"זה נמשך כל הלילה. הוא עשה בי דברים שלא עשיתי עם בני זוג בקשרים של שנים"

לפני כמעט שנה, ביולי 2021, יצאה תמר (שם בדוי), בת 44, גרושה ואם לחמישה מיישוב במרכז הארץ, לדייט שהכירה באינטרנט. היא התכתבה באפליקציית אוקיי קיופיד עם גבר שהציג את עצמו כחן פרץ, גבר גרוש בן ארבעים ואב לילד. "הוא שלח לי הודעה, החלפנו טלפונים. סיפרתי לו מה הסטטוס שלי, כמה ילדים יש לי, מאיפה אני ושאני מחפשת זוגיות. הוא סיפר שהוא בן ארבעים ואב לילד מנווה אילן ואמר שהוא מחפש זוגיות גם כן", תמר נזכרת, "קבענו להיפגש כמה ימים לאחר מכן, ובאותו היום בשעות אחר הצהריים הוא הגיע ליישוב שלי כשהוא לבוש במדים. הוא משרת בחטמ"ר גוש עציון".

תמר וחן ישבו לכוס קפה וניהלו שיחה כנה. "אמרתי שאני רוצה זוגיות ולא מעוניינת בהרפתקאות. כשנה וחצי לפני המקרה חליתי בפפילומה ועברתי ניתוחים קשים. סיפרתי לו את זה והדגשתי שאני לא ממהרת לשום מקום והוא אמר לי 'בטח'. הוא אמר שהוא חוזר לבסיס והציע שניפגש בערב", היא מספרת.

בשעה תשע בערב אסף חן את תמר מביתה, ויחד הם נסעו לבר בירושלים. "הדייט התחיל נורמטיבית יחסית, לא היה משהו מוזר מדי. ישבנו בבר, צחקנו ואפילו הסתלבטנו על זוג שישב מולנו וניסינו לנחש אם הם בדייט ראשון או עשירי". אחרי שעתיים של שיחה החלה תמר להרגיש שמשהו מוזר קורה. "משהו התחיל להתערפל לי, מעין תחושת ריחוף לא ברורה. שתיתי בירה באותו הערב אבל יצא לי לשתות לא פעם אחת בחיים ומעולם לא הרגשתי ככה. הרגשתי שהגוף שלי נורא חלש, הראש הופך למעומעם ומשהו לא חד. הוא לקח לי את היד וניסה ברגע מסוים לשים אותה על איבר המין שלו. משכתי אותה בחזרה ואמרתי לו שאני לא מרגישה טוב, שמשהו מעורפל ולא תקין אצלי".

לתמר היה חשוב להדגיש שהיא לא מעוניינת במגע. "הבהרתי לו שאני לא רוצה שום דבר מיני איתו, והוא ענה 'אבל תראי מה את עושה לי'. אמרתי לו שאני לא מעוניינת והוא אמר 'זה בסדר, פעם הייתי עם מישהי בעירום מלא וכשהיא אמרה לי לעצור - עצרתי'", היא נזכרת.

אחרי כמה דקות ביקשה תמר מחן להחזיר אותה הביתה. בחניון, לדבריה, החל הסיוט להתממש. "כשעלינו לאוטו שלו הוא התחיל לגעת בי ולנשק אותי, ובשלב מסוים אמרתי לו 'די, קח אותי הביתה. בוא ניסע, מספיק'. הוא הניע את האוטו והזיז את הרכב לחנייה פנימית יותר בחניון. אמרתי לו 'מה אתה עושה, בוא ניסע הביתה', והוא אמר 'רגע, רגע', השכיב את הכיסא שלי ועלה עליי. ירדו לי דמעות והוא פשוט חדר אליי. לגוף שלי לא היה כוח כדי לדחוף. את בכיסא באוטו, הוא עלייך, וזהו. הוא גמר בתוכי בלי שום הגנה ולא עצר למרות שבכיתי. הוא יצא מהאוטו כדי להשתין ואני כזה 'רגע, מה היה פה עכשיו?'".

תמר ברחה מהרכב והתיישבה על מדרגות ביציאה מהחניון. "השעה הייתה כבר אחת בלילה, התיישבתי שם כי לא יכולתי ללכת והתחלתי לבכות. הוא התיישב לידי, התחיל לנגב לי את הדמעות ולומר 'אני נמשך אלייך, אני מצטער, לא עמדתי בזה. את מזכירה לי את גרושתי עם כמה שאת בוכה. את לא זיון, אני רוצה קשר'. שאלתי אותו למה הוא עשה את זה למרות שביקשתי שהוא יפסיק ובכיתי", היא משתפת, "לא הייתה לי דרך טובה לחזור הביתה והוא שכנע אותי לעלות לאוטו כדי שייקח אותי".

"את פתאום פותחת עיניים לתוך סצנת מין אלימה ואת לא מבינה איך את שם בכלל ולמה את לא יכולה להתנגד או להרים ידיים. זה נמשך כל הלילה"

אבל התוכניות שלו, נראה, היו אחרות. "הגענו לרמזור בו הוא היה צריך לפנות שמאלה אבל הוא לא עשה את זה והמשיך לנסוע למקום אחר. הוא אמר לי שהוא רוצה שנעצור לשתות משהו, כי הוא 'לא רוצה שאחזור ככה הביתה'. ניסיתי לשמור על עירנות וביקשתי שיחזיר אותי הביתה אבל הגוף שלי היה עייף וחלוש. במשך כל הנסיעה היה לו אקדח חשוף ברכב".

חן הכניס אותה לתוך בסיס צבאי והכין לה תה. "השלוק היה כל כך מר שלא הסכמתי לשתות עוד ממנו. היה רגע בו רעדתי ולאחריו פשוט נעלמתי. מהרגע הזה התעוררתי לסצנות איומות. את פתאום פותחת עיניים לתוך סצנת מין אלימה ואת לא מבינה איך את שם בכלל ולמה את לא יכולה להתנגד או להרים ידיים. הראש צורח, יורדות לך דמעות והוא עושה בך כרצונו", היא משתפת, "זה נמשך כך כל הלילה. הוא עשה בי דברים שלא עשיתי עם בני זוג במערכות יחסים של שנים".

בבוקר הוא החזיר אותה לביתה. "אחרי שעתיים בעבודה אמרתי לבוס שאני לא יכולה להיות פה וברחתי הביתה. התקשרתי למטפלת הוליסטית שהכרתי בעבר וסיפרתי לה מה קרה. היא אמרה לי 'את אשמה, את יותר מדי סקסית וגברים לא עומדים בפנייך', היא אפילו הציעה שאפגש איתו שוב ואעשה חוויה מתקנת. התחלתי לחשוב שאני לא בסדר ורצו לי מיליון מחשבות בראש", היא מספרת, "בערב הוא התקשר ושאלתי אותו מיליון שאלות על מה שקרה. הוא אמר לי 'היה אש, שיתפת פעולה'".

בתה בת ה-22 של תמר הבחינה שמשהו קרה לה, ולאחר ששמעה ממנה על אירועי הלילה לקחה אותה לבית החולים הדסה עין כרם. "בחדר האקוטי שאלו אותי שאלות ונכנסו לפרטים. לקחו ממני בדיקות דם, שתן ודי אן איי, לקחו גם את הבגדים שלבשתי באותו הערב וצילמו מקומות כואבים ופצועים בגוף. כל הערכה נשארה בבית החולים והייתה אמורה להימסר על ידם למשטרה, אין לי מושג אם אכן נמסרה. אמרתי לצוות הרפואי (אחות, רופאה, עובדת סוציאלית) שאני אפילו לא יודעת אם זה עונה להגדרה של אונס, והרופאה אמרה לי שעברתי אונס, אונס ברוטאלי. קיבלתי חיסונים וכדורים נגד מחלות מין וסיימתי שם בבוקר", היא מספרת.

למחרת הגיעה להתלונן במשטרה יחד עם נציגה ממרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. "עברתי שעות של מתן עדות. במשך חודש וחצי לא שמעתי מהמשטרה בכלל וכשנציגי מרכז הסיוע ניסו לדבר איתם הם אמרו שאין עם מי לדבר, שהתחנה לא מתפקדת בגלל עומס", היא נזכרת וממשיכה, "לאחר חודש וחצי קיבלתי הודעה שהתיק נסגר, אבל נציגי מרכז הסיוע אמרו שזו כנראה הודעה שנשלחה בטעות, כי לא יכול להיות שסוגרים תיק כל כך מהר לפני שנלקחו עדויות. עד היום לא ברור לי למה קיבלתי את ההודעה הזו".

יש לי בשורות לא טובות

ההשלכות על מצבה הנפשי, בינתיים, היו קשות. "את מתעוררת מסיוטים ונמצאת בפלאשבקים פסיכיים כל היום. את לא מתפקדת והעולם כמנהגו נוהג", היא משתפת. בשלב הזה החליטה לפנות לעורך דין. "במהלך הבדיקות שעשינו גילינו שהשם שלו הוא לא חן פרץ אלא בכלל חן קבסה, ושהוא לא גרוש בן ארבעים אלא גבר נשוי בן 29 ובאמת אב לילד. בחודש ספטמבר הוא עדיין היה באפליקציה והציג את עצמו כ'חן, גרוש בן ארבעים פלוס אחד מיבנה'. התחושה של הגילוי הזה שווה לעוד אונס, את מרגישה שאת מאבדת שליטה על הכל ולא אחראית לכלום".

עם הממצאים האלה הגיעה תמר למשטרה, וגילתה שזה לא מפתיע אותם כלל: "הם אמרו לי 'ידענו כשעצרנו אותו את הכל. אנחנו מצטערים שגילית את זה רק אחרי חודשיים'. הם סיפרו שהוא טוען שהכל נעשה בהסכמה, והרגשתי שאני צריכה להתגונן. מה, אני אשמה? השוטרת אמרה לי 'ככה לא נשמעת אישה שנאנסה'. אמרה לה 'מה זאת אומרת? איך נשמעת אישה שנאנסה?' והחוקרת יושבת מולי ואומרת 'לא ככה. שמעתי מספיק נשים שנאנסו ואת לא נשמעת כמו אישה שנאנסה'. באותו הרגע נגמר לך האוויר. מה נשאר לך? את פונה למשטרה כמקום שיעזור ויגן עלייך, זו הכתובת, אבל הם לא מאמינים לך".

המחדלים של הרשויות, לטענתה של תמר, לא נגמרים כאן. "יומיים לאחר האונס חוויתי תופעות פיזיולוגיות שהצריכו ביקור אצל רופאה שוב, אז חזרתי לחדר האקוטי בהדסה. הרופאה הסתכלה על התוצאות של הבדיקות ואמרה שנראה שיש לי שאריות של חומר מסוים בדם ושהבדיקות ישלחו למעבדה בתל השומר כדי לברר מהו החומר", היא מספרת ומוסיפה, "חודשיים לאחר האירוע ביקשתי את תוצאות הבדיקות מתל השומר ולאחר מספר ימים קיבלתי טלפון מנציגה בכירה במשרד הבריאות שאמרה 'יש לי בשורות לא טובות. אני מצטערת להודיע אבל הבדיקות שלך הלכו לאיבוד. הפכתי את כל בית החולים, דיברתי עם כל המחלקות ולא מוצאים אותן. הן פשוט נעלמו'".

ברגע הזה תמר נשברה. "התחלתי לבכות בהיסטריה, כי זה הדבר היחיד שנשאר לך. איך אפשר להוכיח מה קרה עכשיו? כל המקומות שאת אמורה לסמוך עליהם נכשלו על הגב שלך. איבדתי אמון בעולם באותם חודשים איומים. זו הייתה הדרך היחידה שלי להוכיח שהוא שם לי חומר משנה תודעה במשקה והם פשוט מאבדים את הבדיקה ככה".

תמר בטוחה שהיא לא היחידה שזה קרה לה. "אני מרגישה בכל רמ"ח אבריי שאני לא היחידה שהוא פגע בה. הפעילות שלו באפליקציות ההיכרויות זו דרך פעולה, הוא היה באתר הזה לפני וגם לאחר האונס", היא אומרת.

הסיפור של תמר, שנחשף לראשונה בכאן ב' על ידי העיתונאית ורד פלמן, מציב מראה שחורה בפני רשויות מדינת ישראל בכל הנוגע לטיפול בנפגעות תקיפה מינית. "אני קוראת למערכת להתעורר – אל תמהרו לסגור תיקים, מדובר בחיים של אנשים, כשהחיים שלי הם כבר לא אותם חיים. אני שואלת את הצבא – איך נותנים לחייל להכניס לבסיס סגור אזרח וזה עובר בלי שאף אחד רואה או שומע? אני מרגישה שיש כל כך הרבה מחדלים בסיפור הזה אבל זה הסיפור והחיים שלי", אומרת תמר.

למרות ההודעה הקודמת על כך שהתיק נסגר, בתחילת מרץ קיבלה תמר הודעה ממערכת נפגעי עבירה ובה נכתב שהתיק מועבר מהמשטרה לפרקליטות. בתחילת אפריל קיבלה תמר הודעה נוספת, בה נאמר שהתיק חזר ליחידת החקירות. כשפנינו היום למשטרה לבקשת תגובה, נמסר לנו כי החקירה הושלמה רק לאחרונה והתיק מועבר לפרקליטות רק בימים אלה. בפרקליטות טוענים שהתיק טרם הגיע אליהם - לא במרץ וגם לא כעת. מבולבלים? גם תמר, שמקווה שתוך כמה ימים יגיעו חומרי החקירה לפרקליטות, והאדם שתקף אותה לדבריה יועמד לדין. "אני לא מאחלת לאף אחד לעבור את זה. אני קוראת לכל הנשים שנחשפו אליו או שמשהו בסיפור הזה מוכר להן לפנות ולבקש עזרה. למרות כשלי המערכת אסור לנו לשתוק ואסור לנו לוותר".

ב-13 לפברואר הוסר צו איסור פרסום על שמו של קבסה, בהחלטת השופטת עדי בר-טל. "במקרה הנדון לא הוכח קיומו של נזק חריג. כאמור, העובדה כי שמו הטוב של המשיב ייפגע וכן תפגע משפחתו, אינה מהווה, בנסיבות המקרה הנדון, נזק המצדיק החלת החריג לכלל הפומביות", כתבה השופטת בהחלטתה והוסיפה, "אין מדובר בנזק החורג בחומרתו מהפגיעה הטבעית העלולה להיגרם לכל חשוד בהליך פלילי".