מיכל יערון היא פסיכולוגית ספורט - ולמקצוע המיוחד הזה היא הגיע אחרי ששילבה מסלול של לימודי ספורט עם לימודי פסיכולוגיה, "בתקופה שלא היה בכלל מסלול כזה. אבל לא ויתרתי. רציתי לשלב את היכולות הספורטיביות והמנטליות שלי כדי לסייע לאחרים", היא מספרת. היום היא עומדת מאחורי אתר SOMEBUDDY - אתר לחיפוש ולהתאמה אישית של פסיכולוגים ומטפלים. ביקשנו ממנה לספר לנו על חמישה ספורטאים צעירים שפגשה שהיא לא תשכח לעולם.
- הגיע אליי אבא עם ילד בן 11 שנראה פיזית כמו בן 8 - ממש כמו צמח שלא מקבל אוויר ואור הוא פשוט הפסיק לצמוח ולגדול. המקרה שלהם היה, לצערי, נפוץ מאוד: חלום הילדות של האבא להיות שחקן כדורגל לא התממש והוא ניסה לחיות את החלום באמצעות בנו. האב היה מושקע בקריירה של הילד שלו באופן טוטאלי והגבולות שבין ההורה ל"מאמן" היו מטושטשים באופן הכי לא בריא שיש. האבא הזה התעמר בבנו כדי שיצטיין, היה מחכה כל השבוע למשחק בשבת, ואם הילד לא היה משחק לשביעות רצונו של האב - השבת הפכה לשחורה. האבא ביקש שאעזור לילד "לא להיות בלחץ", אבל לא היה מוכן בעצמו להיות חלק מתהליך ארוך יותר. במקרים כאלה לפעמים מי שצריך את הסיוע וההכוונה הם ההורים, ולא הספורטאי שמופנה אליי לטיפול. לצערי נאלצתי לסרב.
מיכל יערון. פסיכולוגית הספורט הראשונה |צילום: שלי זיתוני - טיפלתי בנער מקסים בן 15 שחלם להיות שחקן כדורסל. ההורים היו נהדרים, תומכים ומעודדים, אבל... מאוד נמוכים. הילד, שהיה בגובה 1.62, היה מגיע למגרש להתאמן כל יום חמש שעות כדי להצטיין, אך שוב ושוב הושב על הספסל. ההורים שלו ביקשו שאעזור לו להגשים את החלום שלו, אבל לא יכולתי לקבל אותו לטיפול אצלי, כי הוא לא היה זקוק לפסיכולוג, ומה לעשות שאני לא יכולה להפוך אנשים לגבוהים? עד היום הלב שלי עם אותו צעיר ועם הוריו המאוכזבים.
- הגיעה אליי ילדה שהיתה מתעמלת מחוננת אבל סבלה מדפוסי אכילה לא בריאים וממצבי רוח קשים. כולם מסביב חשבו שזה בגלל אופי המקצוע התובעני שלה ושפסיכולוגית תעזור לה להתגבר, אבל אני גיליתי די מהר שהמקור לעצבות שלה הוא לא אחר מאשר המאמנת שלה. המאמנת הזו השפילה, קיללה והעליבה את המתעמלת במשך כל שמונה שעות האימונים שלה ביום. למרבה האבסורד - בימי הסגר של הקורונה, שבהם נאלצה הילדה לשבת בבית ולא ללכת לאימונים, הצלחתי לעזור לה לעמוד על הרגליים ולגלות את היכולות שלה. לשמחתי היום היא כבר לא עובדת עם אותה מאמנת, שלא ראויה לעבוד עם ילדים. או בכלל.
- הכרתי נער מיוחד ויוצא דופן שהתקשה מאוד חברתית וסבל מהעלבות של חבריו לקבוצה. הוא היה מוכשר, אבל בספורט קבוצתי כמו שאליו נדרש הוא נתקל בבעיות תקשורת חמורות שהובילו לסיטואציות חברתיות לא נעימות, והמאמנים וההורים לא הקלו עליו. אחרי שנצנצה אצלי התובנה שייתכן והילד נמצא על הרצף האוטיסטי, ביקשתי מהוריו שייקחו אותו לאבחון. אחרי שהתקבלה האבחנה הרשמית המערכת עודכנה בהתאם וחוסר ההבנה של הקשיים הרגשיים שלו התאדה. היום הנער הזה, שבהתחלה שבר את ליבי, עולה ופורח. עכשיו הלב מתרחב.
"עד היום הלב שלי עם אותו צעיר"|צילום: Brocreative |shutterstock - נערה ספורטאית הגיעה אליי אחרי שהתקדמה מצוין במקצוע שבו היא עוסקת ולפתע נתקעה. למערכת שבמסגרתה היא התאמנה לא היה ברור מדוע חל הקיפאון הזה, והיא נשלחה אליי לתמיכה רגשית לטובת חידוש והתנעה. התברר שהנערה הזו עברה חרם חברתי קשה בבית-הספר והסתירה את זה מכל הסובבים אותה. השפעות החרם באו לידי ביטוי בירידה במוטיבציה ובהישגים הספורטיביים. בהדרגה חשפתי את התמונה במלואה, עירבתי את ההורים וביחד עם הילדה הכנסנו את צוות בית הספר לעובי הקורה והנושא טופל בחומרה.
יש לך עבודה מרתקת? רוצה להזמין אותנו להציץ לך לקריירה? women@mako.co.il