ביום שלישי פורסם תחקיר נוסף המתאר אמירות והתנהגות בלתי הולמת של רופא נשים כלפי מטופלות שלו. התחקיר הזה מצטרף למבול של מקרים שנחשפו בחודשים האחרונים: לפני כחודש פורסמו עדויות קשות על הטרדה מינית של מטופלות על ידי הגניקולוג ד"ר גיא רופא והגינקולוג פרופסור מנחם אלקלעי, שבין היתר נטען שנגע בדגדגן של המטופלות. הגסטרואנטרולוג פרופסור אריה לוין, שנגדו נטען באוקטובר שהטריד מינית מטופלות במהלך בדיקה רקטלית, עדיין נמצא בעיצומם של הליכים פליליים, ועל ד"ר בני שכטר, שהורשע בביצוע מעשים מגונים במרמה בשלוש מטופלות, נגזרו באפריל שנה וחצי מאסר.

"בדיקה גיניקולוגית היא בדיקה עם גבולות ברורים. לכל רופא/ת נשים ברור מאוד היכן עובר הגבול בין הבדיקה הרפואית לבין התנהלות לא תקינה"

ד"ר נטלי קורן, אחראית מרפאת ילדות ומתבגרות במרכז הרפואי מאיר

המקרים שונים אלה מאלה, ובעקבותיהם הוצפו כלי התקשורת ברופאים ורופאות שיצאו למסע הסברה בו הם חזרו וחידדו מהם גבולותיו של הטיפול הרפואי ומתי הוא הופך להטרדה מינית. "בדיקה גיניקולוגית היא בדיקה מקצועית מאוד עם גבולות ברורים. לכל רופא/ת נשים מובן היכן עובר הגבול בין הבדיקה הרפואית לבין התנהלות לא תקינה ופגיעה מינית", אומרת ד"ר נטלי קורן, אחראית מרפאת ילדות ומתבגרות במרכז הרפואי מאיר מקבוצת הכללית. "אמנם הבדיקה היא של איבר המין, לרוב פולשנית וכוללת כמובן גם מגע בפות ובנרתיק - ובכל זאת אין להתבלבל בגבולות שלה".

>> מהם גבולותיו של הטיפול הרפואי ומתי הוא הופך להטרדה מינית?

בחלק מהמקרים עלתה סוגיה ממוקדת מאוד ומבלבלת מאוד: האם כאשר מטופלת מגיעה אל הרופא כדי להתלונן על בעיות ביחסי המין הוא יכול, כחלק מהטיפול הלגיטימי, לבדוק אם היא מגיעה לעוררות מינית ולעזור לה להגיע לכזו?

ד
אין להתבלבל בגבולות. ד"ר נטלי קורן|צילום: צילום עצמי

במשפטו הואשם ד"ר שכטר בין היתר שגירה מטופלות מינית באמצעות מכשיר רטט או עיסוי ישיר של הדגדגן שלהן באצבעותיו, כביכול כדי לאבחן את הבעיה או למצוא לה פתרון. ההגנה הצליחה להוכיח שהרופא לא עשה זאת למטרת גירוי מיני שלו עצמו, אלא ניסה באמת לטפל בנשים שפנו אליו עם קשיים בעוררות המינית.

המשפט היה מורכב ונדרש לבירור עומק של סוגיות עקרוניות בטיפול מיני וגניקולוגי. "מקרה זה חייב אותנו לבחון לא רק את המיוחס לנאשם אלא גם את גבולות הלגיטימיות של הטיפול הגניקולוגי-סקסולוגי", נכתב בפסק הדין, "הדיון עירב סוגיות מתחום המשפט הפלילי, הרפואה והטיפול המיני, כיוון שבקעת המחלוקת נוגעת בין היתר לשיטת הטיפול עצמה. במהלך שמיעת הראיות הובאו בפנינו עדויות מומחים רבות לעניין האנטומיה של איברי המין הנשיים, דרכי הטיפול וכללי האתיקה של הטיפול המיני בישראל". בסופו של דבר שלל פסק הדין מכל וכל פרקטיקה של גירוי מיני של המטופלת על ידי הרופא שלה כחלק מהמכלול של הטיפול.

"אני לא מכיר פרקטיקה שבה רופא מביא אישה לגירוי מיני או שנעשה גירוי מכוון בדגדגן ברפואה הקונבנציונלית"

פרופסור דוד שויקי, מנהל היחידה לכירורגיה של האגן ואורוגניקולגיה בהדסה עין כרם
פרופסור דוד שויקי (צילום: אבי חיון)
לא מגע שמיועד לגירוי. פרופסור דוד שויקי|צילום: אבי חיון

"תחום התפקוד המיני הוא חלק מרפואת הנשים. אם אישה מתלוננת על כאב בקיום יחסים, בהחלט צריך לשאול ויש צורך בבדיקת האיזור על מנת להבין אם ואיפה הבעיה, אבל זה לא מגע שמיועד לגירוי", אומר פרופסור דוד שויקי, מנהל היחידה לכירורגיה של האגן ואורוגניקולגיה בהדסה עין כרם. "כשבודקים תחושה בגניטליה לא עושים זאת למטרת גירוי מיני, אלא במקרים בהן נשים מתלוננות על בעיות בדרכי השתן ואנחנו רוצים לשלול בעיה עצבית, וגם במקרה הזה כל השאלות נשאלות בהקשר הספציפי. אני לא מכיר פרקטיקה שבה רופא מביא אישה לגירוי מיני או שנעשה גירוי מכוון בדגדגן ברפואה הקונבנציונלית. יכול להיות שתוך כדי בדיקה יווצר גירוי, אך זו לא המטרה".

"הבדיקה לרוב אינה נעימה וודאי שאינה מענגת"

"בבדיקה הגניקולוגית אין מגע בדגדגן, אלא אם יש בעיה בגללה פנתה המטופלת כמו נגע על הדגדגן או כאבים", פוסקת גם ד"ר קורן, "במקרה כזה הבדיקה תכלול הסתכלות ומגע בסיסי שמטרתו לזהות את מקור הבעיה וחלילה לא בשביל לענג. גם מגע בנרתיק אמור להיות קצר ולעניין במטרה לחפש נגעים או ממצאים חריגים, או לאפיין כאב. הבדיקה לרוב אינה נעימה וודאי שאינה מענגת". 

 "השאלה של גירוי המטופלת מקוממת ואין לכך שום מקום ברפואת נשים קונבנציונלית", קובע גם פרופסור יעקב בר, מנהל אגף נשים ויולדות בוולפסון. "כאשר מטופלת מדווחת על בעיות ביחסי המין, עלינו כרופאי נשים לבדוק אם יש סיבה אורגנית. ברור שבבדיקה גינקולוגית מחדירים ספקולום, אצבעות או מתמר אולטרה-סאונד לנרתיק לצורך אבחון".

"רופא צריך לעשות כל דבר שיש לגביו התוויה רפואית ויש מאחוריו הסבר רציונלי", מוסיף גם פרופסור רוני מימון, יו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, "הרופא אמור לפעול על מנת לאתר חולי או בעיה, להסביר את ההיגיון ולקבל הסכמה. מגע לטובת גירוי הוא לא חלק מהטיפול הרפואי הסטנדרטי ואינו נמצא תחת הגדרה רפואית, גם לא בפניות הנוגעות לבעיות ביחסי המין".

"על אף העיסוק הגובר בנושא, שהוא מבורך בעיניי, מדובר בתופעת קצה", אומרת ד"ר קורן, "גם עורכי דין, פסיכולוגים, מורים ורופאי משפחה יכולים להטריד ולפגוע מינית, ללא קשר לעיסוק שלהם במיניות או באיברי מין. אני לא חושבת שהבדיקה והטיפול הגיניקולוגי מעמידים את המטופלת בסיכון לפגיעה מינית. אני חושבת שאין התנגשות בין מה שחוקי לבין הבדיקה והטיפול הגיניקולוגי, ולראיה רוב-רובם של רופאי ורופאות הנשים שעושים עבודתם נאמנה ובצורה מקצועית ולא מעוררים תחושות רעות אצל המטופלות".

"הפרשות שעלו לאחרונה והשיח שנוצר בעקבותיהן הוא רעיל", מסכים פרופסור שויקי, "נוצר חוסר אמון. זה דבר נורא כי רובם המכריע של הרופאים הם אנשים שמגיעים מתחושת שליחות ועושים את העבודה מתוך רצון להיטיב. חבל שקצוות סהרוריים ישפיעו על כל המקצוע".  

תגובת קרן בריאה, המקדמת את זכויותיהן של מטופלות"השאלה האם גירוי מיני מותר במסגרת בדיקה גינקולוגית מדגימה את פוטנציאל הסכנה במרחב בו נשים נדרשות להתפשט ולהיבדק פיזית במקומות הכי רגישים ואינטימיים. פעמים רבות כאשר יבוצעו פגיעות מיניות הן יטושטשו על ידי "פרקטיקות רפואיות" או על ידי אמירות כמו "זו בדיקה שאני מחויב לבצע כגניקולוג, אחרת אני עלול להיתבע על כך". המרחב הזה כל כך מתעתע כך שפעמים רבות אישה מבינה שנוצלה מינית רק כאשר עברה לגניקולוג אחר המתנהל בכבוד ובמקצועיות והפער בתחושה וביחס מבהיר לה את העוול שחוותה. 

אנחנו נמצאים בימים של תיקון גדול ובהם זרקור מאיר פינות אפלות וחשוכות שפעם היו מושתקות ומודחקות. נשים בישראל כבר לא מוכנות להתנהל תחת נורמות מיושנות, בהן הן נטושות ונפגעות ואף אחד לא מגן עליהן במערכת הרפואית. על משרד הבריאות לקדם קמפיין הסברה ציבורי המציב את הנורמות ומיידע נשים לגבי הזכויות שלהן. ערכנו אמנה בה נמנות זכויותיהן של נשים במהלך בדיקה גינקולוגית. רק על ידי הנכחה ויזואלית במרחב הציבורי נצליח לקבע נורמות חדשות, בהן גם רופאים ורופאות וגם מטופלות יזכרו מה אסור ומה מותר".