לאט לאט החלה הרחבה להתמלא, בנות בנות הן נכנסות. קשה לפספס את ההתרגשות בעיניים, הניצוצות שעפים, שמצליחים לעורר בי לא מעט תהיות, אך בעיקר הרבה סקרנות. יש שם משהו באוויר, שקשה להסביר אותו. "כשתחזרי, תביני", צועקים עליי השלטים מסביב. כנראה שהם צודקים.
מפגש שכל כולו קודש לנשיות
אירוע ההשקה של מלכת המדבר הוא כמו נשף בארמון. מדובר באירוע סגור, אליו מוזמנות מלכות עבר בלבד, שממשיכות להגיע באדיקות שנה אחר שנה. המפגש הזה הוא כולו קודש לנשיות, וכיאה לכזה יש בו תמהיל מנצח: המון בנות, אוכל מעולה ומלא אלכוהול. אך יחד עם זאת, עם כל הכבוד למפגש המרגש, יש גם מטרה והשיא של האירוע הולך ונבנה כל הערב: ההכרזה על יעדי הטיול הבאים של מלכת המדבר לשנת 2013.
אני מסתכלת עליהן ומנסה להבין מה הן עברו, שהיה כל כך חזק שאפשר להרגיש אותו ככה באוויר. מדי פעם נשמעת צרחת התרגשות מטורפת, והן עטות בצווחות ונופלות בהתרגשות זו על כתפי רעותה האובדת מהטיול האחרון. נשים בוגרות ומהוגנות הנוהגות כמו אחרונת הביבריות שזה עתה ראו את האליל. תמהיל משפטים הזוי ולא ברור עולה מסביב: מ"איזה יופי את נראית", דרך "הפכתי להיות סבתא" ועד "תכירי, זו הייתה השותפה שלי לג'יפ". מלכות.
"עדיין לא עיכלתי את החוויה הזאת עד תום"
"אין ספק שזו חוויה של פעם בחיים", מספרת לי שרון כידון, עיתונאית ומלכת מדבר בעצמה, שהגיעה גם היא למפגש המלכותי. "למרות שיש לא מעט בנות שעברו את זה פעם אחת ולא מפסיקות מאז. לי באופן אישי, זה היה כל כך חזק וכל כך משמעותי עד שגם כמעט 10 חודשים אחרי, אני יכולה להגיד שעדיין לא עיכלתי לגמרי את החוויה הזו עד תום".
כידון הצטרפה למסע על תקן עיתונאית, שליוותה את ציפי לבני במסע מלכת המדבר בהודו, "ככה שיכולתי להתנתק מדי פעם, ולהביט על כל המסע הזה גם מבחוץ", היא אומרת. היא מציינת כמה חזק ומשמעותי הוא הפן החברתי בחוויה הזו, כשבעצם הקבוצה הופכת למעין רקמה אנושית אחת גדולה. כידון וליבני, למשל, חלקו לא מעט שעות ביחד, בג'יפ ובאוהל, וגם את הממתקים של ציפי, "היינו חולקות מקופלת בלילות, כי אני הבאתי רק חטיפי בריאות, ולמזלי ציפי דאגה לאספקה מכובדת של ממתקים ודברים טובים".
האווירה מתחממת ואינספור רמזים עבים נזרקים מסביב ומרמזים על העד הטיול הבא. רמז: מוסיקה דרום אמריקאית לוהטת, דליים של קפירנייה והררים של טורטיות. הבנות מסתערות על הבר ועל הבופטים. מלכות, מלכות, אבל בנות: ערימת הלחמניות של ההמבורגרים נשארת עומדת על תילה. הדוכן של הסלטים נראה כמו אחרי מלחמה.
החלק האומנותי של הערב מתחיל, והמתח לקראת ההכרזה גובר. המשפחה המלכותית הזו מתגודדת סביב הבמה הקטנה, שעליה עולה מי אם לא הגברת והמקופלת, כבוד השרה ציפי לבני. "ההחלטה לצאת למסע חזקה לא פחות מהמסע עצמו", היא אומרת. "עבור רבות מאיתנו המסע הזה מסמל התחלה של חיים חדשים, של עצמאות נשית ועוצמה נשית, היא מסמלת את הזכות שלנו להחליט על עצמנו". המלכות מריעות, ואני, שוב, מסתכלת עליהן: רואה עליהן את ההחלטה, את העוצמה, את העצמאות. הן נראות לי כל כך יפות ואמיצות. אני חושבת שאני מתחילה להתאהב.
"אז לאן נוסעים השנה?!?"
"אנחנו התמכרנו", אומרות לי אתי (55) וריימונד (52), שהייתי הורגת בשביל גוף כמו שלהן עכשיו. הן לבושות הורס, מאופרות בקפידה והמניקור שלהן מושלם. תהיו בטוחים שתיק איפור קומפלט היה פק"ל בג'יפ שלהן.
הן לא מפסיקות להתחבק ופתאום בא לי כל כך להיות חברה שלהן גם. הן מספרות שכל אחת עברה שלושה מסעות. הן הכירו במסע השני שלהן: אתי הייתה עושה שמח וריימונד הייתה עושה גבות לכל הבנות. "יש לא מעט קשיים במסע כזה, ואולי הקושי הפיזי הוא הפחות מכולם", הן אומרות פה אחד. "האתגר האמיתי הוא הפן המנטלי - הניתוק מהחיים, מהבעל והילדים, ובטח שגם הפן החברתי, למצוא את עצמך בחברה חדשה ולהסתדר עם כל כך הרבה בנות. זה יכול להיות מאד לא פשוט. אבל החוויה כל כך עצמתית וכל כך חזקה, שאת חוזרת עם וואו ענק וממשיכה לרחף גם אחרי עוד הרבה זמן אחרי".
ציפי מסיימת לנאום ורגע השיא מגיע: המלכות מתחילות לזרוק ניחושים לאוויר, ואני בשוק שהיעד הבא של מלכת המדבר יכול לגרום לכזו אקסטזה. ההכרזה מגיעה: איזו מלכה את? ספרד או גוואטמלה? ותוך שנייה תקרת הארמון תיכף עפה. המלכות צורחות בהתרגשות, נסערות מהגילוי וצועקות אחת לשנייה פקודה לאן נוסעים השנה. דגלים מונפים אל על, המוסיקה והאנרגיות נמהלות בנופיה הצבעוניים של גוואטמלה והנופים החמים של ספרד מביטים מהמסך. אש.
מסיבת הריקודים ממשיכה אל תוך הלילה. הן רוקדות, משוחררות, כל כך יפות, מלאות אהבה, חוגגות את החיים. אולי זה הקפירנייה, אולי זה הרקדן הלטיני הלוהט, אולי אווירת חו"ל הסקסית - אבל ש שם משהו שהאמת קשה להסביר. הקלישאות מתבטלות - עוצמה נשית? עכשיו הבנתי מה זה. מלכות.