נשים רבות מדווחות על כאבים בזמן קיום יחסי מין, אך הן לא תמיד פונות לרופא או לסקסולוג על מנת לטפל בבעיה. חלקן סבורות, באופן שגוי כמובן, כי יחסי מין אמורים לעיתים להיות מלווים באיזושהי מידת כאב או אי נוחות. כאב אינו אמור להיות חלק מחיי מין בריאים. כאבים מעידים על קיומה של בעיה, ולכן חשוב לשים את המבוכה בצד, לברר ולאבחן את הסיבות לכאבים ולטפל בהם. 

יובש נרתיקי

יובש נרתיקי עלול לגרום לדלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן ולתחושת אי נעימות וצריבה. בנוסף, יובש בנרתיק עלול לגרום לכאב ולצריבה במהלך קיום יחסי מין ואף לדימום לאחר חדירה.

הגורמים: גיל המעבר הוא אחד הגורמים העיקריים ליובש נרתיקי, אולם זו לא הסיבה היחידה. נשים מניקות אף הן סובלות מיובש נרתיקי, ואפילו נשים שנוטלות גלולות עלולות לסבול מכך. תרופות מסוימות, במיוחד תרופות שנועדו לסתור פעולה של אסטרוגן (כדוגמת תרופות שניתנות בטיפול ממושך לנשים שחלו בסרטן השד), עלולות אף הן לגרום ליובש.

הטיפול: הטיפול קיים, אך לא תמיד קל ולעיתים נמשך זמן מה. ראשית, מומלץ להשתמש בחומרי סיכה בקיום יחסים בכדי להקל על תחושת הצריבה. בנוסף ניתן לטפל באמצעות משחות מיוחדות, כדורים ולעיתים אף בלייזר או בטיפול אנטי- דלקתי. בגיל המעבר מומלץ על שימוש קבוע בתכשיר ווגינלי המכיל אסטרוגן והשימוש בו לרוב לא כרוך בתופעות לוואי. נשים לאחר סרטן שד, שלרוב נאסר עליהן להשתמש בכל תכשיר המכיל הורמונים, אף הן יכולות לרוב להשתמש בתכשירים אלה, לאחר התייעצות עם אונקולוג כמובן, כמו כן הן יכולות להיעזר בתכשירים שאינם הורמונאליים שתפקידם להגביר את הלחות בנרתיק; לאחר שהרירית של אותן נשים חוזרת לעובי וללחות הרגילים, כן ניתן להשתמש בתכשירים המכילים אסטרוגן.

פטרת וגינאלית

ישנן סיבות יותר מוכרות להופעה כגון שימוש בשירותים ציבוריים; סיבות נוספות יכולות להיות עודף היגיינה ושימוש בסבונים, כולל שטיפה ייעודית שגם היא עלולה להזיק ולגרום להופעת פטרת, שכן היא משנה את רמת ומאזן החומציות וגם את מאזן המיקרופלורה באיבר המין. לצד זאת גם חוסר איוורור האזור ושימוש בתחתוניות יומיות, עלול לגרום לפטרת נרתיקית. חלק מהנשים עלולות גם לפתח פטרייה לאחר שימוש באנטיביוטיקה וגם לאחר שימוש בקונדום. לצד אלו, גם לתזונה יש השפעה ניכרת על הופעת הפטרייה. מאכלים המכילים ערך גבוה של סוכר מפרים את האיזון החומצי של הנרתיק.

המאפיינים: גרד או צריבה בנרתיק, לצד סימפטומים נוספים היכולים להעיד על הימצאות פטריה, כמו כאבים בעת קיום יחסי מין, הפרשה נרתיקית לבנה וסמיכה לרוב במרקמה המלווה בריח לא נעים, גירוד באיברי המין החיצוניים, צריבה חיצונית במתן שתן ובמקרים לא נפוצים אפילו הפרשה דמית.

הטיפול: לאבחון ראשוני, רצוי לגשת לרופא על מנת לבדוק האם מדובר בפטרייה או בדלקת מסיבה אחרת. בפטרת וגינאלית ניתן להיעזר בתרופות המיועדות לטיפול בפטרייה ללא צורך במרשם רופא, עם קרם לשימוש חיצוני לטיפול בזיהומים פטריתיים. במקרים מסוימים, יחליט הרופא לרשום, בנוסף לטיפול נוגד הפטרייה, טיפול באמצעות משחה סטרואידלית חלשה על מנת להקל על הדלקת המקומית שנוצרה במקום הגירוי. בזמן הטיפול מומלץ ועדיף לא לקיים יחסי מין היות והמקום עדיין רגיש. לעיתים נדרש טיפול גם בבן הזוג.

קנדידה, פטרייה וגינלית (צילום: Barabasa, Shutterstock)
תזונה, אנטיביוטיקה ואף שימוש בקונדום יכולים לגרום לפטרת וגינאלית|צילום: Barabasa, Shutterstock

מחלות מין

מחלות חיידקיות המועברות במגע מיני כגון כלמידיה, גונוראה, מיקופלסמה, אוראפלזמה, גרדרנלה וטריכומונס גורמות לדלקת נרתיקית. לעיתים מחלות מין אף עלולות לגרום להתפתחות אי פריון גם אצל הגבר וגם אצל האישה.

הגורמים: שינוי בפרטנרים המיניים וריבוי פרטנרים מיניים לך או לבן הזוג.

המאפיינים: אי נוחות, צריבה, כאב במגע מיני, דימום במגע מיני ובעיקר הפרשה מוזרה בעלת ריח.

הטיפול: קיום יחסי מין עם קונדום יפחיתו את הסיכון להידבקות במחלות אלו. בנוסף, יש חשיבות רבה לאבחון מדויק של סוג החיידק על ידי רופא/ת הנשים לפיו מתאימים טיפול האנטיביוטי, בכדורים לבליעה או במתן נרתיקי. לעיתים יש צורך בטיפול תוך ורידי או תוך שרירי. תמיד מומלץ לטפל גם בבן הזוג בכדי למנוע הדבקה חוזרת. לצד הטיפול התרופתי רצוי מאוד להימנע מקיום יחסי מין עד לסיום הטיפול של שני בני הזוג.

גבר ואישה במיטה (צילום: Shutterstock)
אז כמה פרטנרים היו לך?|צילום: Shutterstock

וגיניזמוס

וגיניזמוס זו תופעה מוכרת ומדוברת אך לא מאוד נפוצה, שנובעת מהתכווצות עזה של שרירי הנרתיק. כאן לא מדובר בבעיית כאב ראשונית, אלא במצב תגובתי לכאבים הנובעים מסיבה אחרת או כתגובה למצב נפשי, בעיקר חרדה גבוהה מחדירה.

הגורמים: חשש מחדירה - הן אצל נשים בוגרות ומנוסות מינית והן אצל נשים צעירות שאינן מנוסות מינית.

המאפיינים: כיווץ לא רצוני של שרירי פתח הנרתיק, שאינו מאפשר חדירה.

הטיפול: ראשית, מומלץ לשלול דלקת בשתן ובנרתיק. לאחר זאת מומלץ להתחיל בפיזיותרפיה של רצפת אגן, בדגש על שליטה בכיווץ והרפיה של שרירי הנרתיק. ניתן לטפל גם באמצעות תכשירים המאמנים ומרחיבים את הנרתיק. מכיוון שפעמים רבות מקור הבעיה הוא נפשי, מומלץ מאוד לשלב גם בטיפול התמקדות באלמנט החרדה.

ד"ר לאוניד סירוטינסקי הוא מומחה לרפואת נשים