יש כנראה יותר מסיבה אחת לעלייה העקבית בשנים האחרונות בכל מה שקשור לביצוע ניתוחים והליכים קוסמטיים. בין היתר נמצא שם את הרשתות החברתיות, ההתפתחות הטכנולוגית, תקופת הקורונה ושעות הזום הארוכות שחשפו אותנו ממרחק אפס לכל נקבובית – כל אלה מגבירים את העיסוק המתמיד בדימוי הגוף, עיסוק שאותו מעודדת לא מעט תעשיית הקוסמטיקה.
האם הדבר מוגזם? תלוי את מי שואלים. בארצות הברית חלה ב-2021 עלייה של 42 אחוז במספר האנשים הפונים להליכי מילוי ושל 40 אחוז באלו המבקשים להזריק בוטוקס, בהשוואה ל-2020. אז איך הטיפולים האלו משפיעים על דימוי הגוף והאם הם עונים על הצורך המקורי שלשמו נתכנסנו בחדר הטיפולים? לא תמיד.
למרות המשקל החשוב שלהם, לנסיבות הרגשיות הקשורות לביצוע תהליכים שכאלו אין כמעט התייחסות רשמית מבחינת ההליך הפרוצדורלי, ובמקרים מסוימים הדבר עלול להיות הרסני. כך למשל באוסטרליה הוגשו בימים האחרונים מספר הצעות חוק הכוללות בין היתר דרישה להפניה מרופא משפחה במקרים של ניתוחים קוסמטיים גדולים כמו הגדלת חזה, ניתוח בטן, ניתוח אף, מתיחת פנים כירורגית ושאיבת שומן.
כמו כן, על המטפל המבצע את ההליך להעריך את המטופל עבור כל בעיה פסיכולוגית וכאשר יש בעיות פסיכולוגיות משמעותיות יש להפנות את המטופל לרופא משפחה, פסיכיאטר או פסיכולוג. אחת הבעיות הנפוצות היא הפרעת גוף דיסמורפית - הפרעה בדימוי הגוף שכוללת מחשבות טורדניות ועיסוק כפייתי במראה החיצוני. לעתים העיסוק האובססיבי מתמקד בחלקים מאוד ספציפיים בגוף, כאשר בחלק מהמקרים הפגם הוא מינורי, ובאחרים הוא אינו קיים - ורק מי שסובל מההפרעה שם לב אליו. בהשוואה לשכיחות של 1-2 אחוזים של הפרעה זו באוכלוסייה הכללית, זוהו שיעורים של עד 23-15 אחוזים באלו הפונים לניתוחים קוסמטיים.
"בשונה משאר האוכלוסייה, התערבות קוסמטית עלולה לגרום לאדם עם הפרעה דיסמורפית בגוף להרגיש גרוע יותר", מציינת דארן מקיאון, חבר מועצת המנהלים של הקולג' הבריטי לרפואה אסתטית (BCAM). לדבריה כ-80% מהלוקים בהפרעה לא מרוצים מהתוצאה. "קיימים לא מעט מקרים שבהם שינויים חיצוניים אינם מועילים ועלולים להזיק", אומרת הפסיכולוגית ג'ואנה קונסטנטופולו, "התהליך הזה יכול להשאיר בעיקר תחושות של ייאוש ותסכול. חלקנו עשויים לגלות שברגע שחוסר שלמות אחד 'מתוקן', עוברים לדאוג לגבי דבר אחר, מה שמוביל לאפקט של כדור שלג של הליכים נוספים שאין להם סוף. יש גם את העובדה שטיפולים כאלה עשויים להיות כמו הדבקת פלסטר על בעיה עמוקה יותר".
ויש גם צד טוב
מתברר שלהליכים קוסמטיים יש גם צד חיובי, ובעיקר, באופן מפתיע, לבוטוקס. על פי המחקר רמות החרדה בקרב אנשים שעשו בוטוקס ירדו בין 20% ל-70% בשלושת החודשים שהוא יעיל. הסיבה מפתיעה: "מעבר לשיפור במראה שיכול להרים את מצב הרוח", אומר ", הסביר מייקל ריילי, מנתח פנים פלסטי ושחזור בוושינגטון, "לעובדה שאי אפשר לקמט את המצח או להראות רגשות של דאגה או פחד או פאניקה יש השפעה מרגיעה על מסלולי העצבים המוזנים למוח, שמאפשרים למעשה לא להרגיש את הרגש הזה באותה מידה".
אבל לא רק בוטוקס. מחקר אחר הראה שההשפעה החיובית מתבטאת בטיפולים נוספים - אבל בתנאי חשוב אחד: ציפיות ריאליות. החוקרים בדקו את החוויה הפסיכולוגית של כמה מאות מטופלים ומטופלות שעברו לראשונה בחייהם ניתוח קוסמטי, וכן שתי קבוצות אחרות - כאלו ששקלו בעבר ניתוח ובסופו של דבר החליטו שלא, ואנשים שלא היו מעוניינים מעולם להיכנס מתחת לסכין. נמצא כי אלו שבחרו לעבור ניתוח קוסמטי חוו חיזוק ב"אושר ובהערכה העצמית", לעומת שתי הקבוצות האחרות. "הם הרגישו בריאים יותר, היו פחות חרדים ופיתחו יותר הערכה עצמית", ציינו החוקרים, "עם זאת הדבר התרחש רק אצל אלו שהגיעו עם ציפיות הגיוניות מהניתוח".