"החיים מתחילים בפנסיה", כך אומרים רבים, ואכן, הפרישה לגמלאות טומנת בחובה מגוון הזדמנויות לנשים, אך בו זמנית היא מציבה בפניהן גם אתגרים ייחודיים. להלן מספר טעויות נפוצות שעושות נשים היוצאות לגמלאות, והמלצות כיצד להימנע מהן:
1. לבסס את התכניות על דפוסים של אחרות
המתח שנוצר בעקבות הצורך למלא את הזמן הפנוי עשוי להביא נשים רבות לאמץ אסטרטגיה של חיקוי. הן מניחות שמה שמתאים לאחרות יתאים גם להן ולמעשה נסחפות בעקבות בחירות והחלטות של חברותיהן ומכרותיהן. כך הן למעשה חיות את גרסתן של אחרות לפרישה. הפתרון הוא לתת למציאות של הפרישה לחלחל ולא להיבהל ממנה. טבעי להרגיש מידה מסוימת של ריקנות. הריקנות עצמה יכולה, בסופו של דבר, להפוך לאלמנט חיובי, אם אותה אישה אכן תעניק לעצמה את הזמן בכדי לברר מה מתאים לה. הקשבה לאינטואיציה הפנימית בשילוב של תהליך בירור צרכים ותחומי עניין, יכולים לתת לה את התשובה.
2. צריכה מופרזת מתוך רצון "לטרוף את החיים"
בעידן המודרני, רבות מהפורשות עדיין פעילות וכוחן במותניהן. הרצון להספיק את כל מה שלא היו יכולות בעבר, יכול להביא אותן לרצות להגשים את כל החלומות בבת אחת. כך הן מדלגות בין כמות אדירה של פעילויות ופרויקטים, שלעיתים מלווה בצריכה מופרזת של פעילויות פנאי – חופשות וטיולים בארץ ובחו"ל, פעילויות תרבות, ביקורים במסעדות וכן הלאה. הפרישה מהעבודה לא מהווה סיבה להפסיק לנהל אורח חיים מאוזן, להיפך. שמירה על תקציב כלכלי ותכנון זמן אחראי ימנע מאותן נשים להרגיש שהן עושות הכול ובו זמנית לא נמצאות באופן מלא בשום מרחב ומתישות את עצמן.
3. עזרה לילדים בוגרים
עם העלייה בקצב ובאינטנסיביות של החיים, זוגות רבים נסמכים על סבא וסבתא בעזרה בגידול הנכדים. הציפיה הזו עלולה להתגבר לאחר הפרישה, כשרוב הנטל נופל עדיין על הסבתות. ישנן נשים שזה מתאים להן אך בהחלט לא לכולן. הישאבות למעורבות והשקעה בנכדים ללא מרחק רגשי ומרחב בחירה, אינה טובה לשום צד. הפתרון הוא גיבוש לוח זמנים ידוע בעל גבולות מוגדרים המוקדש לנכדים ומאפשר לסבתא גם זמן משלה לפעילויות האחרות החשובות לה. סידור מעין זה יסייע לפורשת להימנע מתחושת תרעומת פנימית כלפי משפחתה.
4. לבכות על חלב שנשפך
נשים רבות מצטערות על החלטות שקיבלו: "למה לא תכננתי קריירה נוספת לפני הפרישה, עכשיו זה בלתי אפשרי", "אני מבוגרת מדי מכדי לעשות כך וכך" וכן הלאה. מניסיון, אין דבר כזה "מאוחר מדי". בפרישה, כמו בשלבים אחרים של החיים, חשוב להביט קדימה באופטימיות ולהעז. סיפורי הצלחה לא חסרים. נשים רבות עשו ועושות זאת.
5. להתמקד רק בזוגיות
בעת פרישה הדדית, גברים שפורשים נוטים לצפות מנשותיהם לבלות עמם זמן רב מכיוון שבדרך כלל יש להם מראש פחות קשרים חברתיים מחוץ לעבודה. נשים, שבדרך כלל משמרות קשרים חברתיים ומשפחתיים רבים נוספים, נתקלות בדילמה כיצד לחלק את הזמן. שהיה אינטנסיבית עם בן הזוג וויתור על קשרים אחרים עלולה לגרור מתח ביחסים. הפתרון בדרך כלל הוא לעודד גם את בן הזוג לפתח עולמות תוכן ופנאי משלו. תמיכה וקשר עם אחרים חיוניים גם במצבים בהם בן הזוג כבר אינו בריא בעוד שהאישה כן. הם יסייעו לאישה לא לשקוע ולכרוע תחת נטל הטיפול והעזרה.
6. לוותר על צדדים חיוביים שמזוהים עם עולם התעסוקה הקודם
ישנן אלו שמשנות את כל חייהן בגלל "הפנסיה". בדרך הן מוותרות גם על פעילויות שהסבו להן סיפוק ונחת. חשוב לא לזנוח את הכישורים הללו ולמצוא אפיקים חדשים לממשם. למשל, אישה שעסקה בהוראה והיה בכך סיפוק רב עבורה, יכולה להתנדב או לתת שיעורים פרטיים תמורת הכנסה נוספת. אלו אלמנטים שמעניקים חיות וכוח בחיים.
7. לוותר על מודעות ופעילות גופנית
פעילות פיזית מחוללת בריאות מונעת שקיעה בדיכאון. מומלץ מאוד להתעמל, לצעוד ולאכול נכון.
הכותבת היא ד"ר לפסיכולוגיה קלינית, מנחת הסדנה "לפרוש מעולם העבודה" בנטע – המרכז לפיתוח קריירה. הסדנה שתתקיים החל מה- 1/5/18 במשרדי נטע מיועדת לנשים המתמודדות עם אתגרי הפרישה לגמלאות, ומאפשרת ללמוד כיצד להתכונן בצורה המיטבית לפרידה מעולם העבודה