תמיד סיפרו לנו שלאביר על הסוס הלבן יש לוח דמקה מובנה במקום בטן. שאנחנו צריכות גבר רחב כתפיים, שעושה פילאטיס ושותה עשב חיטה מדי בוקר. שכנעו אותנו שגברים מכריסים זה לא בא בחשבון, שמגיע לנו מישהו "שיודע לשמור על עצמו". ובכן, אחות יקרה, הרשי לי לנפץ את המיתוס: חלק מאיתנו דווקא מעדיפות שיש מה לתפוס. ולחפון. ואפילו לנשוך קצת, אם הוא בקטע.
בתור נציגת הסוטות – ואם ממש צריך להסביר אז בתור נציגת אלה שאוהבות את הגבר שלהם, רחמנא ליצלן, עסיסי – החלטתי שהגיע הזמן לדבר על זה: השמנה היא אולי אם כל תחלואי המערב, אבל תראי לי אחת שתשמח לחלוק את מיטתה עם מקלון אוזניים שלא אוכל אחרי 6 בערב. אני לא רומזת שגבר אמיתי צריך לטחון כל הדרך לניתוח קיצור קיבה; אני פשוט מתנגדת נחרצות לאפשרות שהחבר שלי יהיה רזה ממני.
משניצל צמחי לסטייק אנטריקוט
שלא תחשבי שתמיד החזקתי באמונות כה מוצקות לגבי מידותיו של הגבר האולטימטיבי. כמו הרבה בחורות שניזונות ממגזיני אופנה ודיאט קולה, גם אני פנטזתי פעם על דוגמני קלווין קליין חטובים שבאים להציל אותי מאימת הרווקות עם תחתוניהן מהדקי האיברים. ומכיוון שגם בתור ילדונת פותה ידעתי להשיג כל מה שרציתי (כמעט, עדיין אין לי נעלי מנולו), כבר בגיל 16 היה לי חבר שנראה כאילו נשלף מקטלוג: גבוה, שזוף, כחול עיניים ובעיקר רזה. אין טעם להכחיש, הוא היה בכושר ואהבתי את זה. מצד שני, ללכת ברחוב עם בן זוג יותר יפה ממך זה לא דבר נעים לאגו. כשאנשים סובבו אחריו את הראש נזכרתי בתוגה בזמנים שבהם אני הייתי זו שסובבה צווארים. ובשעה שאני נאבקתי בשני קילו סוררים, הוא הלין על כך שהוא נורא רוצה להשמין, אבל לא מצליח. אחרי שנפרדנו שכנעתי את עצמי שלמרות שהסיפור נחתם במרירות, הוא היה לגמרי הטיפוס שלי.
מצוידת בתפיסה מוטעית זו העברתי כמה שנים טובות בזרועותיהם של שחיפים בהירי עיניים. השיא היה כשהכרתי את אלי, בחור כל כך רזה שזה כאב. וכדי להמחיש לך עד כמה, דמייני איך זה לשכב עם מישהו שעצמות האגן שלו ננעצות בבשרך בשעת מעשה. רומנטי זה לא.
וכאילו שכלוב הצלעות של סחבק לא היה גרוע מספיק, אפילו לרדת איתו על מגש של משפחתית עם זיתים לא יכולתי. שלושה משולשים היו למעלה מכוחותיו – מגבלה מצערת שעוררה בי אשם כבד בכל פעם שהושטתי יד למשולש הרביעי. איזו מין מערכת יחסים זאת? איפה הנשנושים במיטה, איפה ארוחות השחיתות בבראסרי? איפה הגבר שתמיד ייקח ביס אחד יותר ממני ויסיר ממצפוני את ייסורי הדיאטה?
ואז מצאתי אותו.
חברות, זה היה כמו לעבור משניצל צמחי לאנטריקוט. רוח השינוי שנכנסה לחיי גרמה לי להרגיש שברירית וענוגה מתמיד. איך לא חשבתי על זה קודם? היש משהו נעים יותר מדובי אנושי שאוסף אותך לזרועותיו ומחמם לך את כפות הרגליים בלילה? כנראה שאין, אבל לכי תספרי את זה לכל החברות שלך, שטוענות שגברים שמנים זה פויה.
"אין מצב! הם מזיעים, מתנשפים ובטח גם גומרים מהר", פלטה חברתי בבוז כששאלתי אותה בזהירות אם היא הייתה יוצאת עם גבר מרופד. למרות נבואות הזעם שלה, החלטתי לתת לצ'אבי המחמד שלי להוכיח אחרת. ואלוהים, כמה אני שמחה שעשיתי את זה. בתקווה שהוריי לעולם לא יימצאו את הטקסט הזה (אמא, אם הגעת עד כאן תעצרי עכשיו!), אספר שהבחור דווקא הפגין הצטיינות יתרה בין הסדינים. אני לא יודעת אם העניין הזה מוכח או לא, אבל יש לי חשד סביר שגבר שאוהב לאכול מצויד גם בתאוותנות מינית ראויה לשמה. כך או כך, להרגיש גבר גדול מעלייך, ואני מתכוונת – את כולו, זה כמו לשמוע מוזיקה במערכת סראונד במקום בסתם זוג רמקולים פושטים. זה פשוט עולם אחר של עוצמות, אם את מבינה למה אני מתכוונת.
אבל חוץ מסקס מעולה, גבר גדול טומן בחובו עוד שלל יתרונות: את אף פעם לא מרגישה שמנה לידו; כשאת נרדמת על החזה שלו זה כמו לשקוע לתוך כרית אורטופדית, ולא כמו להישען על כרש גיהוץ; כשנשבר לך העקב, יש מי שישא אותך למכונית בלי שתטרידי את עצמך באפשרות שהוא יגמור בגבס; הוא מעריך אוכל טוב, אז צפי להרבה ביקורים מענגים בקיוטו ובלילה, כשתישנו כפיות, אף פעם לא יהיה לך קר. וחוץ מזה, אצל גברים גדולים הכל גדול – גם הלב. לגבי שאר החלקים. טוב, את זה כדאי שתבדקי בעצמך.