ב-24 באפריל 1915 נעצרו 200 ממנהיגי הקהילה הארמנית באיסטנבול ונורו למוות. באותו יום בוצע רצח המוני של חיילים ארמנים ששרתו בצבא התורכי. מאות אלפי ארמנים שחיו עד אז באנטוליה גורשו - במה שכונה אחר כך "שיירות המוות" - מאנטוליה לכיוון המדבר הסורי. פשיטות על כפרים ארמניים בחלקים המזרחיים של ארמניה הפכו לעניין שבשגרה, ואלפי ארמנים נרצחו מדי יום בידי יחידות הצבא התורכי אשר לוו בכנופיות חמושות שתקפו את שיירות הארמנים הבורחים על נפשם מתורכיה.
הטבח נמשך באינטנסיביות עד שנת 1916. יותר ממיליון ארמנים נרצחו ומתוך 2.5 מיליון ארמנים שחיו בתורכיה לפני הטבח, נותרו בה אחריו 300,000 ארמנים חיים בלבד. יותר מ-80 אחוזים משטחי ארמניה ההיסטורית התרוקנו מארמנים; חלום הארמנים להשבת מולדתם הקדומה נמוג לעולם.
"לשים קץ לשיתוף הפעולה האבסורדי עם מכחישי שואה"
השנה עומדת פרשת רצח העם הארמני לקבל לראשונה התייחסות ישראלית מפתיעה – מכיוון נשי, דווקא. שואת הארמנים לא הוכרה מעולם – לא על ידי התורכים, שעד היום מסרבים לקחת אחריות או לפצות את משפחות ההרוגים והניצולים, ולא על ידי הקהילה הבינלאומית. גם בישראל חששו במשך השנים לפגוע ביחסים הדיפלומטיים עם תורכיה, ולמעשה עד היום לא נעשתה כל הצהרה רשמית של מדינת ישראל בנושא שואת הארמנים. בראשון הקרוב, 22 לאפריל, יתקיים לראשונה מפגן הזדהות ישראלי עם הקהילה הארמנית. האירוע, שמאורגן ביוזמת מסע ההעצמה הנשי של חברת מאגמה צ'אלנג', יכלול שיירת רכבים שתיסע מתחנת רידינג בצפון תל אביב למתחם הכנסייה הארמנית ביפו, שם ייקחו הנשים חלק בטקס הזיכרון השנתי של הקהילה הארמנית.
"השנה יוצא מסע מאגמה צ'אלנג' לאיזור דרך המשי וארמניה, ובמהלך ההכנות יצרנו קשרים חמים ומיוחדים עם הקהילה הארמנית בארץ ועם ארמנים החיים בארמניה – והכרנו מקרוב את הכאב המלווה אותם סביב הכחשת שואת הארמנים", מספרת יפעת יגר, מנהלת מאגמה צ'אלנג'. "גילינו שממש כאן בארץ חיים אנשים שקרובי משפחתם נרצחו בשואת הארמנים. במשך שנים רבות מדינת ישראל שיתפה פעולה עם הכחשת השואה הארמנית, ונדמה לנו שהגיע הזמן לשים קץ לשיתוף הפעולה האבסורדי עם מכחישי שואה למיניהם".
גם במסע עצמו, שיארך במהלך חודש יוני, יציינו המשתתפות את הזדהותן עם העם הארמני ויקיימו טקס זיכרון מיוחד באתר המנציח את שואת הארמנים בירוואן, בירת ארמניה. בשיירה שתצא ביום ראשון ישבו יחד הנשים העומדות להשתתף במסע לצד בכירי הקהילה הארמנית בישראל, קונסול הכבוד של ארמניה בישראל וראש הקהילה הארמנית ביפו. ההשתתפות הישראלית בטקס הזיכרון השנתי מעוררת התרגשות בקרב אנשי הקהילה, שסיפרו כי מאז שנת 48' הם מקיימים את הטקס מדי שנה, ללא נציגות ישראלית.
"זאת תהיה הפעם הראשונה שבה ישראלים יחברו לארמנים בקריאה להכרה בשואת הארמנים ובסבל שעבר העם הארמני", מוסיפה יגר. "כנשים שהן חלק מהעם היהודי, שמתמודד עד היום עם הכחשת השואה, אנחנו בוחרות להזדהות ולתמוך בחברינו הארמנים במאבקם להכרה עולמית ברצח העם הארמני".