"מסביב לבחורה ג'ינג'ית יש סוג של הילה"
"אני חושבת שג'ינג'י זה מיוחד. בעיקר כשמסתכלים על התמונות שהדפסתי בגדול אפשר לראות כל נמש וריס ג'ינג'י, ואפילו נמשים בתוך העיניים. בעיניי זה מאוד מרשים כשבחורה ג'ינג'ית עם רעמת תלתלים נכנסת לחדר, יש מסביבה סוג של הילה", מספרת בן שטרית. "חשוב לי להדגיש שעל אף שם הפרויקט, לא בחרתי אנשים 'יפים' ולא עשיתי סלקציה. כל מי שג'ינג'י ורצה להשתתף - הוזמן. המטרה היא להראות שכל הג'ינג'ים יפים ומיוחדים".
"אל תגידו לבחורה ג'ינג'ית שיש לכם פטיש לג'ינג'יות"
מסר חשוב שיש לבן שטרית להעביר לכל הגברים באשר הם נוגעת בהקשר הנשי. "כמעט כל בחורה ג'ינג'ית שדיברתי איתה סיפרה לי שהיא שונאת שמישהו אומר לה שיש לו פטיש לג'ינג'יות. זה מעורר בהן סלידה, וגורם להן לחשוב שהוא כמו רוצח סדרתי שמחפש את הטרף שלו לפי נראות מסוימת. אז גברים, תפסיקו עם זה".
"הרגשתי תחושה של שייכות"
בין הנשים שצילמה בן שטרית הייתה מאי אלמוג, 22, סטודנטית שנה ב' בטכניון בהנדסה ביוכימית ("זה היה מאוד משעשע בשיעורי גנטיקה כשלימדו על גן רצסיבי והראו ג'ינג'ים בתור דוגמא"), עובדת בפקולטה לביולוגיה בטכניון, במעבדת צמחים. את התמונה שלה בחרה בן שטרית בתור תמונה מרכזית בתערוכה. "הגעתי לפרוייקט דרך נוגה רותם, חברה שסיימה ללמוד בויצו בשנה שעברה שתייגה אותי בעמוד של הפרוייקט והמליצה עליו. כשראיתי את הפרויקט הוקסמתי", אומרת אלמוג. "לראות עוד אנשים ג'ינג'ים נותן לי מיד הרגשה של שייכות, של משהו מוכר, ובתור ג'ינג'ית לא זוכים לזה הרבה. אני לא אנופף לשלום למישהו רק כי הוא ג'ינג'י, כי אני לא מכירה אותו, אבל כנראה שכן אחייך".
"הגעתי לנורית הביתה והזמנתי גם את אמא שלי, שאוהבת כל דבר שקשור לג'ינג'ים ומאוד התלהבה מהפרוייקט, לא הצלחתי לשכנע את אח שלי לוותר על יום שישי בים ולבוא גם. הצילומים היו כמו שיחת בנות. נורית מקסימה והרעיון שלה הגיע למקומות ואנשים שאני בטוחה שהיא לא ציפתה".
"אני צריכה לבלוט בזכות המעשים שלי ולא בזכות הצבעים שלי"
"אני לא חושבת אפילו להסתפר קצר או לצבוע את השיער, אני אוהבת אותו והוא חלק גדול ממני. אני הכי אוהבת את השיער הג'ינג'י כשהוא זוהר בשמש, וגדלתי במכמורת, כך שים הוא חלק בלתי נפרד משגרת החיים, אבל מצד שני, חלק מלהיות ג'ינג'י זה גם לכבד את העוצמה של השמש, תמיד לדאוג לכובע וקרם הגנה. להיות ג'ינג'ית גרם לי לקבל את האינדיוידואליות שלי בין אם רציתי ובין אם לא. אי אפשר להיות חלק מכולם אם אתה שונה. אני חושבת שזה בעיקר נותן לי תחושה של עוצמה, שאני כבר מיוחדת אבל אני צריכה גם לעשות משהו כדי לבלוט בזכות המעשים שלי ולא בזכות הצבעים שלי. בשבילי להיות ג'ינג'ית זה בעיקר התחושה שיש לי עוצמות שאני עדיין לא מודעת אליהן, שאני מגלה רק עם החוויות שמחכות לי".
"להיות ג'ינג'ית זה כמו לענוד תכשיט מיוחד שנורא קשה להשיגו"
עמית ורותם באות ממשפחה בה יש שתי סבתות עם צבע שעיר ג'ינג'י ושתיהן אומרות שלא היו מסכימות לצבוע לצבע אחר. "בטח שהייתי מתנגדת שאחותי תצבע את השיער! יש לה צבע מדהים, שאין שני לו", אומרת רותם. "אנשים בהחלט מתלהבים לראות אותנו מסתובבות יחד ברחובות", מוסיפה עמית. "זה מושך תשומת לב והמון שואלים אם אנחנו תאומות, למרות ההפרש של חמש וחצי השנים בנינו."
עבור רותם, להיות ג'ינג'ית מייחד אותה. "מצד אחד אני לא מאמינה בקלישאות שמכלילות קבוצות אנשים בעלי אותו צבע שיער, אבל מצד שני יש בגינגים משהו מיוחד. מלבד הערות בצחוק שאני מדי פעם מקבלת לא זכיתי ליחס מיוחד בגלל צבע השיער. כשהייתי יותר צעירה חשבתי הרבה לצבוע את השיער, היום בחיים לא אעשה זאת!"
ביום רביעי הקרוב, ה-24.7 תערך תערוכת הבוגרים של המרכז האקדמי ויצו בחיפה. כולם מוזמנים ונורית בן שטרית מדגישה שהיא מבקשת מייצוג המוני של ג'ינג'ים לנכוח באירוע. התערוכה תתחיל בשעה 20:00. נעילת התערוכה ב- 3.8. רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה. טל. 04-8562555
>> "אני נאלץ לפטר אותך כי יש לך רחם": פרויקט ראויות
>> ביישנית מצלמה: מתי הפסקת לחשוב שאת יפה?
>> שעירה וטוב לה: תכירו את הבחורה שמסרבת להתגלח
mako נשים גם בפייסוש. יאללה, את באה?