מלניה טראמפ היא רעיית המועמד לנשיאות הכי פחות פופולרית. כך, לפחות, טוען סקר של מכון גאלופ מחודש יולי האחרון. 32% מהאמריקאים לא מחבבים אותה, 28% כן, לכל היתר לא אכפת. כשנכנסים לפילוחי האוכלוסייה, מגלים שההייטרים הם בעיקר הצעירים. אלו שאוהבים אותה קצת יותר הם גברים לבנים מעל גיל חמישים או, באופן פחות פורמלי – חרמנים זקנים. כמו בעלה. בהשוואה, נשים ראשונות אחרות לאורך ההיסטוריה זכו להרבה יותר אהדה, נגיד – הילארי קלינטון בשנות התשעים זכתה ל-81% אהדה, ומישל אובמה עם 78%.
אבל מאז יולי, טראמפ כבר ניצח בבחירות והושבע לנשיא. מלניה, לפי תחושה כללית שלא מגובה בסקר, עדיין לא פופולרית, אבל אפשר כבר לדייק את הרגש הספציפי סביבה: רחמים. אבל למה, בעצם? הרי מדובר בזיקוק הבסיסי והמופרך ביותר של סיפור סינדרלה – סלובנית ענייה שהתאהבה במיליארדר ובסוף גם הפכה לגברת הראשונה של ארצות הברית, למה שמישהו ירחם עליה? ובכן, הנה כמה סיבות.
1. כי כולנו תוהים מה קורה בזוגיות הזאת
אף אחד לא באמת חושב שטראמפ ומלניה מנהלים זוגיות מונוגמית שגרתית, נכון? הרי שערוריית ה"לתפוס אותה בכוס" הדוחה, שבו טראמפ מתאר ספק כיבוש ספק תקיפה מינית, תועדה בשנת 2005, שבע שנים אחרי שהחל לצאת עם מלניה ובשנה שבה נישאו, ומצטרף לאינספור סיפורי בגידות. איך נראים חיי היומיום שלהם? בכלל יש להם כאלה? הם ישנים באותו החדר? התשובה ברורה לנו במקרה של האובמות, אבל הטראמפים? מי יודע.
בראיונות עתיקים מהתקופה שבה הם רק החלו לצאת, כשהיא הייתה בת 28 והוא בן 52, היא צוטטה במשפטים כמו "אנחנו עושים סקס לפחות פעם אחת ביום, אם לא יותר", והוא אמר "איני אוהב לראות אותה בדבר מלבד חוטיני קטנטן". אז הוא היה מיליארדר ופלייבוי מזדקן, היא דוגמנית עירום ששודרגה. אבל מאז היא כבר הספיקה ללדת, לעבור למגדלי טראמפ ולא לצאת מהם יותר מדי.
והנה צפיית חובה, שמונה שניות מההשבעה שמספרות הכל:
לא ברור מה טיב הקשר ביניהם כיום, אבל ההחלטה שלה להישאר עם בנם, ברון, במגדלי טראמפ ולא לעבור לבית הלבן, הציתה לא מעט שמועות על בעיות בנישואים. גם סרטון הריקוד שלהם בהשבעה, שבו הם נראים כאילו לא נגעו אחד בשניה כמה שנים טובות, גרר לא מעט לעג וספקולציות. כשמוסיפים לזה סרטון של מלניה וטראמפ יוצאים מהרכב לפגישה עם האובמות והוא נותן לה להשתרך אחריו, או את ההפגנות נגדו שמלאות בשלטים כמו "מלניה, מצמצי פעמיים אם את זקוקה לעזרה", כבר מבינים שמלניה נתפסת בעיני ציבור מתנגדי טראמפ כשבויה, קורבן של נרקסיסט זקן, משוגע, חרמן, בוגדני ואביוזר. עד היום הוא שלט רק בה, עכשיו גם בארה"ב.
אפשר להבין אך נוצר הרושם הזה, המערכה הכי גדולה של טראמפ בבחירות האלו הייתה, כך נדמה, נגד נשים, לא פלא שהן אלו שיוצאות לרחובות בימים האחרונים. אז איך אפשר לא לרחם על האישה שנשואה לו? גם אם הוציאו כל דבר שאמר מהקשרו, את "תפוס אותה בכוס", את לעגו למשקלה של דוגמנית, את ההתייחסות למחזור של כתבת או מילים כמו "חזירה", "שמנה", "מוזנחת", "כלבה" (והנה כל ההעלבות שלו כלפי נשים אי פעם, כלומר אלו שתועדו) עדיין נשארים עם רושם כללי של גבר שלא ממש מעריך נשים. כלומר, מעבר ליופיין ולאופציה לשכב איתן. מה הסיכוי שאת היחס הכללי שהוא מפגין כלפי 50% מהאוכלוסייה הוא לא מפגין גם כלפי אשתו?
2. כי נראה שהיא בכלל לא רוצה להיות הגברת הראשונה
אף אחד לא ראה את זה בא. כולם חשבו שהילרי היא הנשיאה הבאה ושטראמפ יישאר בתור אנקדוטה היסטורית אזוטרית. אבל הוא נבחר, ויחד אתו נבחרה גם גברת ראשונה. וזה חתיכת תיק. נכון, מדובר בתפקיד ייצוגי בעיקרו, אבל בנעליים לא קטנות – מישל, הילרי, ג'קי. נשים ראשונות אמורות להיות אלגנטיות, רהוטות, חכמות ומעורבות. את מלניה זה פחות מעניין וכרגע, לפחות, נראה כאילו היא לא ממש מבינה איך היא נקלעה לסיטואציה הזאת.
היא הודתה בראיונות שפוליטיקה פחות מעניינת אותה, היא בכלל לא רוצה לעבור לבית הלבן וגם הנושא שבו הודיעה שתעסוק, "בריונות ברשת", נראה כמו הנפצת הרגע האחרון. איך היא תפעל נגד בריונות ברשת? תשב על פייסבוק ותעשה ריפורטים על ירידות על הבן שלה? נכון, השמלה שלבשה בהשבעה, מחווה יפה של ראלף לורן לג'קי קנדי, עשויה להתפרש כהצהרת כוונות, אבל נתפסה בעיקר כאקט מכמיר לב – מישהי שנורא רוצה להיות אלגנטית ואצילית, אבל תמיד תיראה כמו הרעה ב"צעירים חסרי מנוח". גם הנאום שנשאה שהתברר, לאחר מכן, כמועתק מנאום של מישל אובמה, הרחיק אותה מאור הזרקורים. היא לא מוכנה לתפקיד הזה, היא בכלל לא רוצה בו.
3. בגלל הגיף שלה ושל ברון טראמפ
לא ברור מה הסיפור עם ברון טראמפ. יש כאלה שטוענים שהוא אוטיסט, יש כאלה שמכנים אותו ג'ופרי, יש כאלה שכועסים על כל אלו שמכנים אותו ג'ופרי כי זה לא יפה, בכל זאת, הילד על הספקטרום. ויש את אלה שיגידו שוואלה, זה ילד בן עשר, ועושה רושם שממש לא כיף לו. סרטון הכיף המוחמץ הזה בין מלניה לברון, שבו לא ברור אם הוא רוצה להרביץ לה או שסתם מנסה להסתחבק והיא זאת שמפספסת מחווה ידידותית נדירה מבנה המפונק והזועף, הצחיק די הרבה גולשים אבל האמת שהוא גם קצת עצוב. מלניה סיפרה בראיון שברון לקח די קשה את המירוץ לנשיאות ולא פלא, לכל ילד יהיה קשה לעמוד בשנה שלמה של טינופים על המשפחה שלו, כולל עליו עצמו. עכשיו היא זאת שתצטרך להתמודד עם הפוסט טראומה ועם אגרסיות טרום הנעורים האלו בזמן שדונלד מתפנן בחדר הסגלגל.
4. בגלל איוונקה טראמפ
עם כל הכבוד לפירסט ליידיז המוערכות שהיו לפניה, האישה היחידה שמלניה בחיים לא תצליח להיכנס לנעליה היא איוונקה. בתו הבכורה של טראמפ, המועדפת, הפופולרית, החכמה והיפה, ככל הנראה האישה היחידה שטראמפ באמת מעריך (ונשים בצד הערה מטרידה שפלט פעם, לפיה אם היא לא הייתה בתו הוא היה יוצא איתה). היחסים בין איוונקה לאביה תמיד היו קרובים והתהדקו במהלך המירוץ לנשיאות, הם האורי ואלה של הבית הלבן, לא פלא שההערכות הן שאיוונקה, ולא מלניה, תהיה הגברת הראשונה האמיתית. היא זאת שתעצב, תארח ותעמוד לצידו, תעדן אותו, תאזן את היעדר הקלאס ותהיה מודל לחיקוי עבור האומה האמריקאית. היפוך תפקידים משונה שבמסגרתו מלניה לא מתפקדת בתור האם החורגת והמרשעת שכולאת את הנסיכה במגדל, אלא הנסיכה משתלטת על האגף הצפוני של הבית הלבן ודוחקת את המלכה לגלות במגדלי טראמפ.
ובהערת אגב: כשקוראים ראיונות עם איוונקה ועם טראמפ עצמו, שבהם הם מתייחסים למלניה, מגלים שהדבר היחידי שהם משבחים אותה עליו הוא שהיא "אמא מצוינת לברון". הם לא מזכירים ולו תכונת אופי אחת שלה, לא לרעה ולא לטובה, מלבד האמהות שלה.
5. כי קשה לאנשים להשתחרר מדעות קדומות
אחת הסיבות שקשה לאמריקאים לקבל את מלניה, ושבגללן קשה שלא לרחם עליה טיפה, היא התחושה שהיא פשוט לא משתלבת. העבר כדוגמנית הלבשה תחתונה, המבטא הזר, התפיסה שלה כגולד דיגרית – הרבה אמריקאים מרגישים שכשזה מגיע לבית הלבן, מגיע להם קצת יותר קלאס. וזה יותר מסנוביות פשוטה או גזענות קלה, יכול להיות שהליברליות שכל כך שונאת את המיזוגניה הדוחה של טראמפ, מתייחסת למלניה באותו הזלזול והביטול שבו הוא מתייחס לנשים? הרי גם לשאת שלט שכתוב עליו "מלניה, מצמצי פעמיים אם את זקוקה לעזרה" ו-"לאנוס את מלניה" במסגרת הפגנות אנטי טראמפ, זה לא ממש להתנגד לו כמו, בעיקר, להשפיל אותה.
אז כן, המצב של מלניה לא מי יודע מה, אבל היתרון הוא שמכאן היא יכולה רק לעלות. כולנו חושבים באותם נרטיבים פופולריים, שבמסגרתם מלניה היא דמות ראשית בקומדיה רומנטית. היא המהגרת הפשוטה שמגיעה לבית הלבן ולא ממש מבינה מה הולך שם ומביכה את עצמה ואת כולם. היא תעבור תהליך משפיל של מעין "אילוף הסוררת", עם אנשים שילמדו אותה באיזה מזלג אוכלים אויסטרים ואיך מדברים עם אנשים חכמים במסיבות, ובסוף היא תצליח לשבות את לב כולם בעזרת תושייה, טוב לב ואינטילגנציה רגשית. או, לחילופין, שהיא תתגלה כסוכנת קג"ב רדומה, אבל האמת שהאופציה הרומנטית יותר קוסמת. קדימה, מלניה, תני לנו משהו לחכות לו בקדנציה הזאת.