היו ימים בהם לתאילנד היה מוניטין של ארץ תענוגות הגוף, אבל הימים האלה, עושה רושם, חלפו. "מי שמכיר את קופנגן מימי הפול-מון זוכר אי של שיכורים, מסטולים, מסיבות סמים, קוויקים בשירותים", מספרת קרן כהן רייפמן (37) שחיה באי כשנה. כהן רייפמן, נשואה בזוגיות פתוחה ואמא לילד, היא מטפלת, יועצת ומנחה למערכות יחסים אינטימיות ומיניות, ולדבריה היא הגיעה לקופנגן לחפש משהו שלא קיים. "חשבתי שזה אי של טנטרה, מיניות מקודשת ופוליאמוריה. דמיינתי את המקום כמו וודסטוק. כשהגעתי לא הבנתי למה האי נראה מהצד כמו סרט פורנו מושלם, ובפועל אין כאן שום אנרגיה מינית. איך באי שמלא בכל כך הרבה אנשים יפים מכל העולם אין חיזור?".
את הסיבה לשינוי היא תולה באירוע מסוים: "עד לפני חמש שנים קופנגן הייתה מרכז הטנטרה הגדול בעולם. לפני מספר שנים נחשפה שם פרשה של הטרדות מיניות, ומרכז הטנטרה נסגר. היום אין בקונפגן אנרגיה של פלירטוטים או תשוקה בכלל".
במסיבות הטראנס כל אחד רוקד עם עצמו
כהן רייפמן מתייחסת בדבריה ליחסים שבין הזרים באי – גברים ונשים – לבין עצמם, ומספרת שנושא הפגיעות המיניות מאוד נוכח בקופנגן בעקבות הפרשה. "אחרי שהמרכז נסגר המושג 'סיסטרהוד' נעשה מאוד מרכזי", היא מספרת, "רואים כאן קבוצות של נשים שמקיימות מעגלים ואירועים לנשים בלבד. יש גם סדנאות לנשים סטרייטיות, שם הן חוקרות מינית, רגשית ופיזית, אחת את הגוף של השנייה".
הגברים, היא אומרת, נשארו מחוץ למשחק. "אני פוגשת כל הזמן גברים שפוחדים שהמחוות שלהם יתפרשו כהטרדה מינית. גם כשגברים ונשים יושבים כאן ביחד, למשל במעגלי שירה וניגון, אין אנרגיה של כיבוש, יצריות, ציד ומשיכה בין המינים. במסיבות הטראנס כל אחד רוקד עם עצמו, או בחבורות של חברים".
אבל מתברר שדווקא בתוך השקט הזה הגברים הישראלים פורחים. "הם לא מתביישים לזרוק מבט או לקרוץ לתיירות זרות. הסטנדרטים הישראליים בדייטינג כאן לא מוכרים", היא אומרת, "התרבות האירופאית היא מאוד שונה ומרומזת. הכל קורה מתחת לשולחן".
גם כהן רייפמן עצמה לא ממתינה אלא יוזמת. "הפכתי לציידת אקטיבית. פניתי ישירות לגברים והבעתי את הרצון שלי להתקרב לאינטימיות ולהיכרות מעמיקה יותר. מצאתי את עצמי במיניות חוקרת עם גברים מכל העולם, הייתי עם מאהב ממדגסקר שמגיע מתרבות שמאנית של כישופים, עם גבר בעל תואר נסיכות ממשפחת מלוכה איטלקית ועם גבר צועני. יש כאן רב-תרבותיות שאי אפשר לחוות בשום מקום בעולם, ועדיין, אני עוף מאוד מוזר כאן. בפועל מין זו מילה די גסה פה".
בדקנו את סצנת הסקס בעוד מקומות בעולם:
>> ישראליות שחיות באיטליה מספרות על החוויות שלהן עם המקומיים
>> איך נראים חיי הסקס בארצות הברית: "הכל זמין, זה רק תלוי עם מי ואיפה"
>> "היפנים שמרנים עד שזה מגיע למיטה"
>> איך זה לשכב עם גבר אפריקאי?
מגיעים לתאילנד בגלל אהבה לאסייאתיות
גם בבנקוק, מסתבר, אין יותר מדי סצנת סקס ערה עבור נשים ישראליות – כך טוענת מיכל אוזרי (33) מראשון לציון, שחייתה בעיר במשך חמש שנים במסגרת עבודה באל על. "לפני המעבר הבוס שלי אמר לי שתאילנד זה לא מקום לבחורות רווקות, כי כל הגברים הזרים יותר בקטע של תאילנדיות, אף אחד מהם לא מסתכל על זרות והן נובלות שם", היא מספרת, "וזה באמת נכון. כמעט כל הגברים שמגיעים לתאילנד באים בגלל האהבה שלהם לאסייאתיות והם לא מחפשים משהו אחר. אפשר לפגוש גברים רק דרך מאצ' בטינדר, וגם אז זה בדרך כלל יהיה רק לסטוץ כי עד שאת נופלת על מישהו שנראה טוב את תזרמי אתו כבר בפגישה הראשונה, כי הוא טס עוד יומיים".
באופן כללי, תאילנד מתוארת על ידי שתי הנשים כמדינה שמרנית בה הפער בין הפתיחות המינית של הזרים לבין זו של המקומיים גדול מאוד. "חיפשתי חנויות סקס ואין דבר כזה. סקס זה טאבו", מספרת אוזרי ורייפמן מוסיפה: "התאילנדים שמרניים, ביישנים ורגישים לעירום ומיניות".
"נשים זרות הן מחוץ לתחום שלהם", מוסיפה אוזרי, "אולי הם יתלהבו, ידברו ויסתכלו עלייך מרחוק, אבל אף אחד לא יעז לגשת אלייך ברחוב. זו הסיבה שגם כמעט ואין תקיפות מיניות נגד זרות".
גם בתאילנד שולט המוסר הכפול, הדורש מנשים להדחיק את המיניות שלהן בציבור – אבל לשמש כאובייקט מיני עבור הגברים. "את יכולה לראות בבוקר תאילנדית סטודנטית לבושה יפה וצנוע, עם חצאית עד הברך, אבל בערב לראות אותה במסיבה עם מחשוף מטורף", מספרת אוזרי. לצערה, התופעה של תיירות מין לבנה למדינות העולם השלישי מוכרת פה היטב. "מאוד קל לגבר לבן לחזור ממסיבה עם מישהי. זה קורה בגלל העוני. המטרה של תאילנדיות רבות זה למצוא מישהו שיציל אותן מחיי הכפר".
>> היעד אליו נוהרות נשים מבוגרות כדי לפגוש גברים צעירים תמורת כסף
רייפמן מסכימה איתה: "יש גברים ישראלים שמגיעים ממקום שובינסטי שרוצה אישה שתגדל ילדים, תשקיע בבעל, תבשל, תנקה ותפנק. שמעתי לא פעם ישראלים אומרים על תאילנדיות: 'היא לא אוכלת לך את הראש כמו האישה הישראלית. אתה חוזר מהעבודה ויש לך שקט'. כמובן שחוץ מזה יש גם סיפורי אהבה אמיתיים". לדבריהן, מהרגע שישראלי פוגש תאילנדית הקשר מתקדם מהר מאוד. "תוך שבועיים היא כבר גרה אצלו ועושה בשבילו הכל", אומרת אוזרי, ומתכוונת ללא ספק גם להיבט המיני, "הן נותנות להם לעשות הכל, מתי שהם רק רוצים, וגם לצלם ולשלוח תמונות וסרטוני סקס".
למרות זאת, התאילנדות מתוארות על ידי השתיים כקנאיות כלפי בני זוגן. "הן עוקבות, מחטטות ועושות סרטים לגברים שלהן. מקומיות הסבירו לי שהן רגילות לגברים התאילנדים, שבוגדים כל הזמן", מסבירה אוזרי, "כשהתאילנדיות מקנאות הן יוצאות מגדרן ויכולות להשתמש באלימות מילולית ופיזית", מציינת רייפמן.