מצעים (צילום: Thomas_EyeDesign, Istock)
חשבתי על פתרון לבעיה אישית, ולא על רעיון לעסק|צילום: Thomas_EyeDesign, Istock

הכל התחיל מזה שהשיער שלי היה במצב נורא. קטסטרופי ממש. שנים של צביעות וגוונים עשו בו את שלהן, והייאוש הוביל אותי, כמו תמיד, לאינטרנט. התחלתי לחפש ברשת שיטות לשיפור מצב הפריזורה, שאינן ממקור "מוסמך" כמו מעצב שיער שימכור לי ערימת לוקשים במלא כסף. תכלס, לא היה לי מה להפסיד. ועוד תכלס – המשפט הזה ליווה אותי במשך כל השנה האחרונה, שנה שבמהלכה קמתי בוקר אחד עם שיער גרוע, ובוקר אחר עם עסק קטנטן משלי.

האמת היא שבכלל לא תכננתי לעשות את זה. לא ישבתי שעות על הרשת, לא שברתי את הראש על מוצר מדהים שיתפוס את הקהל וימכור במיליונים – פשוט חשבתי על עצמי. התעסקתי בצרכים הפרטיים והאנוכיים שלי – שיער במצב יותר טוב. המלצה שחזרה על עצמה בהרבה אתרי אינטרנט הייתה לישון על ציפית משי. הבנתי שגם אם לא יועיל, בטח שזה לא יזיק, והתחלתי לתור אחר כזאת בקדחתנות. ומה אתן יודעות – מתברר שלא הכל יש בארץ. אחרי חודש של חיפושים הזמנתי אחת מחו"ל, ולמרבה ההפתעה גיליתי שזה עובד. השיער שלי הראה שיפור ניכר ואז נפל לי האסימון: גם מוצר מצוין, גם אין אותו בארץ, בטוח שזה יצליח פה. אז למה שאני לא אהפוך ליבואנית?

כן, יבואנית זאת מילה גדולה כזאת של מנהלים, אבל נראה לי שהסיבה העיקרית שהחלטתי ללכת על זה היא בגלל שהרעיון לעסק הגיע מאיזה צורך אישי, מהחיים. ואחרי שהבנתי שזה גם עובד – כבר היה ברור לאן זה הולך.

מוטיבציה תחת אש

ופה בדיוק התחיל הבלגן. כי רעיון זה טוב ויפה, אבל לכי תתמודדי עם הפרקטיקה ולכי תתמודדי עם המשפטים שמתחילים לרוץ לך בראש: "מה פתאום שאני אקים עסק", "אין לי שום רקע בכלכלה או בעסקים", "אין לי הרבה כסף", "אף אחד לא ייקח אותי ברצינות", "אין לי סיכוי להצליח" ועוד שלל פנינים שאת רגילה לחשוב על עצמך חותרות תחת כל שביב מוטיבציה. טוב, לפחות עברו לי משפטים בראש. זה בטח אמר שאני חושבת על זה, גם אם כל המחשבות היו בעצם פחדים מאוד רציונליים.

אבל איכשהו, למרות הפחד להיכשל, למרות הפחד מעצמי, החלטתי לנסות. כי באמת לא היה לי מה להפסיד. המשכתי בעבודה שלי ואת ענייני העסק, שלא היו תובעניים מדי לאור העובדה שמדובר בעסק קטן – עשיתי בין לבין.

היום אני יכולה להגיד בביטחון מלא שכדי להקים עסק קטן בכוחות עצמך את לא זקוקה לשום רקע וניסיון, לא בכלכלה ולא בעסקים. כל מה שאת צריכה זה להאמין בעצמך ולהיות מוכנה לעבוד קשה. כל השאר, תאמיני או לא, כבר יגיע לבד.

אני אשת עסקים אמיתית

מקהלת הקולות הפנימיים המשיכה לעבוד שעות נוספות, אבל אני לא הקשבתי להם. במקום זה השקעתי את כוחותיי בלתהות מאיפה מתחילים. חזרתי למקור, המחשב שלי, והקלדתי בגוגל את המילים: silk, china, import, שהעלו אתר שמקשר בין יבואנים בעולם ליצואנים סינים. תוך פחות מעשר דקות כבר מצאתי את עצמי מצ'וטטת עם שלושה יצואנים סינים שונים, מתארת להם את המוצר שאני רוצה ונחשפת לעולם חדש ומרגש: סוגי משי, עובי הבד, צבעים, סוגי תפירה, האם לרקום לוגו ואם כן באיזה גודל ובאיזה פונט.

בחורה שוכבת על ספה עם לפטופ (צילום: ChristopherBernard, Istock)
הקשתי בגוגל כמה מילים, ומשם זה פשוט התחיל להתגלגל|צילום: ChristopherBernard, Istock

שבועיים לאחר מכן כבר היו לי שלוש דוגמיות של ציפיות משי ביד והתפעמות גדולה בלב. יש דברים טובים לומר על הכפר הגלובלי שלנו – עולם שבו דנה הקטנה מישראל שולחת מייל עם תיאור מדויק של הציפית שהיא רוצה ליצואנים סינים, מקבלת דוגמיות הביתה, בוחרת את המוצלחת ביותר ואז גם מתמקחת על המחיר ועל הכמות המינימלית להזמנה. ממש ביזנס וומן. ממש לא אני.

אבל לקח הרבה זמן עד שהתחלתי להרגיש כמו אשת עסקים אמיתית. את הכסף להשקעה הראשונית היה לי, למרבה המזל. ההזמנה הייתה קטנה יחסית. לא שלא פחדתי לאבד את הסכום הזה, כמובן שפחדתי. תיאורטית, היה עלול להיווצר מצב שבו אשלח את הכסף ולא אקבל שום סחורה. יש דרכים לבטח את עצמך ממצב כזה, אבל כמובן שהן עולות עוד כסף. בסופו של דבר לקחתי נשימה עמוקה והחלטתי להסתכן. אחרי הכל, סכום הכסף שסיכנתי לא היה גדול. חוץ מזה, במקרה הכי גרוע אפשר לקחת הלוואה קטנה. רוב הבנקים מעניקים כיום הלוואות קטנות ונוחות בלי לשאול יותר מדי שאלות.

תיק
ההשקעה הראשונית הייתה מינימלית

 תהליך ההקמה היה תהליך ארוך של למידה. יש קווים מנחים כלליים ושאלות כלליות כמו האם כדאי להירשם כעוסקת מורשה, פטורה, או בכלל כחברה בע"מ, ויש שאלות שרלוונטיות לעסק ספציפי, שכן כל סוג של עסק דורש התמקצעות אחר. הסוגיות שנידונו אצלי, למשל, היו איך מעצבים תווית כביסה, איך מבצעים העברה בנקאית לסין, במה כדאי לארוז את המוצר, איפה מוצאים תמונות חוקיות לשימוש וכו'.

זה ממש מוצר אמיתי

וכמובן שהיו רגעים של ייאוש: היצואן הראשון שעבדתי איתו העלה את המחיר בצורה פתאומית, הכריכות שהדפסתי לא התאימו לגודל האריזה, הבנייה של אתר האינטרנט התעכבה במשך חודשים ארוכים. למקהלת קולות הפנימיים הצטרפו גם קולות חיצוניים של חברים ומכרים סקפטיים: "בשביל מה את צריכה את בלבול הראש הזה", "לא יהיה לך איך לפרסם", "אנשים לא יקנו מוצר שהם לא מכירים" וכו'. היו הרבה לחצים, ואפילו כמה רגעים שבהם התייפחתי אל ציפית המשי שלי והצטערתי שבכלל הלכתי על זה. אבל תמיכה של חברים נפלאים והרבה מאד אמונה המשיכו את הניסיון. והצורך בהצלחה נהייה ממש עקרוני.

היום העסק שלי פעיל כבר מספר חודשים. המכירות מתנהלות יפה, וכבר הספקתי להחזיר כמחצית מההשקעה הכספית – הישג נאה בכל קנה מידה. עבודה רבה עוד עומדת בפני – פרסום, הזמנות גדולות יותר, יצירת קשרים עם חנויות ורשתות השיווק גדולות. יכול להיות שאצליח בהמשך הדרך ויכול להיות שלא, אבל את הדבר החשוב ביותר שהחוויה הזאת נתנה לי אף אחד כבר לא יוכל לקחת: האמונה שאני יכולה להקים עסק מצליח לבד, מאפס. "זה ממש מוצר אמיתי", חברים אומרים לי בהתפעלות, ואני מהנהנת באישור. כן, זה בהחלט מוצר אמיתי. כן, הקמתי עסק אמיתי. והשיער שלי חלק שאתן לא מאמינות.

עשרת הדיברות להקמת עסק קטן 

1) התחילי בהשקעה כספית קטנה יחסית. במקרה שלי, למשל, לא היה פשוט למצוא יצואן שיסכים לייצר הזמנה של פחות מ-1,000 ציפיות, אבל לא ויתרתי עד שמצאתי. הגיעי במצב שבו אפילו אם תפסידי את כל ההשקעה הכספית שלך, זה לא ימוטט אותך כלכלית.

2) היזהרי משותפויות. זה מפחיד להקים עסק לבד, בעיקר אם זאת פעם ראשונה. אבל אל תיכנסי לשותפות רק כי את מפחדת לעשות את זה לבד, אלא רק אם השותף מתאים ויכול לתרום. בעיקר היזהרי משותפות עם חברים: זו הדרך הקצרה ביותר לאבד אותם.

3) תתכונני לעבוד קשה. תהליך ההקמה של עסק דורש הרבה אנרגיות. זה לא חייב להיות העיסוק העיקרי שלך, אבל קחי בחשבון שכדי להצליח תצטרכי להקדיש לכך כמות משמעותית של זמן.

אישה מול מסך מחשב (צילום: geotrac, Istock)
תהני מהעשייה והתאזרי בסבלנות. מה שלא תעשי היום תוכלי לעשות מחר|צילום: geotrac, Istock

 4) התאזרי בסבלנות. לפעמים תחשבי שאם משהו לא יקרה עכשיו מיד – זה סוף העולם. חד וחלק: זה לא ככה. מה שלא תעשי היום תוכלי ב-99 אחוז מהמקרים לעשות גם מחר.

5) תיהני מהעשייה. נכון שבסופו של דבר את רוצה להרוויח מזה כסף, אבל התייחסי לעניין גם כחוויה לימודית – בעיקר אם מדובר ביוזמה העסקית הראשונה שלך.

6) בקשי עזרה. אם תבקשי, תקבלי. אל תצפי לדעת לעשות הכל לבד ומיד. חברים, אנשים בעלי ניסיון, פורומים באינטרנט, גופים שמסייעים ליזמים צעירים. אמנם תלמדי הכי הרבה מהניסיון שלך, אבל טוב ללמוד גם מניסיון של אחרים.

7) אל תתני לעובדה שאת לא יודעת משהו לייאש אותך. הגילוי שאת לא יודעת משהו הוא גילוי חיובי, כי הוא מקרב אותך לרגע שבו תדעי.

8) שמרי הכל. כתבי כל הוצאה, תייקי כל קבלה, שמרי כל קובץ וכל תכתובת. באופן הזה, אם משהו ישתבש לא תצטרכי להתחיל הכל מחדש.

9) היי ישרה, אמינה ורצינית. תני לאנשים שאת עובדת איתם את התחושה שאפשר לסמוך עליך. בניגוד למה שחושבים, עולם העסקים אינו מתנהל על ידי חוזים ארוכים ומפרכים, אלא על ידי יצירת יחסי אמון.

10) והכי חשוב – האמיני בעצמך: את לא צעירה מדי, את לא חסרת ניסיון מדי, ואת בשום פנים ואופן לא עושה צחוק מעצמך. חלק מהעסקים הגדולים ביותר בעולם התחילו מכך שמישהו צעיר וחסר ניסיון האמין בעצמו.