את מטח הפרגון הזה זכיתי לשמוע בהפנינג "מלכות ונסיכות" שנערך בשבוע שעבר בעתלית, לקראת מסע מלכות לנסיכות שיוצא השנה לפירנאים. בין שלל פעילויות ספורט ימי, עיסויים, קעקועים, צמות, זומבה, תצוגת אופנה לצעירות וכמובן נשנושים, תפסתי כמה מלכות ונסיכות לשיחה על אמהות, בנות ומה שביניהן, ויצאתי מופתעת ונרגשת גם יחד.
איזה כיף שהיא אמא שלי
איך את חושבת שהשתתפותך במסע מלכת המדבר השפיעה על נעה?
"יצאתי למסע לרומניה (2005), ומאז אני מחוברת לעשייה במועדון המלכה: מיונים, מסעות, והבייבי שלי – יום עמותת עלם. פגשתי כאן חברות לכל החיים ומצאתי בית שהציע קבלה אבסולוטית ואפשרות להיות אני. נעה רואה את החברות שלי ואת הפעילויות שאנחנו עושות בהתנדבות, היא חווה את הקבלה, הפרגון והנתינה ששוררים בינינו וזה ללא ספק משפיע על היכולת שלה להיות אותנטית".
נעה: "החברות של אמא במועדון המלכה מקבלות אותה בדיוק כפי שהיא. כשמשהו קורה ואמא צריכה עזרה – הן מיד מתייצבות. לא שופטות. הן שם בשבילה נטו. זה היה המודל שלי לחברות אמיתית, וזה מה שמצאתי במצפה רמון".
איך המסע של אמא והפעילות שלה במועדון מלכת המדבר השפיעו על היחסים ביניכן?
נעה: "היחסים הלכו והשתדרגו, במיוחד בשנתיים האחרונות. אמא הבינה שאני צריכה ללכת בדרך שלי, שחררה אותי ונתנה לי כנפיים. נסעתי למצפה רמון ושם מצאתי את עצמי מחדש. מצאתי מקום בו אני יכולה לתרום בקהילה, ממש כמו שאמא תורמת במועדון המלכה. כשאני בחופשות בבית, אני מצטרפת אליה למיונים ועוזרת למנהלניות, וביום עלם אני עוזרת לצוות וגם משתתפת, תורמת ונתרמת. אני מבינה את מה שאמא סופגת במלכת המדבר ויש לנו יותר מכנים משותפים. אנחנו נהנות לשיר עם הרדיו באוטו, לדבר ולהחליף חוויות. אמא היא המלכה שלי. לקחתי ממנה את תחושת השחרור והיכולת להיות נאמנה לעצמי. כיף לי שהיא אמא שלי."
"העצמה נשית הייתה רחוקה ממני שנות אור"
"יצאתי למלכת המדבר בהודו כדי לסגור מעגל אישי ומשפחתי", מספרת ליאת, "אמא שלי נפאלית וסבי בורמזי, וחשבתי שזה יהיה עוד סוג של טיול שורשים. לא תיארתי לעצמי שאחווה חוויה כל כך עוצמתית יחד עם קבוצה של נשים מדהימות".
מה ליאם חושבת על המסע שלך להודו ועל הפעילות שלך במלכת המדבר?
"היא אומרת שאני רגועה יותר. היא רואה שמועדון המלכה הפך להיות חלק מהחיים שלנו, שאני מפנה זמן לחברות שלי מהמסע במפגשים חודשיים. לפעמים היא מתעצבנת שאני יוצאת עם חברותיי המלכות במקום להיות בבית אבל בסך הכל היא מאוד גאה בי ואוהבת לספר שאמא שלה מלכה".
"יצאתי למסע עם חשש גדול מהתמודדות עם עוד 40 נשים", מספרת לירון. "משך כל חיי הייתי אישה בין גברים: הייתי בת יחידה במשפחה מרובת בנים ובמסגרת עבודתי מרבית העובדים שלי היו גברים. המושג "העצמה נשית" היה רחוק ממני שנות אור ואפילו התייחסתי אליו בציניות. חזרתי מהמסע עם תפיסה שונה ב-180ם מעלות. פגשתי נשים שהיו שם עבורי בזמן אמת וממשיכות לעשות איתי דרך עד היום. המסע גם פתח בפניי אפשרות להשתחרר מעת לעת מהמחויבויות של הבית ולעשות דברים להגשמה העצמית שלי. כיום אני מתנדבת במועדון מלכת המדבר כ"שפית הבית" של המלכה. במסגרת תפקידי אני אחראית על הצד הקולינרי של המסעות. בנוסף אני עובדת בעמותת "קמה" – קהילה מרפאה בהרדוף לבעלי צרכים מיוחדים, שם אני מנהלת סדנאות שיקום דרך בישול צמחוני אורגני."
"אמא יותר מאושרת מאז מלכת המדבר", מאשרת פלג (15). "כל הבית יותר מאושר ושמח. הפעילות של אמא במועדון עושה חשק להיות מעורבים בעשייה. אין ספק שזה מדבק" אפרופו דבק, מתברר שאצל משפחת ירדני מדובר בדבק חוצה דורות "הדבקנו גם את סבתא שושק'ה (64, סבתא ל-8 נכדים), שיצאה למסע האחרון בהודו", מעדכנת גלי (13).
"כל החברות שלי רוצות סבתא כמו הסבתא שלי"
"יצאתי למסע לרומניה (2005) ומאז אני קשורה בעבותות למלכת המדבר", מספרת כרמלה. "זכיתי ב"דבש" ויצאתי שוב למרוקו, ומאז בכל שנה לא מוותרת על המסע הפורץ לכל יעד החדש. היעד הבא הוא לצאת עם הנכדה הבכורה ל"מלכות ונסיכות" בעוד שנתיים, לכבוד בת המצווה".
לשיחה מצטרפות הנכדות שללא ספק ירשו מסבתן את האנרגיות הבלתי נדלות ולא מפסיקות להרעיף שבחים על סבתא. "כל החברות שלי רוצות סבתא כמו הסבתא שלי", אומרת לירון , "כי היא פעילה מאוד, נוסעת להרבה מאוד מקומות בעולם וכשהיא לא מטיילת במלכת המדבר היא לוקחת אותנו איתה לכל מקום". "סבתא שלנו מגנה עלינו מפני הכל", מוסיפה בהתלהבות הילה (7.5), היא גם מאוד זריזה, יכולה לעשות הכול תוך שניה! פעם בשבוע היא אצלנו, תמיד מביאה מתנות, וכשסבתא מאושרת אז גם אנחנו יותר מאושרות".
"לא מצאתי את עצמי בשום מקום. חשבתי שהמסע יחזיר אותי לשפיות"
"עבורי, הנופים המרהיבים של יונאן היו בסך הכל חלק מהתפאורה. בשבילי המסע היה מסע פנימי נטו. לא הייתי עסוקה בכלום חוץ מהתבוננות פנימה. חזרתי עם תובנות, בעיקר לגבי הדברים החשובים באמת. קלטתי שהחיים יכולים להיגמר תוך שנייה, ושאם כבר לחיות אז כמו שצריך. הדבר הראשון שעשיתי כשחזרתי היה להתפטר ממקום העבודה. כשהודעתי למשפחה, הבת הקטנה שלי שאלה אותי אם אחזור בי מהחלטתי, אם יציעו לי עוד כסף. עניתי שלא. זה לא היה עניין של כסף. זה היה עניין של חיים".
אמא פתאום עצרה והתבוננה בחיים שלה
"אמא חזרה מהמסע יותר שלמה עם עצמה", מספרת הבת נעמה (24), שהשתחררה לאחרונה מצה"ל כקצינה בצבא קבע. "היא חזרה כמלכת "דבש" ומילאה אותנו גאווה גדולה. כולנו נשאבנו לסיפורים, לתמונות ולסרטונים מהמסע. אנחנו כל כך גאים באמא שלנו. מבחינתנו היא האישה הכי תותחית בעולם, שעשתה וממשיכה לעשות את מה שכל כך הרבה רוצים לעשות אבל אין להם אומץ."
"ראיתי את אמא עוצרת ומתבוננת בחיים שלה ופועלת מתוך רצונות ליבה, לעשות את מה שאוהבת ולאהוב את מה שעושה. אמא בכלל פיזיותראפיסטית בהכשרתה, והיא נשאבה לעבודה כמנהלת פרויקטים לא בגלל שרצתה אלא בגלל שהיתה צריכה לפרנס את המשפחה. החוויה שלה בעבודה לא היתה טובה וראיתי אותה סובלת. כל כך שמחתי ופירגנתי לה כשהתפטרה."
מירב ממשיכה להיות פעילה במועדון מלכת המדבר ובמועדון "ראלי ארט", ומאחלת לנעמה שתצא למסע של מלכת המדבר בהקדם. נעמה לעומתה חושבת שהיא צריכה לצאת למסע בשלב מאוחר יותר בחייה. "לא נכון בעיני לצאת למסע כזה בגיל צעיר, כי משהו בעומק מתפספס. אני רוצה שתהיה לי מספיק פרספקטיבה כדי להסתכל על הדברים ממרחק.
"יש גם גיל שמפסיקים לייצר חברויות, ומלכת המדבר זאת הזדמנות נפלאה לרכוש חברות טובות באמצע החיים", מסכמת נעמה. "הלוואי שהיו לי חברות כמו החברות מהמסע של אמא, עם אומץ כמו של אמא, עם יכולות כאלה, תעוזה, חברמניות ורוח התנדבות. אישית, האחים שלי ואני עומדים נפעמים מול אמא שלנו".