לפני כמה ימים גיא אמר לי: "אמא, היום למדנו על אורגזמה". שמחתי שהוא משתף אותי, אבל שלחתי אותו לדבר עם אבא שלו. וזה לא שאני מתחמקת חלילה, אבל אני לא צריכה להתמודד עם דברים כאלה לבד. כי לא רק שאין לי מושג איך מדברים עם ילד בן 13 על אורגזמה, אני גם לא מבינה למה צריך. נכון שהוא עוד רגע בגובה שלי, אבל מה קשור עכשיו אורגזמה?
להורים שיודעים דבר או שניים על בתי ספר חילוניים, השיחה הזו אולי לא מפתיעה במיוחד. אבל במקרה של גיא, שעלה השנה לכיתה ז' בחטיבת ביניים חילונית אחרי שנים בחינוך המשותף והממלכתי-דתי, נראה שהוא נקלט נהדר בזמן שאני סובלת מקשיי הסתגלות. וזה לא שאין מחדלים בחינוך הדתי בכל מה שקשור למיניות, אבל גם על הפרשנות החילונית אני לא ממש יפה.
אל תחשבו שאני מתבדחת, אבל רק השבוע הכרתי את המשחק "נשיקה סטירה", הלא הוא להיט בת המצוות כבר שני עשורים לפחות. וחטפתי חום. עזבו חום, אני עדיין מסדירה את הדופק. והאמת, חבל שצריך לבחור בין דתי לחילוני בלבד. כי הייתי רוצה משהו באמצע: שיעורים על אורגזמה בגיל 15, נשיקה ראשונה בגיל 16. קלאסי.
אז שלום, קוראים לי אורית נבון, ואני לא זוכרת מתי בפעם הראשונה שמעתי על אורגזמה. אבל זה בטח לא היה באולפנה. את כיתה י"ב סיימתי עם אפס שיעורים בחינוך מיני, וסמינריון ההכנה לפני השירות הלאומי השלים את האג'נדה: מין קשור בעיקר להלכות ואיסורים, סקס לפני החתונה זה לחלשים, ושמירת נגיעה היא מדרגה רוחנית גבוהה. עם יחסי ציבור כאלה, פלא שחשתי כישלון חינוכי? רק כשהגעתי לאוניברסיטה והתוודעתי למוסד הקרוי "שיחות סקס של בנות". הבנתי שבמושגים של חילונית אני ילדה טובה ופעורה שעוד לא יודעת כלום.
דורות על גבי דורות של בנות נוער גדלות על זה שבתולין ושמירת נגיעה הם שני ערכים מקודשים שנועדו לשמור עליהן מכל רע. לוקח זמן להבין שהחינוך הזה עלול להוביל למחדלים שאפשר למנוע: רווקה בתולה בת 32 שמעולם לא הרשתה לעצמה לממש את אהבותיה, בני 19 שמתחתנים אחרי שלושה חודשים של קשר רק בשביל להתיר את איסור הנגיעה. הכרתי מקרוב כאלה שהחינוך השמרני הזה הוביל אותם למשברים לא פשוטים.
בחודשים האחרונים נפגשתי עם נשים דתיות בגילאי שלושים, ארבעים וחמישים; כולן קיבלו חינוך דתי, כולן חונכו לשמור נגיעה, לשמור על הבתולים, לשמור באופן כללי. מה היינו רוצות שילמדו אותנו באולפנות, אלו מסרים היינו רוצות לקבל כנערות? ובכן, הנה כמה:
1. מין זה לא רק מצווה:
נכון, "פרו ורבו" היא מצווה חשובה, אבל מין זה קודם כל עונג – כן, אנחנו מאוד גשמיים בעולם הזה אחרי הכל. ואם כבר גשמיות, אפשר להגיד פשוט "מין"; הבה נשאיר מילים כמו "יחסי אישות" ו"תשמיש" לטקסטים הלכתיים.
2. הכירי את גופך:
אם כבר אנחנו בענייני עונג, אז יש דבר כזה דגדגן ונקודת ג'י.
3. שמירת נגיעה לא מתאימה לכולם:
נכון שההלכה מכוונת לשמור נגיעה. ואם התארסתם חודשיים אחרי הדייט הראשון זה גם אפשרי. אבל אם אתם יוצאים קצת יותר – איך תחזיקו מעמד? כשאני רואה לפעמים בתמונות של אירוסים את הזוג הצעיר שומר מרחק של מטר זה מזו, אני מתחרפנת. עמוק בפנים אני כל כך מקווה שאת לפחות יודעת איך זה מרגיש כשהוא נוגע, כלתי הצעירה. כן, זה חשוב.
4. יש דבר כזה כימיה מינית:
אפשר לאהוב מאוד ולהתחבר רגשית ובו זמנית לחוש שהחיבור הפיזי הוא טעות. ואל תגידו לי ש"אם אוהבים הכל אפשרי". יש אהבה בלב ויש אהבה בגוף. וכמובן שיש גם את שניהם. אבל לא תמיד.
5. יחסי מין לפני החתונה זה לא אסון:
אם את רוצה לחכות עד החתונה זו זכותך, אבל אם את רוצה לא לחכות עד החתונה, זו גם זכותך. אין שום דבר רע בלהימשך לאהוב שלך ולרצות לממש את הקשר, ולא, לא חייבים להתחתן בגיל 19 בשביל זה.
6. אמצעי מניעה זה חשוב:
גם אם שום דבר לא יקרה מחר או מחרתיים וגם אם ההלכה אוסרת שימוש בקונדום, עדיין כדאי לדעת מה זה. כמו כן, מומלץ לבנות את הקשר לפני שקופצים להורות.
7. גם נשים משוחררות יכולות להוות מודל:
בין דבורה הנביאה לקים קרדשיאן יש כל כך הרבה אמצע שאפשר ללמוד ממנו. וחבל שלא הכירו לי את סימון דה בובואר.
8. יש לך גוף מהמם:
אז אל תסתירי אותו עם חצאיות עד הרצפה ועם חולצות ענקיות שמכסות, אלא אם כן זה הסטייל שלך; על טעם וסגנון אי אפשר להתווכח.
סדרת הדוקו רשת של אורית נבון, "מונולוגים מהאולפנה", זמינה לצפייה בפלטפורמות הדיגיטליות של כאן בהרצה