"נראה כי הנשים בישראל הפכו למטרה פוליטית"

בשבוע האחרון, כשפורסמו ההסכמים הקואליציוניים ושאיפותיהם של השרים בממשלה - המושבעת ממש היום (ה') - נראה כי הנשים בישראל הפכו למטרה פוליטית, לקבוצה באוכלוסייה שיש לשים לה גבולות, לא לתת לה להיות נוכחת. לעצור את ההתקדמות שהייתה פה.

בשנים האחרונות נעשה נושא זכויות נשים לכלי ניגוח פוליטי. יש רבנים שיוצאים נגד שירות נשים, אנשים שפועלים להדיר אותנו מהמרחב הציבורי, וחברי כנסת שמתנגדים לפעולות למיגור אלימות כלפי נשים - כאילו מדובר בבעיה חברתית שלא קיימת.

האווירה הציבורית בחודשיים האחרונים חידדה עוד יותר את הצורך במינוי נשים לשרות בממשלה הנכנסת. אם עד היום דיברנו על תרומתן של שרות לקידום זכויות בשולחן הממשלה, בתקופה הקרובה יש משמעות לנוכחותן כדי להגן על הזכויות שכבר הושגו. בקואליציה שבה קיימות מפלגות שלא נותנות לנשים להיבחר, לצד השינויים העלולים להתרחש במערכת המשפט, ההצהרות של חברי הקואליציה שמבקשים להקשות על ביצוע הפלות ועוד - תפקיד הנשים בממשלה הכרחי במיוחד.

אבל לממשלת ישראל ה-37 לא חשוב לשים אותנו סביב השולחן. העובדה שיהיו ככל הנראה שלוש שרות בלבד בממשלה ואחת בקבינט המדיני-בטחוני מחזירים אותנו עשור אחורה. עד לא מזמן היינו במקום הרבה יותר טוב, תשע שרות בממשלה האחרונה - 300 אחוזים יותר. 

למספר הזה יש משמעויות רחבות. מחקרים מראים שנשים מקדמות יותר נושאים שחשובים להן, הכוללים אלימות, רפואת נשים, פערי שכר ועוד. ראינו זאת למשל בממשלה ה-36 שבה שרת הכלכלה קידמה חופשת לידה לאבות, השרה להגנת הסביבה פעלה לביטול מדיניות מפלה ומדירה ברשות הטבע והגנים, השרות לשוויון חברתי וחינוך הובילו פיילוט של חינוך מגדרי בגני ילדים ושרת התחבורה הכניסה לראשונה הכשרות למניעת הטרדות מיניות לנהגי ונהגות האוטובוס. קידום נושאים מסוג זה אינו שמור כמובן רק לצד אחד של המפה הפוליטית: שרות מטעם הליכוד שכיהנו בממשלות בעבר קידמו חוקים משמעותיים עבור נשים, כמו למשל לימור לבנת שהקימה את "אתנה" - המרכז לקידום ספורט הנשים בישראל.

אז נכון, גם שרים מקדמים חוקים למען זכויות נשים אבל אין באפשרותם לראות את אותם הדברים מאותה נקודת מבט. הדוגמא המובהקת לכך היא היעדר נשים מקבינט הקורונה. כתוצאה מכך קודמו יוזמות שפגעו בזכויות נשים כמו שינויים בקבלת דמי אבטלה שהביאו לפגיעה בנשים בחופשת לידה, או החלטות למען עצמאיים שלא לקחו בחשבון נשים עצמאיות שילדו.

וליד הצד הפרקטי יש גם את הנראות. לייצוג נשים בממשלה יש חשיבות עבור ילדות שגדלות ולומדות ממה שקורה סביבן - מהו מקומן בחברה. כשנערה צעירה מסתכלת על שולחן הממשלה ולא רואה שיש מישהי שמייצגת אותה, שאין לה מודל לשאוף אליו, היא יכולה לטעות ולחשוב שאין לה זכות לחלום להגיע לשם בעצמה. כשילדה הולכת ברחוב ורואה את כל פרצופי הנשים מושחתים בשלטי החוצות היא עלולה לחשוב שאין לה מקום במרחב הציבורי.

חובתנו להמשיך ולתת לבנות, לאחיות ולילדות שלנו את האמונה שהן יכולות לעשות ולהיות מה שהן רוצות, גם שרות בממשלה וגם ראשות ממשלה.