אני נוודת דיגיטלית, שזה אומר בעצם שיש לי עסק דיגיטלי שנוסע איתי ברחבי העולם. אני מטיילת בעולם ובו זמנית עובדת, רק לא מהמשרד - ממדינות רחוקות, משדות תעופה, ממלונות, מחללי עבודה משותפים, מבתי קפה ולעיתים רחוקות גם בבגד ים, על החוף.
בתחום העסקי זה עובד מעולה, בתחום הזוגי זה קצת יותר מורכב. מתוך שלושה דרכונים שכבר מילאתי, פגשתי אין ספור סוגי גברים: ישראלים ותוצרת חוץ, מונוגמים ופוליאמורים, גרושים ורווקים, נוודים ומקומיים, ועוד קשת של גוונים שניתן לשבץ מערכת יחסים אינטימית לתוכה. היו לי כל מיני תפיסות לגבי גברים זרים לפני שיצאתי לדרך, רובן התגלו כלא נכונות. אלו האמונות שנשברו לי תוך כדי המסע שלי:
- אי אפשר לפתח אינטימיות זוגיות אמיתית בשפה שאינה עברית. זה פשוט אף פעם לא מגיע לאותה רמת חיבור שדיוק במילים וטונציות יוצר.
- זוגיות עם זר תמיד תהיה חסרה יותר ממלאה: חסרה בזיכרונות ילדות משותפים, בריחות המוכרים.
- צריך בית גשמי ושגרה נורמלית כדי לפתח קירבה זוגית, איזשהו חוף מבטחים, מקום שבו אני בנוחות הרגילה שלי.
- צריך להתפשר על משהו, תמיד. על מראה, על סטאטוס, על חיבור רגשי, על זמינות.
- הקשר יהיה בשיא שלו כשאני אהיה בשיא שלי.
לא צריך בית ולא צריך שגרה בשביל זוגיות|צילום: עמוד הפייסבוק של סיון נעם שדה - זוגיות בחול תמיד תהיה סוג של רומן קיץ. המשכיות ורצינות ככל הנראה לא יקרו שם.
- הכרות מחוץ לישראל תמיד צריכה להצטייד במשנה זהירות: ממנו בזרותו, מביתו הלא המוכר, מעברו הלא ידוע.
- הכרות עם זר בחו״ל לעולם לא תצליח להיכנס לי ממש לנשמה. יש כל כך הרבה גורמים חיוניים שחסרים במשוואה הזו שזה פשוט מורכב מדי.
- להכרות זוגית יש רק מבנה אחד: מונוגומי עם הכוונה לילדים ומשפחה. פוליאמורים ואל הוריים לא יכנסו לעולם למשוואה הזו ולכן הם מסומנים באיקס אחד גדול.
- הכרות עם גבר זר וסביבה לא מוכרת מאלחשת לי את חושי האבחנה, ולכן מראש אני נתונה ליותר סיכונים רגשיים ופיזיים.
בפועל, גיליתי שאנשים הם אנשים בכל העולם: גם גברים זרים, גם גברים נוודים, גם פוליאמורים וגם אל הוריים, וגם אנשים שיצרתי איתם הכרות רק לרגע. כולם אנשים כמוני, שבחרו בחירות חיים מסוימות. גם שני אנשים שגדלו בשני קצוות אחרים של העולם עם שפת אם אחרת, עולם ערכים שונה, בלי רכוש ובלי בית בשכירות - כשיש תקשורת טובה ואפילו קצת כימיה, גם הם יכולים להרגיש ביניהם חיבור שמנצח מרחב של זמן, מקום ושפה. זה קורה ששני אנשים הם קודם כל המאהבים הכי גדולים של עצמם.
