לא צריך להיות מיכל דליות כדי לדעת שיש מקומות שפשוט לא מתאימים לילדים. אחד מהם הוא ללא ספק תיאטרון האחים מיטשל "או'פארל" (Mitchell Brothers’ O’Farrell Theater), מקום שבשנות ה-70 היה עתיר בסמים, חשפניות למכביר ומופעי סקס פומביים. ליברטי בראדפורד מיטשל, 42, הייתה רק בת ארבע והמקום הזה נהפך להיות זכרון הילדות המובהק שלה. ככה זה כשאבא שלך, ארטי מיטשל, הוא אחד ממקימי המקום שלא חסך מבתו סרטי פורנו ותחתוני חוטיני לפני הגן.
מתנגדת בתוקף לזנות ופורנו
באופן פלא, ליברטי הצליחה להימלט מהמעגל אליו נולדה. היום, היא מעריצה את עבודתה של הפסיכולוגית מליסה פארלי שמתנגדת בתוקף לזנות, רגישה לנושא הכאוב של סחר בנשים אותו היא מקשרת לתעשיית הפורנו ומיותר לציין שהיא ממש לא מעריצה של תעשיית הפורנו. עם זאת, היא אומרת בראיון ל-Salon: "אני לגמרי בעד מה שעושה לך את זה, כל עוד כל המעורבים בטוחים ומסכימים".
"בזמנו זה לא היה מטריד עבורי אלא פשוט מאד מוזר"
את סיפורה האישי הפכה ליברטי למחזה של אישה אחת בשם "הבת של איש תעשיית הפורנו" (The Pornographer’s Daughter) והוא כרגע מציג בסן פרנסיסקו. "אני זוכרת שהייתי ערה לכך שהוא עושה סרטים בעירום כבר כשהייתי בת שלוש וחשבתי שזה קורע מצחוק. דמיינתי שזה כמו סרטים מצוירים בעירום", היא מספרת בתמימות של פעוטה. "הפעם הראשונה שראיתי פורנו הייתה כשהייתי בת 4 וחצי ואז גם התחלתי להבין מה אני רואה על המסך. אני מתארת את החוויה הזו בהצגה על הפעם הראשונה שראיתי קלוז אפ של איברי מין וחשבתי, 'מה הם עושים? לא כך חשבתי שייראה סרט עירום. בזמנו זה לא היה מטריד עבורי אלא פשוט מאד מוזר".
בגיל 7, הבינה ליברטי שמדובר בתכנים שהיא ממש לא אמורה לצרוך. "זה היה תיאטרון חי והתהלכו סביבי אנשים עירומים כל הזמן. אף אחד לא טרח להסביר לי דבר. לא הייתה שיחה עמוקה על מיניות ופורנוגרפיה ועל תפקידה בעולם ובעולמי שלי. אני חושבת שאבא שלי לא השקיע מחשבה והאמין שאני בטח לא מבינה מה אני רואה, וזה אגב היה נכון רוב הזמן. היום אני יודעת שזה גם היה חלק מתרבות שנות ה-70 והרבה ילדים עם הורים מתקדמים בשנות ה-70 גרו בקומונות נודיסטים. אנשים התנסו אז בכל מיני דברים".
"חשיפה לפורנו בתור קטין זו צורה של התעללות מינית"
על זהותה שמרה בסוד מחבריה לכיתה, מלבד חברה טובה אחת. "כשנכנסתי לחטיבה, שיניתי את שמי והייתי מאוד ביישנית. ממש לא רציתי שיידעו שאבא שלי בתעשיית הפורנו". לטענתה, צפייה בפורנו מגיל רך כעבה אותה מינית במשך זמן רב. "לא הרגשתי בנוח וגדלתי מאוחר. רק בקולג' שהתחלתי להרגיש בנוח עם עצמי, ואז גם הסכמתי להיחשף בנוגע למקצוע של אבי. כולם חשבו שזה נורא מגניב, כך שבמידה מסויימת, זה היה מעולה עבורי".
עם זאת, היום יודעת ליברטי שהחשיפה לתכנים מיניים ואלימים בגיל צעיר הייתה התעללות. "עבדתי בתור מדריכת יוגה והייתי צריכה ללמוד להדריך ילדים שעברו התעללות. עברתי על כל מה שהיה כתוב שם באתר, ובנקודה מסוימת היה כתוב ש'חשיפה לפורנו בתור קטין זו צורה של התעללות מינית'. רק אז זה הכה בי. אני יודעת שזו לא הייתה התעללות מכוונת, וזה כלום לעומת מה שילדים שעברו התעללות מינית, אבל עבורי זה היה מפחיד ומעכב פסיכולוגית".
כיום, אומרת ליברטי, שאין לה ולו חצי עניין בפורנוגרפיה. "זה חלק גדול מהתרבות שלנו, בין אם אנחנו רוצים או לא, החשיפה בכל מקום, והרבה ממה שמראים היום - הוא הרבה יותר גרוע ממה שראיתי בתור ילדה. מספיק להסתכל על סרטים הוליוודים ולגלות לא מעט תכנים מיניים קשים. אבל אני בכל זאת חוויתי זאת מקרוב ובגיל צעיר, נטול כל קונטקסט".
"לא הייתי מופתעת שהוא מת"
על אף שאביה ודודה השאירו אחריהם מורשת של סרטי פורנו, ליברטי מגלה כי לקראת מותו, לאביה כבר נמאס מהעולם הזה. "לא הייתי מופתעת שהוא מת, משום שכל כך דאגתי לו כל הזמן. הייתי בטוחה שזה קרה בשל התמכרותו לאלכוהול. הייתה לי נבואה שלושה ימים לפני מותו שלא אראה אותו יותר ושהוא עומד למות. היה מאד קשה אבל לעכל את זה שהדוד שלי היה האחראי למותו".
עד היום, היא ומשפחתה לא בטוחים מדוע זה קרה. "רוב הסיכויים הם שהוא עצמו לא יודע למה הוא רצח. הופעלו על שניהם לחצים גדולים, והיו לא מעט דרמות משפחתיות. האם התשובה הייתה לירות בו? לא, ממש לא. מה שהכי מתסכל אותי זה שדוד שלי מעולם לא ביקש סליחה מאתנו. אני בטוחה שהוא התחרט, הוא אהב את אבי. לעולם לא נדע למה".
>> "הלוואי ותמותי ממחלת מין"
>> הכתבת שהפכה לשחקנית פורנו: "הייתי סקרנית"
>> "בני היקר, אמא הייתה כוכבת פורנו"