אחת קיבלה גור כלבים, השנייה הוזמנה לחפש את המטמון והשלישית זכתה בתיק הווינטג' שתמיד רצתה, כך סתם, בלי שום אירוע. השבוע ב"יש לי וידוי": המחווה הכי גרנדיוזית שהוא עשה למעני
mako | פורסם 10:43 19.10.10
ארבע לפנות בוקר, דפיקה בדלת. מה לעזאזל?|צילום: Martin Mark Soerensen, Istock"הוא הפתיע אותי בוויקנד לאמסטרדם"
"ליום הולדתי ה-30, חבר שלי עשה לי את הפתעת חיי. כמו שתמיד רציתי, אבל לרגע לא ציפיתי. בארבע לפנות בוקר נשמעה דפיקה בדלת. אני, בתחתוני סבתא וגופיית סבא, מתעוררת בהיסטריה. הוא ואחי עומדים בדלת ואומרים לי: 'יאללה תתלבשי. קחי משהו נוח'. כמובן שהתחלתי לירות אינספור שאלות: 'אני הולכת מחר לעבודה?', 'מה ללבוש?', 'תגיד לי השתגעת?' ועוד חפירות מהסוג הזה. חבר שלי אמר לי להירגע, להתלבש ולסתום את הפה. אחי הסיע אותנו לשדה התעופה, שלף את המזוודה המוכנה מראש ונפרד מאיתנו לשלום. החבר העמיד אותי מול לוח הטיסות ושאל לאן הכי הייתי רוצה לנסוע. כמובן שאמרתי ניו יורק. הוא דווקא הזמין לאמסטרדם - סופ"ש ארוך וסופר מפנק. למרות שזה לא היה התפוח הגדול וחצי מהבגדים לא התאימו לחצי השני, זה לא הפריע לי לרגע. זו הייתה הפתעת חיי. מאז הוא מסתפק בפרחים לעבודה". (אפרת, 33, קריית אונו)
"הוא הוביל אותי לאוצר"
"בשנה הראשונה לקשר שלנו זכיתי במנה גדושה של פינוקים, ששיאה היה ביום השנה להכרות שלנו - מאורע שאולי ראוי לביקור במסעדה לא מאוד יקרה, אם היו שואלים אותי. לבחור עוד היה מרץ בתקופה ההיא, והוא ארגן סוף שבוע שלם שכותרתו 'חפשי את המטמון'. הוא חילק לי שברי רמזים, הכריח אותי לרדוף אחרי רמזים משירים, גרם לי להגיע לחבר שלו, שאחז גם הוא רמז ביד - הכל כדי לנחש לאן הוא לוקח אותי. כל רמז שהצלחתי לפתור זיכה אותי בהפתעה - סיור בחוף המתופפים, ארוחת צהריים שווה, קבלת שבת חילונית והרבה כיף ביחד. בשבת המשחק עבר לירושלים, וגם שם רדפתי אחרי הרמזים שלו. היה מתיש, אבל כיף גדול. אמנם בסוף לא היה באמת מטמון, אבל זה רק שכנע אותי שכנראה הוא המטמון שלי". (ימית, 35, תל אביב)
"הוא אמר לי בדיוק את מה שהייתי צריכה לשמוע"
"שבוע אחרי שנולד בננו הבכור, חגגתי יום הולדת. לא חשבתי שנעשה משהו מלבד להישאר בבית ולהמשיך להניק, אבל בעלי התעקש שנצא לארוחת בוקר ונשאיר את הקטנצ'יק לשעתיים בבית עם סבתא. הייתי עייפה ומותשת, והרגשתי שאני נראית נורא. אבל שם, בין ההפוך לקרואסון, בעלי פרץ בנאום סוחט דמעות על מה שהוא מרגיש כלפיי ועל הלידה ועל כל מה שעברנו ביחד עד כה - וזאת הייתה אחת מארוחות הבוקר הכי מרגשות שהיו לי אי פעם. מבחינתי זה הדבר הכי מטורף שהוא היה יכול לעשות למעני, ולא רק בגלל העיתוי - בעיקר כי הוא אדם מאוד סגור, שבדרך כלל לא יודע להביע רגשות במילים, והוא עשה את זה כמו גדול". (שרית, 32, חיפה)
הוא הלך על בטוח: כלבים ללא ספק גונבים את ההצגה|צילום: HannamariaH, Istock"הוא הביא לי קופסה גדולה עטופה בסרט"
"היה לי כלב עד גיל 20. אחרי טראומת האובדן שלו, החלטתי שאני לא יכולה להכניס שוב כלב לחיי. מצד שני, לבי יצא אל כל ההולכים על ארבע בשכונה, וחבר שלי ידע את זה. ליום הולדת 25 הוא הפתיע אותי בקופסה גדולה עטופה בסרט אדום, שניכר שמשהו זז בתוכה. זה היה כמו סצינה מתוך הקומדיה הרומנטית הכי שמאלצית שיש, אבל זה ללא ספק הדבר הכי גדול שמישהו עשה למעני. ברור שברגע שראיתי את גור הכלבלבים הזה, לא היה בכלל ספק. הוא נשאר אצלי והוא הבייבי שלנו". (ענת, 28, נס ציונה)
"הוא הפתיע אותי בערב הכי גדול של חיי"
"ערב החתונה שלנו, כולם מאושרים, שמחים ורוקדים כמו משוגעים. פתאום בעלי לוקח את המיקרופון, מבקש להרגיע את ההמון, מתיישב ליד הפסנתר ומתחיל לשיר לי שיר. מקורי. עם לחן שלו, כשברקע מצגת תמונות שלנו. לקח לי זמן להבין מה קורה סביבי, אבל כשנפל האסימון קלטתי שזה הדבר הכי מרגש שיש, מלבד הצעת הנישואים. בדיעבד אני יודעת שהוא השקיע בסיפור הזה הרבה מאוד זמן, כסף ונשמה. ולשמחתי הכל מצולם". (דקלה, 31, פתח תקווה)
"הוא הכין לי את הטבעת הכי מדהימה בעולם"
"בעלי הכין את טבעת האירוסין והנישואים שלי. אז נכון שהוא צורף במקצועו וזה כאילו מתבקש, אבל זה עדיין תמיד מרגש אותי להסתכל על הטבעת ולדעת שהוא שם את כל הלב שלו בפנים. מה גם שהוא עבד עליה נורא קשה, עד הלילה שלפני החתונה". (אלה, 31, הרצליה)
עמל על הטבעת עד הרגע האחרון. אין דבר מרגש מזה|צילום: Daniel Vineyard, Istock
"הוא ארב לי במקום העבודה עם הפתעות"
"לשמחתי הגדולה יש לי גבר מאוד רומנטיקן, שדוגל בפתקי אהבה, סמסים באמצע היום ומתנות מושקעות. האירוע האחרון ברשימה היה ביום הולדתי האחרון. הוא הגיע לעבודה שלי, והטמין מתנות שאני אוהבת בכל מיני משרדים בבניין. עץ האושר, סוכרייה גדולה, זוג עגילים, ארנק סבתות ועוד דברים. השיא היה אחרי שאספתי את כל המתנות. הייתי נרגשת, הגרון היה מלא בעקצוצים והעיניים דומעות. בפתק האחרון שהוא השאיר התבקשתי לחזור למשרדי, ובמקום מקלדת חיכתה לי שם מכונת כתיבה של פעם, ובתוכה ברכה אחרונה והכי מרגשת מכולן, עם הצעת נישואים מנוסחת היטב". (מאיה, 29, תל אביב)
"הוא מצא לי את התיק המושלם"
"אני אספנית גדולה של פריטי וינטג'. עד שהכרתי את נ' הוא לא הבין דבר באופנה וגם לא טרח להביע עניין, אבל לאט לאט גם הוא הצליח להבין מה זה קורבן אופנה, ואיך מוצאים מציאות בשוק הפשפשים. באותו זמן הייתי חמה על ילקוט וינטג' חום עם רצועות גב, אבל לא הצלחתי למצוא את התיק שיפרפר לי את הלב. אחרי שנה ביחד, הוא התחיל לעבוד ביפו. כל יום הוא היה הולך לשוק הפשפשים כדי לאתר לי ילקוט כזה. לקחו לו 5 שבועות למצוא את התיק המושלם, והוא אכן היה כזה - חוץ מזה שהריצ'רץ' היה דפוק כי התיק היה ממש ישן. אהבתי במיוחד את העובדה שזה בא ביום בהיר, לא ביום הולדת ולא בחג. סתם ככה". (ליטל, 27, חולון)
"תראי כמה אני אוהב אותך!"|צילום: jupiter images"הוא הקדיש לי לוח צפנים"
"החבר הראשון שלי היה בחור קצת משונה, שלא לומר מתמטיקאי. אי לכך כשרצה להביע את אהבתו היה מעניק לי תשורות יוצאות דופן ומשמחות כמו סיור בטלפונים ציבוריים, או קובייה שהכין בעצמו בנגרייה, שמידותיה כמו 'המספרים שלנו'. לאחרות יש שירים, לנו היו מספרים. המתנה המושקעת מכולן הייתה לוח צפנים ענקי, שבו הוא קודד בכל מיני שיטות את המסר 'אני אוהב אותך'. מעולם לא הבנתי בדיוק את ההצפנה המסובכת, שלקחה לו ימים ארוכים לביצוע. אולי אם היינו עוד כמה שנים ביחד, בסוף הייתי יכולה לקרוא מסרים של הצבא האמריקני". (ענת, 26, רעננה)
