פרופ' גיא דורון זוכר היטב את הבוקר שבו קם למבול הודעות, לאחר שהאפליקציה שיצר לעידוד דימוי גוף חיובי, ocd.app, זכתה להמלצה חמה בסטורי שהעלה אסי עזר: "מצאתי אפליקציה שכל מטרתה - להזכיר לנו שאנחנו אחלה", כתב עזר ליותר ממיליון העוקבים שלו ברשת.

פרופ' דורון, פסיכולוג קליני מבית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, סבל בעצמו מדימוי גוף נמוך: "קלטתי שאני מתקשה עם השומנים בבטן שלי וראיתי שזה ממש השפיע עליי ביום יום. למשל בימים שאני מתעורר ושם לב ל'פגם' שלי, המצב רוח שלי מיד היה יורד, ובמהלך היום אני בודק את מצב ה'פגם' שוב ושוב. הבדיקות האלה ממקדות את החשיבה שלי במה הייתי יכול לעשות אחרת, וגורמות לי לתהות: 'האם אחרים שמים לב? האם הלבוש שלי מבליט את ה'פגם'?' המיקוד בזה הוריד לי את הביטחון העצמי באינטראקציות חברתיות, פגע בריכוז שלי בעבודה ותסכל אותי".

"התחלתי לשאול ולקרוא על הנושא", הוא מתאר, "וכל מי שדיברתי איתו תיאר חוויות דומות של קושי עם חלקים שונים בגופו, וכולם אמרו כמה זה השפיע להם על מצב הרוח והתפקוד. תמונה דומה עלתה כמובן גם בלא מעט מחקרים".

דורון הופתע לגלות שלבעיה כה קשה ושכיחה לא קיימים טיפולים זמינים ויעילים, ויחד עם שותפו, גור אילני, הם פיתחו את אפליקציית ocd.app. האפליקציה מבוססת על גישת ה-CBT (פסיכולוגיה קוגניטיבית התנהגותית) ששמה במרכז את המחשבות שלנו ואת השפעתן על מצבנו הנפשי: "מחשבות בריאות ושיח פנימי חיובי הוכחו כמקדמות מצב רוח טוב יותר, ביטחון עצמי ואושר, ואילו מחשבות שליליות ידועות כמקדמות ערך עצמי נמוך, ביקורת עצמית, דיכאון וחרדות".

גיא דורון  (צילום: יח״צ  GGtude)
מימין: גור אילני ופרופ׳ גיא דורון|צילום: יח״צ GGtude

התרגול באפליקציה, מציין דורון, היא דורשת בסך הכל שלוש דקות ביום. לאחר שהמשתמשים בוחרים את התחומים שאותם הם רוצים לשפר - קושי בדימוי גוף, חשיבה אובססיבית, חרדה ועוד - מתחיל שלב התרגול היומיומי, בו דרך "משחקונים" משרישה האפליקציה במשתמשים משפטים חיוביים כמו "הגוף שלי עוזר לי בחיים", ומרחיקה אותם ממשפטים שליליים, כאשר התכנים הספציפיים מותאמים באופן אישי.

"האפליקציה יכולה לעזור גם למי שבעיית דימוי הגוף מטרידה באופן מועט – וגם לכאלה שחוו הפרעות גוף והפרעות אכילה ברמה המשפיעה על התפקוד היומיומי". עם זאת, חשוב לציין, אומר דורון, שהיא אינה מחליפה טיפול: "למעשה, כולנו נמצאים על הרצף הסימפטומטי של מגוון הפרעות, כגון הפרעות אכילה, דימוי גוף, חרדה, אובססיות, דיכאון ועוד", אומר פרופ' דורון. "הן יכולות להיות ברמה קלה, כזו שתגרום אי-שביעות רצון אך תאפשר לי להמשיך באורח חיים סביר, או ברמה חמורה יותר, שבה היא כבר תגרום למצוקה בלתי נסבלת. השימוש באפליקציה שלנו אפקטיבי לכל אורך הרצף: החל מאנשים עם הפרעות כמו סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית ודיכאון כרוני, דרך משתמשים בסיכון להפרעות דימוי גוף או הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD), ועד כאלה המעוניינים לשפר את הערך העצמי ומצב הרוח". 

 

תמר כנרי (23), סטודנטית למשפטים ופסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, השתמשה באפליקציה במשך חודש כחלק מניסוי שבו השתתפה. "אני מאמינה שלכל אחד ואחת מאיתנו יש בעיה מסוימת בנושא של דימוי גוף", היא אומרת. "אמנם אין לי הפרעות אכילה, אבל כמישהי שהיא ביקורתית כלפי עצמה ושחשופה למודל היופי שקיים היום, האפליקציה יצרה אצלי שינוי מבחינת היחס כלפי עצמי. במהלך הניסוי נתנו לי לצפות בתמונות של דוגמניות ולדרג את איך שאני מרגישה לגבי הגוף שלי. עשיתי זאת פעמיים - לפני ואחרי השימוש באפליקציה. בפעם השנייה שביצעתי את הדירוג הייתי הרבה יותר סלחנית כלפי עצמי", היא אומרת.

החלק שהיה המשמעותי ביותר עבורה, מספרת כנרי, הוא תרגול שבו המטרה היא להשאיר רק משפטים המעודדים יחס בריא, ו"לזרוק" מהמסך את אלו הביקורתיים. "בהתחלה זה היה נראה כאילו אין לזה השפעה כי זה נעשה באופן אוטומטי, אבל בסופו של דבר המשפטים האלו כן מחלחלים", היא אומרת.