את מדדה הביתה באישון לילה עם קצת באסה בלב. אולי זה פשוט לא נועד לקרות בפאב. הדברים האלו קורים תמיד כשלא מצפים להם, נכון? זה המשפט השנוא עליי בכל היקום: "אם לא תחשבי על זה, זה יקרה".
יש מצב שזה יקרה בסופר.
אני אקנה רק אבוקדו להוסיף לסלט לארוחת הערב ובננה להוסיף לקורנפלקס בבוקר והוא יהיה עם הרבה יותר דברים, גבריים כאלו, כמו בירות וקצף גילוח. ואז בניגוד לאופי הישראלי הוא יציע לי לעקוף אותו. ואני אגיד לו "תודה" והוא יגיד "בכיף" ואני אסתבך עם הפתיחה של השקית כדי להשתהות שם עוד, והוא יחייך אליי ויגיד משהו כמו "הייתי מציע לעזור לך עם השקית אבל נראה לי תסתדרי עם בננה ואבוקדו" ואני אצחק ואקווה שהוא יבקש ממני טלפון, ואז הוא יגיד "רוצה שנתאם קניות בסופר לפעם הבאה? אני אתן לך לעקוף גם אז" ואני אשמח שהוא עשה את זה בצורה מקורית ומתחכמת, קצת כמוני.
יש מצב שזה יקרה במונית שירות בדרך לעבודה.
אני כמעט אאחר ואעלה מתנשפת על המונית. יהיה מקום בספסל האחורי באמצע. הנהג ייסע כמו משוגע ואני אתרסק בדיוק עליו. "סליחה סליחה", אני אמלמל כי נתתי לו מרפק בברך, והוא יצחק ויגיד "הרצפה עקומה זו לא אשמתך". ונדבר על זה שאנחנו מאחרים לעבודה והיינו מעדיפים להמשיך לישון ואיכשהו נגיע לזה שאני אוהבת לישון על הבטן כשרגל שמאל שלי מכופפת ככה לכיון הסנטר כשהברך בולטת, והוא יגיד שהוא כבר מכיר טוב את הברך שלי ונצחק והוא יגיד שהוא אוהב לישון כשהוא מחבק את הכרית ואני אשאל "מה, חסר לך מישהי לכפיות בלילה?" והוא יגיד שכן ואני אגיד לו שאני נגד כפיות כי אי אפשר לישון ככה באמת. ובמקרה נרד באותה תחנה כי הוא עובד באחד ממשרדי ההיי טק באזור הבורסה ונצחק איך לא נתקעתי בו עם הברך שלי קודם ואני אציע לו לאכול צהריים איפשהו פה באחת מהמסעדות המאוסות והוא יגיד שהוא מעדיף ארוחת ערב במקום מרוחק מהעבודה, ואני אשמח שהוא כבר רוצה להשקיע בי ארוחת ערב.
יש מצב שזה יקרה ביומולדת בבית של חברה.
כולם יהיו בזוגות כרגיל, מלוקקים, מלופפים, מעושנים ורק אני והוא נבהה בחלל ונחשוב כל אחד לעצמו על דרך מילוט מהירה. נפגש ליד השולחן עם האלכוהול והמתוקים, הוא לטיפה המרה אני לברירה המתוקה. הוא יציע להכין לי וודקה אשכוליות, ואני אספר לו שלמרות שאני רוסייה אני שונאת וודקה ואז נצחק על זה שאני רוסייה בלאי ואיך באמת לא באתי עם סנדלים וגרביים. ואז אני אשאל "מה המוצא שלך?" והוא יענה בנבוכות "פולני" ואני אתפלא "איך אתה בלי סוודר? קר!" והוא יצחק ויגיד "בטח שיש סוודר... הוא פשוט בקטנוע". ואחרי עוד שעה של הקנטות הדדיות הוא יציע לי טרמפ הביתה וגם ייתן לי את הסווודר שלו שאני לא אקפא על הקטנוע. וכשהוא יוריד אותי בבית הוא יגיד שישמח להזמין אותי לכל משקה לא וודקאי שאני אבחר ושאני יכולה להחזיר לו את הסוודר בפעם הבאה. ואני אשמח שהוא כבר דואג לי.
ואז כל מה שצריך לקרות זה שהוא יהיה מעניין, מצחיק, חכם, אמביציוזי, יצירתי, רוצה קשר רציני, היה בקשר רציני, לא תקוע על האקסית האחרונה מהקשר הרציני, יתייחס אליי בכבוד, שאני אמשך אליו, שהוא ימשך אליי, שהוא לא יתקשר יותר מידי או פחות מידי, שהשיחות יהיו עמוקות אבל גם קלילות, שאני ארצה לראות אותו כל יום והוא אותי אבל שזה ייבנה לאט לאט ולא לאט מדי, שהוא לא יפחד מהקשר וירצה לעבור שלבים, שהוא יהיה רומנטי ויידע לפנק, שיאהב את הפינוקים שלי, את השטויות שלי, את השריטות שלי, אותי.
וזהו.
פשוט, לא?
