>> לרכוש את הספר המלא ב-5 שקלים
פרק 10: אית'ן
הסגר הסתיים לפני שלושה ימים, אך המשק טרם חזר לפעילות מלאה. ההמלצה הייתה להישאר כמה שניתן בבתים ולצאת לצרכים חיוניים בלבד כך שאני, בתור מי שגילה כי הוא עובד לא חיוני כלל, עדיין מנצל את החופש שנכפה עליי. ולא שאני מתלונן, כן?
"בוקר טוב," קייסי מפנה אליי את ראשה ומביטה בי. שערה פרוש סביבה בעוד עורה בוהק לנוכח קרני השמש המעטות החודרות מבעד לווילון הדק. הסומק ניכר על לחייה לאחר לילה נוסף שבו החזרנו, או לפחות ניסינו להחזיר, את כל אותן שעות ואת כל אותם ימים וחודשים אבודים, שבהם היינו רחוקים זה מזה. בכל פעם שחדרתי לתוכה רציתי לצרוח מאושר. כל־כך טוב להרגיש אותה שוב, לראות את האהבה בעיניה ולחוש את מגע ידיה כשהיא מלטפת את פניי.
התגעגעתי לכל סנטימטר מעורה, אפילו לציפורניה הננעצות בגבי כשאני מעליה. התגעגעתי לאנחות שלה, לטעם שלה, לחיוך שחזר אל פניה ובעיקר התגעגעתי למילים שלה. אני יודע שהיה לה קשה לפתוח שוב את ליבה בפניי, ואני נשבע שאעשה הכול כדי לוודא שהצער שראיתי בעיניה לעולם לא יחזור לשם.
"בוקר טוב." אני מנשק את רקתה, זרועותיי עוטפות ומצמידות אותה אליי, אפי מתחפר בשקע צווארה ואני נושם את ריחה המתוק ומתענג על חום גופה.
אני מביט בעיניה ולא מצליח להכיל את האושר המציף אותי ברגע זה ממש. לא העליתי בדעתי שנגיף אכזרי, שתקף את העולם כולו, יהיה המושיע שלי, שבזכותו אמצא שוב את הדרך אל הלב שלה, אל המשפחה שלי, אל המקום היחיד שבו הרגשתי שייך.
מלמולים בלתי נהירים נשמעים מכיוון חדרה של סופי. אני עוזב בחוסר רצון את גופה החם של קייסי וניגש אל הילדה המתוקה שלי. עיני השקד שלה זהות לאלו של אימה, ואני מחייך כשהן מביטות בי מעל לחייה השמנמנות בעוד ידיה נשלחות לקראתי. אני נושא אותה בזרועותיי ומניח אותה על המיטה, ביני לבין אהבת חיי.
הלב שלי מאיים לעלות על גדותיו כשאני מבין כמה בר מזל אני וכמה זה לא מובן מאליו שהאישה המדהימה הזאת הסכימה לסלוח לי ולקבל אותי בחזרה. אני מלטף את פניה, מודה לה בשתיקה ובעיניים מלאות דמעות של אושר על שפתחה שוב את ליבה ואפשרה לי לצעוד פנימה.
>> לרכוש את הספר המלא ב-5 שקלים