המיתוס של צ'רלס מנסון עשוי מכל החומרים של שובר קופות: רצח אכזרי של כוכבת הוליוודית, רוצחות צעירות ויפות, אורגיות של מין וסמים בחווה מבודדת. מנסון נחשב לרשע האולטימיטיבי והפך במרוצת הזמן לאייקון תרבות שהוקדשו לו שירים וסרטים. אין פלא שגם הקיץ, 50 שנה אחרי הרציחות ההן, ממשיכים לצאת סרטים וסדרות שעוסקות במיתוס. רק בשבוע שעבר עלה לאקרנים בארץ סרטו החדש של קוונטין טרנטינו, "היו זמנים בהוליווד", שמגולל את מעשיהם הרצחניים של מנסון וחבורתו (ושהמבקר שלנו שנא). מנסון עצמו לא השתתף באף אחת מן הרציחות שיזם. מי שהוציאו אותן לפועל אותן היו חסידיו, חבורת צעירים – ובעיקר צעירות - שברחו מבתיהם הבורגניים והצטרפו לכת של מנסון, שנקראה "המשפחה" וראתה בו משיח. עשרות צעירות חיו בקומונה ההיפית של מנסון בחווה ליד לוס אנג'לס, שם הוא החליט מתי הן יאכלו, יישנו, יקחו סמים, יעשו סקס – ועם מי. ההזיות האפוקליפטיות של מנסון הלכו והחריפו ובאוגוסט 1969, במהלך שתי יממות, רצחה "המשפחה" באכזריות 7 בני אדם, כחלק מנסיון להצית מלחמת גזע בקליפורניה. בין הנרצחים הייתה השחקנית שרון טייט, אשתו ההרה של הבמאי רומן פולנסקי, שהייתה בחודש התשיעי להריונה.
View this post on Instagram
מנסון וארבעה מחסידיו – שלוש צעירות וצעיר אחד – עמדו למשפט בגין מעשי הרצח. שלוש הצעירות - סוזן אטקינס, פטרישיה קרנווינקל ולסלי ואן הוטן - זכו ליחס מיוחד מהתקשורת וזכו לכינוי The Manson Girls ("הבנות של מנסון"). השאלה כיצד גרם מנסון לבחורות צעירות לבצע מעשי רצח מזעזעים כל-כך הפכה לחלק מרכזי מסיקור הפרשה.
הסיפורים של שלוש הרוצחות דומים: ילדות אבודות ממשפחות מהמעמד הבינוני בקליפורניה, שעברו משברים בחייהן האישיים ונסחפו אחר דמותו הכריזמטית של מנסון. סוזן אטקינס, שהייתה בת 21 בזמן הרציחות, החלה את חייה כתלמידה שקטה ונערת מקהלה, אך לאחר מות אמה מסרטן חלה התדרדרות ביחסים שלה עם אביה והיא ברחה מהבית. כשהייתה בת 19 פגשה את מנסון בהופעה בסן פרנסיסקו והתאהבה בו עד כלות. "הוא גרם לי להאמין בעצמי ולהבין שאני אישה", סיפרה. פטרישה קרנווינקל, בת 22 בזמן הרציחות, גדלה בלוס אנג'לס. היא עברה התעללות על-ידי חבריה לספסל הלימודים, שצחקו על משקלה ועל שיעור היתר שלה. קרנווינקל הגיעה מרקע קתולי ושקלה להיות נזירה, אבל לאחר גירושי הוריה לקחה פסק זמן מלימודיה בקולג', ואז פגשה את מנסון. היא שכבה איתו כבר באותו לילה, וסיפרה מאוחר יותר שהוא הגבר הראשון שאמר לה שהיא יפה. לסלי ואן הוטן, בת 20 בזמן הרציחות, הגיעה גם היא ממשפחה דתית מלוס אנג'לס. לאחר גירושי הוריה היא התחילה להיעדר מבית הספר, ובהמשך נכנסה להריון לא רצוי ואולצה על-ידי אמה לעבור הפלה, על כך מעולם לא סלחה לה. היא התחילה להסתובב בקומונות של היפים בסן פרנסיסקו, ובגיל 19 פגשה את מנסון והודיעה לאמה שהיא מתנתקת מהעולם. במהלך משפטן הודו השלוש ברציחות והתגאו בנאמנות שלהם למנסון. הן נידונו יחד עמו למוות, אך בשנת 1972 בוטל עונש המוות בקליפורניה וגזר דינן שונה למאסר עולם.
התקשורת סיקרה בהרחבה את ה-Manson Girls ואת ההתנהגות ההזויה שלהן במהלך ימי המשפט: הן אחזו ידיים ושרו, גילחו את ראשן (לאחר שמנסון גילח את ראשו), ונכנסו להקראת גזר הדין שלהן כשהן צוחקות. אמריקה הייתה המומה מהניגוד הבלתי נתפס בין האלימות המזוויעה שיצאה תחת ידן לבין המראה המלאכי שלהן. ה-Manson Girls מיצבו את מנסון בתודעה העולמית כדמות כריזמטית שעשרות נשים היו כרוכות אחריו, כאילו הדבר היחיד שהיה יכול להסביר את העובדה שצעירות תמימות ביצעו מעשים בלתי נתפסים כאלה היה שלמנסון עצמו היו מעין כוחות על-טבעיים. בהדרגה, ככל שנחשפו פרטים נוספים על חיי "המשפחה", התבהר שה"בנות" של מנסון לא היו רק רוצחות בדם קר אלא גם חלק ממעגל הקורבנות שלו. בספר התיעודי "הלטר סקלטר: הסיפור האמיתי של רציחות מנסון" שפרסם התובע וינסנט בוגליוסי לאחר המשפט, הוא תיאר לראשונה את ה-Manson Girls כצעירות שנוצלו מינית. בין היתר הוא חשף כי מנסון "שילם" את שכר הדירה בחווה שלו בכך שהכריח את הבנות לשכב עם בעל הבית המבוגר של החווה. הוא גם כתב שמנסון עודד אותן לצרוך כמויות גדולות של LSD – תמיד במינון גדול יותר משהוא צרך בעצמו.
בשנים האחרונות, בין היתר בהשפעת תנועת Me Too, חל שינוי משמעותי באופן בו נתפסות ה-Manson Girls. בשנת 2017 יצא לאור "הבנות", ספר הביכורים של אמה קליין ששאב השראה מסיפור מנסון, אחת היצירות הראשונות שעסק בסיפור מנקודת מבטן של הצעירות ולא התייחס אליהן רק כסובייקט. בנרטיב החדש הופכות ה-Manson Girls לדמויות מורכבות יותר: לא רק מפלצות ולא רק קורבנות, אלא צעירות שהיו יכולות לגדול - וללכת לאיבוד - בכל בית. גם חברות ה"משפחה" עצמן החלו לדבר על התקופה מהפרספקטיבה שלהן כנשים בוגרות, ועל ההבנה שמנסון בעצם ניצל אותן. "מנסון גרם לי לחוש שאני מיוחדת, מעוות ככל שזה יהיה. היינו ילדות טובות מהמעמד הבינוני ועוצבנו על-ידיו במשך תקופה ארוכה", סיפרה ואן הוטן באחד הראיונות שלה מבית הכלא.
בכלא בסנטה קרוז לקחו אטקינס, קרנווינקל וואן הוטן חלק בתכנית שיקום מקיפה. מאז השלימו תארים מתקדמים ונחשבו כל השנים לאסירות למופת. שלושתן הביעו חרטה על המעשים שביצעו וניסו להגיש עשרות בקשות לשחרור מוקדם, אך כל בקשותיהן סורבו. סוזן אטקינס מתה בכלא מסרטן לפני עשור, בגיל 69. שתי ה-Manson Girls האחרות עדיין יושבות בכלא בקליפורניה. ועדת השחרורים המליצה על חנינתה של ואן הוטן כבר שלוש פעמים מאז 2016, אך ההמלצה נדחתה בכל פעם על ידי מושל המדינה. פטרישיה קרנווינקל היא כיום האסירה הוותיקה ביותר שיושבת בכלא בקליפורניה. "אני מתעוררת כל יום ואני יודעת שהרסתי חיים, והחיים עם הידיעה הזו זה הדבר הקשה מכל", אמרה לאחרונה לרשת ABC. "זה מה שמגיע לי – להתעורר כל בוקר ולדעת את זה".