יש בימינו נהגות מוניות ואוטובוסים, טייסות קרב, מנהיגות דתיות, מרימות משקולות ואפילו סוחרות סמים ומאפיונריות. אבל במקצועות האשליה ואמנות החושים - לאן נעלמו הקוסמות?
עד ממש לא מזמן, הנשים היחידות בתחום הקסמים לוהקו לתפקיד העוזרת: זאת שמביאה לקוסם הכל-יכול את כל הציוד שלו מסודר על מגש כסף, עומדת לראווה על הבמה על מנת להסיח את תשומת לב הקהל בעזרת לבושה המינימלי, ובסוף, במקום לומר לה תודה, הקוסם מכניס אותה אל תוך קופסא, מנסר אותה לשניים ותוקע לה חרבות בתוך הראש. כולם יושבים ומוחאים כפיים, רגילים שזה מה שאמור לקרות במופע קסמים. זה פאן – אז מה אם תיאטרלית משחיטים את גופה של האישה על הבמה, זה שואו ביז, לא?
אני זוכר שישבתי בקהל במופע של קוסם אמריקאי מפורסם מאוד כאשר הוא הציג גרסא גרוטסקית במיוחד של הקסם: אישה נקשרה מידיה ורגליה על ידי חבלים ממתקן עינויים והקוסם לקח מסור חשמלי וניסר את גופה. דם נשפך על הבמה כאשר חלקה העליון של האישה נמשך אל הצללים של ימין הבמה וחלקה התחתון נמשך לשמאל. האקט הסתיים, והקוסם לא החזיר אותה לשלמותה. אישה נרצחה לעיניי ילדים בקהל, ולסיום הקוסם עוד צעק לאחד מעוזריו: "שמור לי את החלק התחתון!"
שאני אתן לאישה לעבוד עליי?
כדי להבין איך הגענו למצב הקיצוני הזה צריך לחזור קצת אחורה בזמן. העבר של נשים בתחום הקסמים אינו רק עניין של ייצוג בייחסי כוחות, אלא שבזמנים אפלים יותר היה עניין של חיים ומוות: במאה ה-15 וה-16, כאשר אנשים האמינו שקסמים הם כישוף אמיתי, עבירת הכישוף הפכה למזוהה עם נשים והובילה לציד מכשפות והוצאות להורג. כישופים למעשה מעניקים כוח מיסטי לאלו שאין להם, ואם עד כה הנשים בחברה היו כנועות, כישוף אפשר להן יתרון על האליטה הגברית של אותם זמנים. ככה זה: איש עם כוחות מיסטים הוא קוסם, אבל אישה עם כוח – מכשפה שיש להטביע תכף ומיד שחלילה לא תתרבה.
מאז אותה תקופה תחום האשליה עבר מעולם הכשפים והמיסטיקה אל עולם הבידור. התחום עבר גלגולים של סגנונות רבים עד המאה ה-19, שהייתה תור הזהב של הקסמים בתחום הבידור אך פחות טובה למעמד האישה. בתקופה הזו הומצא והתקבע קסם חיתוך האישה כמו גם אפקטים אחרים בהם העוזרת מוכנסת ל"טראנס היפנוטי" ונמצאת תחת שליטתו המלאה של הקוסם.
מאז תחום הקסמים נשאר במאה ה-19. עדיין יש שימוש במיניות האישה, עדיין מבוצעים אפקטים אלימים שמשחיטים את גופן ועדיין קוסמים בתחילת דרכם לומדים לבחור בעיקר מתנדבות, שכן הן כנועות יותר ו"לא יעשו בעיות" על הבמה.
ואיפה הן הקוסמות? בישראל קוסמות הן עדיין דבר נדיר מאוד, והיסטוריה היא לא האשמה היחידה. יש גם בעיה בהווה: החברה שלנו עוד לא באמת מוכנה לחבק אישה עם כוחות קסם שמאפשרים לה לעשות בדברים כרצונה. גם אם מתנתקים מהייצוג התיאטרלי ומסתכלים על זה שמדובר בטריק – תמיד יש את רגשי הנחיתות הגבריים בלתת לאישה לשטות בך. "שאני אתן לאישה לעבוד עליי?" לא יעלה על הדעת.
קסמים זאת אמנות מדהימה בעיניי ובגלל זה בחרתי בה כמקצוע שלי. אנשי מקצוע והקהל מפסידים מזה שאין קוסמות. כי כמו כל תחום אחר, אם אתה מוותר מראש על חצי מהדמוגרפיה העולמית, אתה כמעט בוודאות תפסיד רעיונות מצוינים וטובים שיפתחו את התחום.
התיקון לבעיה הזאת יגיע מהקוסמים. לצערי אני לא רואה מאמץ מיוחד מצד הקולגות שלי לשינוי חוסר השוויון הזה. כששאלתי קולגות למה לדעתם אין קוסמות, הרבה ענו לי תשובה דומה לזאת: "נשים לא טובות בקסמים. אין קוסמות טובות. תראה לי קוסמת אחת טובה. אין." בתשובה הזו יש כשל לוגי חריף - יש כל כך מעט קוסמות נשים, שאחוז הטובות ביותר תמיד יהיה זניח לעומת אחוז הקוסמים הטובים הגברים.
בעבר פניתי לבכיר באגודת הקוסמים כדי ליזום תכנית לעידוד נשים לתחום הקסמים, אך אותו בכיר הביע חוסר עניין ולא הבין את החשיבות. מאז אני מציע באופן אישי עזרה והכוונה בחינם לכל אישה שרוצה להיכנס לתחום הקסמים. אני מבטיח שכל מי שתצור איתי קשר עם סקרנות אמיתית ללמוד על התחום, אכוון אותה איך מתחילים ואעזור לה להפוך לקוסמת מוצלחת.
וגם אם יש לכן פחד במה, או שאתן לא מעוניינות לבצע אימוני זריזות ידיים מפרכים וחזרות מתישות, קנו לבת שלכן ערכת קסמים. לכו למופעי קסמים ותגידו להן שגם הן יכולות. תעזרו לתחום שלנו להתקדם מהמאה ה-19.
