מצדו, אז למה בכלל להתאמץ? מהר מאוד הוא ויתר על המשחק המקדים כי בין כה וכה אני כבר אגמור תוך כדי חדירה. מבחינתו, לא היה צורך לעשות משהו מיוחד או מפנק, הרי אני אהנה ואהיה מסופקת בכל מצב. ובכל פעם שאמרתי לו שאני מרגישה שהוא לא משקיע בסקס שלנו, הוא היה משיב בנחרצות "רגע, גמרת מעל חמש פעמים או לא?!"
החבר האחרון שלי היה אוהב להיות תמיד בשליטה, ואני אהבתי להעניק לו אותה. הוא אהב להחליט מתי אני גומרת ומתי לא. נשמע קצת "50 גוונים של אפור" בקטע טוב? אז זהו, שממש לא. לפעמים אני גומרת פתאום בלי התראה מוקדמת, והאגן שלי מתרומם גבוה כך שהבחור מחליק אחורה. עבור גבר, ועוד אחד שאוהב להיות תמיד בשליטה, זה לא תמיד מתאים ומסתדר בלו"ז הצפוף שהציב לעצמו. לא פעם הוא היה פולט אנחת אכזבה או כעס, מה שגרם לי לפתח הרגל מגונה שבכל פעם שאני גומרת, אני ישר מתנצלת על זה.
ואני עדיין מוצאת את עצמי מתנצלת, גם בפני בחורים אחרים. הסקס הנוכחי (הראשון שלי מלפני 11 שנה) הופתע מכך, וביקש להבין על מה בדיוק אני מתנצלת. לכי תסבירי לו שיש גברים שהאורגזמות שלך לא תמיד באות להם בטוב, כי הן מוציאות אותם מריכוז או חלילה מוציאות אותם ממני.
אז אתן מבינות, זה לא כזה פשוט להיות גומרת סדרתית. זה נשמע טוב, זה יופי של כותרת או סיפור לשתף במסיבת רווקות, אבל במבחן המציאות זה עובר בקושי. לא אמשיך לתת עוד דוגמאות, אם כי יש בשפע. אבל בסופו של דבר - על אף המחיר - אני בהחלט מודעת למתנה שקיבלתי ומנסה לבחור בקפידה את הגברים שאיתם אחלוק אותה.
יש כאלה שאומרים שאורגזמות זה פסיכולוגי, שהכל בראש, ואני מסכימה. לפני כמה שנים, אחרי רצף אורגזמות, הגיעה אחת רצינית במיוחד - אני קוראת לה "מולטי" והיא די נדירה - ופתאום מייקל ג'קסון נגלה אל מול עיניי העצומות. כמו אלוהים. לא מפחיד?