הדבר הראשון שרוב האנשים ישימו לב אליו כשיעיפו מבט באורלי רפאלי, הבעלים של חברת הפקות אירועים על שמה, הוא הגזרה הדקיקה שלה. למי שתוהה איך רפאלי בת ה-30 פלוס, אמא לשתיים, מצליחה להיראות ככה, דעו כבר עכשיו שלא מדובר בדיאטה חדשנית, שהות מוגברת בחדר הכושר או ספירה מוקפדת של קלוריות. הפיגורה שלה היא פונקציה של דבר אחד בלבד – הבחורה לא מתיישבת לשניה. מהרגע שאני פוגשת אותה ועד לרגע שאנחנו מסיימות לשוחח היא מתרוצצת ממקום למקום כאחוזת דיבוק, מתראיינת במקביל לצרצורי הסלולרי שלה ולשיחות בהולות עם לקוחות עמוסי דרישות, מפקדת על צי עובדים באופן מעורר התפעלות ומקפידה לבדוק כל פרט קטן בהפקה שלה בעצמה. כנראה שהדרך המהירה ללוק הורס אחרי גיל שלושים היא לעשות הסבה לתפקיד של מפיקת אירועים.
"מי שמצפה לזמן חופשי, כדאי שיבחר מקצוע אחר"
רפאלי, גרושה (מן השחקן סמי הורי – מ.א.) ואמא למיה (8 וחצי) ואליה (5 וחצי), החלה את דרכה בתחום הפקת האירועים עוד בתקופת הצבא. "התחלתי לייחצ"ן מסיבות, כדי להרוויח קצת כסף מהצד. הייתי מייחצנת מועדונים כמו "האוקטיפוס" ו"השחיתות" ומביאה אליהם מובילי דעת קהל ומפורסמים. משם התפתחתי להפקת מסיבות קונספט. לא היה אז בי"ס להפקת אירועים אז הייתי צריכה ללמוד הכל מהתחתית, מהשטח".
הלו"ז שלה הוא לא פחות ממטורף. את היום היא מתחילה מוקדם. בשבע בבוקר היא כבר על הרגליים, מתחילה להכין את בנותיה לקראת יום הלימודים. "אני עושה הכל לבד, סדר היום שלי הוא רצח, אין לי זמן אפילו לאכול. אני בטלפון מהשנייה שאני פוקחת עיניים בבוקר", היא מספרת. לאחר שהיא מסיעה את הבנות לבית הספר ולגן, רפאלי חוזרת הביתה לסידורים אחרונים ולארגון הדירה לפני היציאה לעבודה. "את הכל אני עושה במקביל לטלפונים: מקפלת כביסה וסוגרת דברים עם לקוחות באותו הזמן".
מטעמי נוחיות, המשרד של רפאלי ממוקם בסמוך לבית, ושעות העבודה שלה מפוצלות, כדי לאפשר לה להקדיש זמן לבנות שלה. "אני מגיעה למשרד בשעה 8 בבוקר, ונשארת שם עד 16:00 ביום ממוצע, אחר הצהריים אני מבלה עם הבנות שלי עד שעה 21:00, שעת השינה שלהן. לאחר מכן יש לי עוד פגישות בענייני עבודה, ואת הערב אני סוגרת עם בן הזוג שלי. בדרך כלל אני לא הולכת לישון לפני 2 בלילה".
בימים שבהם מתוכנן אירוע, לוח הזמנים של רפאלי הוא אפילו יותר קדחתני. "בימים האלו אני יכולה להתחיל את ההקמות לקראת האירוע כבר לפנות בוקר", מגלה רפאלי, "אני נכנסת לעומק של סידור השולחנות והעיצובים עד לשעות הערב, ומשם אני חותכת לחדר צדדי כדי להחליף בגדים לקראת האירוע, שאותו אני מנהלת לפעמים עד ארבע בבוקר. אני תמיד מקפידה על לוק ייצוגי במהלך הערב – חליפה שחורה אלגנטית ונעלי עקב. אף פעם לא שמלות או חצאיות. שיהיה ברור שבאתי כדי לעבוד ולא כדי לבלות".
מי שמצפה לזמן חופשי או לפנאי לצאת לבילויים, כנראה שעדיף לו לבחור מקצוע אחר. "אני לא רואה טלוויזיה, פשוט אין לי זמן", מצהירה רפאלי, "אין לי זמן לחברים או לבתי קפה. פעם בהמון זמן אני יושבת לקפה עם חברה אבל זה ממש ממש נדיר".
ומה התכונות הדרושות כדי להצליח בעבודה הזו?
"צריך קודם כל לאהוב את זה. מעבר לזה, צריך חריצות מאד גבוהה, סבלנות, ויכולת לתקשר עם המון אנשים במקביל. כמובן שהכרחי שיהיה לך כושר ארגון, יכולת התמדה, סדר והרבה מאד יסודיות. זו עבודה מטורפת ואסור לוותר על שום דבר".
מה הדבר הראשון שאת עושה על הבוקר?
"מכינה סנדוויצ'ים לבנות וקפה לדרך, ומארגנת את הבנות לקראת יום הלימודים. הקטנה קצת גנדרנית אז זה לוקח קצת יותר זמן".
מה הדבר האחרון שאת עושה לפני השינה?
"מקדישה 3 דקות של טלוויזיה, רק כדי להרגיש מחוברת לעולם, ומבלה עם בן הזוג שלי. פעמיים בשבוע הבנות נמצאות עם אבא שלהן, אז אני יכולה 'להתפרע' עם שעות העבודה ולעבוד עד אפילו יותר מאוחר מהרגיל, עד השעות הקטנות".
הפסקת צהריים?
"סנדוויץ על הדרך, לפעמים שווארמה. אין לי זמן ליותר מזה, אני עושה הכל כדי לחסוך זמן. כשאני מגיעה הביתה אחר הצהריים אני אוכלת עוד משהו קטן. בעיקרון, לאכול זה בזבוז זמן מבחינתי".
סוגרת את החודש?
"ברור. אני בהחלט מרוויחה יפה, אחרת לא הייתי עושה את זה. אני עובדת הרבה שעות, אבל - השעות שלי גמישות וזה מאפשר לי שהות עם הילדות, והשכר הוא בהחלט הרבה ביחס לאמהות חד הוריות אחרות".
מה הסיפוק הכי גדול בעבודה?
"לראות את האירוע עומד ולראות מאות אנשים נהנים. בסוף היום, זו יצירה שהיא שלך. כמובן שיש את האנשים שעוזרים לך, את הספקים, את העובדים, אבל החזון הוא שלך, וזה פשוט מדהים. זה כמו ציור שציירת בדימיון שלך, שקורם עור וגידים בתוך חלל. כמו להיות מעצבת פנים ביום אחד".
מה הקושי?
"לפעמים יש התנגשות בין מה שנכון לבין מה שהלקוח רוצה. אני אתן הכל בשביל הלקוח אבל לפעמים יש ניגוד אינטרסים וצריך להחליט בין לרצות אותו לבין להגיע לתוצאה נכונה. צריך לדעת לעמוד על שלך אבל להיות סבלנית וחייכנית כשאת עושה את זה".
רגע בלתי נשכח בקריירה?
"פעם ארגנתי חתונה בהפתעה לזוג קשישים מקסים בני שמונים. האישה הייתה בערוב ימיה, והילדים שלהם ארגנו להם את האירוע הזה, בשקט בשקט. האירוע התקיים על גג מגדלי עזריאלי. הזוג הגיע לשם לקבלת פנים מדהימה מקהל של 400 איש שאוהבים אותם, ושניהם נכנסו לחופה שהחזיקו ארבעת הבנים שלהם. הבאנו לאירוע את הכתובה מהחתונה המקורית, והקרנו תמונות ישנות של הזוג מאחוריהם, בזמן שהם נשבעו זה לזאת אמונים. כולנו, בלי יוצא מן הכלל, פשוט עמדנו ודמענו במשך הטקס כולו. זה גרם לי להאמין שוב באהבה. חודש אחרי זה, האישה נפטרה".
איפה נמצא אותך בעוד חמש שנים?
"עדיין מפיקת אירועים. אני מדמיינת שיהיו לי יותר אירועים בחו"ל, שאנהל אירועים גדולים יותר, מאתגרים יותר, עם מספר גדול יותר של משתתפים. בעבודה הזו תמיד יש לאן להתקדם - לסוגים שונים של אירועים, לאנשים חדשים וכן הלאה. בעיניי, זה היתרון הכי גדול במקצוע".
טיפ למי שרוצה להיכנס לתחום?
"להתחיל בכל מחיר לעבוד במשרד הפקות, אפילו בחינם, כי לדעתי אין מחיר לניסיון הפרקטי, והוא שווה יותר מכל לימוד תיאורטי. המקצוע הזה לא מתאים לכל אחד, אז עדיף לקפוץ ראש לעבודה ישר מההתחלה, כדי לדעת אם יש לך את מה שצריך".