סדרת תמונות של רקדניות ברולסקה מציגה כיצד ליפסטיק אדום, תלבושת חושפנית והרבה דמיון יכולים לשנות כל אישה - גם האפורה והממוצעת ביותר. מה דעתך?
נטלי כהן | mako | פורסם 11:58 03.02.14
הייתן מאמינות שזו אותה אישה בשינוי אדרת?|צילום: seanscheidt.comאנשים רבים חושבים שחשפנות וריקודי בורלסקה הם שמות נרדפים לאותו הדבר: ריקוד סקסי ופרובוקטיבי למדי, אולם מבט אחד בתמונות של הצלם שון שידט (Sean Scheidt) ותבינו עד כמה אמנות ההופעה של ריקודי הברולסק היא עולם ומלואו. בסדרת הצילומים שלו, "בורלסק", צלם האופנה מבולטימור, ארצות הברית ביקש להראות כיצד כל אישה, ממוצעת ו"רגילה" למדי יכולה להפוך בעזרת טאצ'ים נכונים (איפור, מעט מאוד בגדים ואטיטיוד) לרקדנית גדולה מהחיים.
משתמשים בברלוסק בעירום כדי לאתגר מחשבות על אובייקטיפיקציה מינית
"הבמה היא מקום בו הן לוקחות שליטה וזהו מקום רחוק בטירוף מלהיות לבד עם צלם"|צילום: seanscheidt.com
על פניו, יהיו שיגידו שמדובר בלקחת בחורה, להפשיט אותה ולהפוך אותה לבחורה עירומה עם אודם אדום. אך שידט מבקש להבהיר שבעוד שהופעות בורלסקה ידועות בעירום שבהן - זהו רק אלמנט אחד בלבד מתוך האמנות כולה שנועדה להעביר רעיון או לספר סיפור. "בבורלסקה, המופיעות משתמשים בגוף שלהן ככלי להתייצב מול הקהל, ולרוב משתמשות בתנועות חשפנות כדי לאתגר מחשבות על טאבו חברתי", אמר לדיילימייל.
הבורלסקה האמריקנית החלנ בשנות ה-60 של המאה ה-19, כאשר קבוצות שחקנים העלו הופעות מסובכות עם תאורה יפה ומוסיקה ששילבה הופעה למבוגרים וכללה קטעי קומדיה גסים וקטעי שירה ומוסיקה. הפופולאריות של הקברט החצוף דעכה כאשר ארצות הברית הצטרפה למלחמת העולם השנייה, אבל כ-50 שנים מאוחר יותר, זכתה הבורלסקה לתחייה מחדש בתיאטראות שנפתחו והציגו גם אמנים שרק הסכימו להיות עירומים למחצה.
"הבמה היא מקום בו הן לוקחות שליטה"
"הרקדניות ולרוב משתמשות בתנועות חשפנות כדי לאתגר מחשבות על אובייקטיפיקציה מינית וטאבו חברתי"|צילום: seanscheidt.com
אין הנחתום מעיד על עיסתו|צילום: seanscheidt.com
אמנות הבורלסקה מאופיינת בתלבושות הנעות משמלות חושפניות ואקססוריז מטורפים ועד איפור מוגזם ונגיעות שובבות וגסות. בטוויסט אירוני, רוב הנשים בפרויקט העכשווי של שידט נראות ביישניות ואף חנוניות למראה בתמונות של "לפני", ולא בכדי. המטרה הייתה להראות את המהפך הגדול בכל אישה. "הבמה היא מקום בו נשות הבורלסקה לוקחות שליטה, וזהו מקום רחוק בטירוף מלהיות לבד עם צלם, במקום שלו, מוקפת בקופסה ותאורה חזקה, אחד על אחת", אומר שידט.
באחת התמונות מוצגת למשל אישה צעירה שחובשת משקפיים ולובשת סוודר בעודה מחייכת בחוסר נוחות למצלמה, אולם כשהיא לבושה בחצאית מיני ומסירה את העדשות מעל עיניה, מתגלה אמנית הבורלסקה "שורט סטקס" (Short Staxx). בתמונה אחרת, נראית אישה בשנות ה-50 לחייה עם שמלה כחולה שכשהיא מסירה אותה הופכת ל"רובי רוקפלה" (Ruby Rockafella), שם הבמה שלה, והיא כבר דחוסה בתוך מחוך ורוד וחצאית טוטו תואמת. שידט אומר שהוא מקווה שהפרויקט שלו יגרום לאנשים להיות ערים לנטייה של עצמם לקפוץ למסקנות לגבי אחרים על פי מבט ראשון או היכרות ראשונית. מה שבטוח הוא שאין הנחתום מעיד על עיסתו.
