נכון שהזוגיות שלי אינה קונבנציונלית בשום צורה, החל מהדרך בה הכרנו (אולפן טלוויזיה סגור באצטלה של "בית" מרושת מצלמות) וכלה בהמשך הזוגיות שלנו כאנשים לא אנונימיים הנאלצים להתרגל לביקורת חברתית וסביבתית חודרנית ומתישה. אבל בסופו של יום, כשפותחים את דלת דירתנו המשותפת מוצאים זוגיות נורמטיבית בסך הכל, כמו כל מערכת יחסים אחרת. לפעמים היא מאתגרת וסוחפת, ולפעמים היא רגועה בפיג'מות על הספה. לכבוד יום האהבה, אספתי לכבודכם (עם קצת עזרה מעומר) מספר תובנות חדשות שרכשתי לגבי אהבה וזוגיות.

1. קבלה זה לא רק למדונה

כשאנחנו מכירים מישהו, אנחנו מתאהבים בו בזכות הדברים השונים מאיתנו, אנחנו מאותגרים מהם, מסוקרנים מהם ולא יכולים להפסיק להתמוגג מהם. בהמשך, כשהופכים לזוג ועוברים לגור ביחד, לפעמים הרבה מאותם הדברים מתחילים להפוך להתמודדות, ומשקל המעיב על מערכת היחסים.

לדוגמא, אחד הדברים שגרמו לי להתאהב בעומר היה הביטחון העצמי שלו. אין תכונה יותר מושכת מזה - גבר שיודע מי הוא ומה הוא שווה בהחלט מספק את הסחורה. אך כעבור זמן מה, הביטחון ואהבה העצמית מתחילים להתגלות כנרקיסיזם מאתגר במיוחד שיכול להוציא מהכלים גם מדריכת יוגה מאוזנת אחרי סדנת שתיקה וניקוי מיצים באשראם. ולמה? כי הרי איך אפשר להעיר או להעביר ביקורת על אדם שתופס עצמו מושלם? אה, אי אפשר. מה עושים? מתמודדים.

שני גולדשטיין ועומר גורדון (צילום: צ'ינו פפראצי)
"אם אין אינטרסים משותפים, הזוגיות תגמר". גולדשטיין וגורדון|צילום: צ'ינו פפראצי

הרי גם אני לא מושלמת, אף אחד מאיתנו לא מושלם, זה לא סוד. כמו שעומר למד לא לקום איתי בבוקר אלא שעה אחרי משום שאני מתעוררת כמפלצת יורקת אש, גם אני למדתי להתמודד איתו. ולזה, חבריי, קוראים קבלה. אנחנו חייבים לקבל את בני הזוג שלנו אחרת זה לא יעבוד. הם לא ישתנו. אולי ישתפרו או יתבגרו, אבל שינוי מהותי לא יהיה כאן. אז מה שנקרא- take it or leave it, it's up to you.

2. למד את האויב

טוב, הוא לא באמת האויב שלנו, אותו אדם שאנחנו אוהבים יותר מכל, גם כשהוא שקוע במרתון של כדורגל בזמן שהכלים בכיור עולים על גדותיהם. אבל לפעמים צריך למצוא בזוגיות טקטיקות מלחמה אינטליגנטיות על מנת ששני הצדדים ירוויחו.

בריבים אין מנצחים ומפסידים, את זה למדתי כבר מזמן, אבל איך יוצאים עם הכי פחות נזקים? יודעים מול מי אתם מתמודדים. כמובן שפקטור הזמן נמצא כאן. אבל אני יכולה להגיד בגאווה ששנינו מצאנו דרכים יפות להשפיע אחד על השנייה, ולטובה. לדוגמא, זוכרים את הנרקיסיזם מהסעיף הקודם? אז שתדעו שמצורף לו גם פינוק בלתי נגמר ותחושת עליונות שמיימית. לכן, מצאתי דרכים אלגנטיות ועקלקלות להשיג את מבוקשי בלי שזה יראה שהדבר הוא דרישה הבאה ממני, אלא משהו שהוא תכנן לעשות מלכתחילה. אל תדאגו - הוא מפעיל את המניפולציות המרשימות האלו עליי בחזרה.

שני גולדשטיין ועומר גורדון חוגגים (צילום: מתוך instagram)
"לפעמים צריך למצוא טקטיקת מלחמה כדי ששני הצדדים ירוויחו"|צילום: מתוך instagram

3. שפה משותפת

הדבר הכי חשוב במערכת יחסים הוא שיתוף. ובשיתוף אני מתכוונת לא רק לכנות הפנימית שלכם, אלא גם לשיתוף הזמן והחיים הפרטיים שלכם. זוגיות נועדה בסופו של יום לעשות לנו טוב, ובאופן הדדי, היא אינה כלי כלכלי או מיני אחרת הדבר נקרא ניצול (תגידו מה שתגידו - זה לא נקרא מערכת יחסים בעיניי אלא משהו אחר). ולכן, אם הזוגיות אינה משרתת אינטרסים משותפים, היא עתידה להיגמר. תיהנו אחד מהשני ומהזמן שלכם ביחד, תחלקו, תמצו ותגלו בכל יום משהו חדש על האדם שאתם הולכים לישון איתו בלילה.
הדבר שהכי ריגש אותי בשנה האחרונה היה שפעם אחת עומר חזר מבילוי עם חברים והמשפט הראשון שהוא אמר לי הוא שפחות כיף לו לצאת בלעדיי.

אם אתם לא חולקים הומור משותף, בילויים או אפילו צפייה בטלוויזיה אין לכם יותר מדי לחפש אחד עם השני. אז או שתמצאו קרקע משותפת, או שתיקחו את השורות הללו כשיעור לחיים.

4. ומילה מעומר

לאהוב זה סיוט - משום שאהבה וזוגיות גורמים לך לעשות דברים שאתה לא רוצה לעשות. אמצו את הדברים האלו, חבקו אותם. תכלס אין יותר כיף מאשר לעשות כיף למי שאתה אוהב. לפעמים מוותרים, לפעמים מתפשרים ולפעמים, הכול מצליח בצורה קוסמית מופלאה שלא באמת קיימת, אבל היי, מותר לפנטז. יום אהבה שמח!