שלום לתמימות

מערכת היחסים שהולכת ומתהדקת בין דיירי האח הגדול, דן רושנסקי הצעיר והאתאיסט ואורנה דנינו הדתייה, נשמעת כמו התחלה של דרמה יומית. במציאות, היא מצליחה להרתיח את דיירי הבית אבל בעיקר - את מי שצופה בו. דנינו בת ה-37, שהצהירה על עצמה כשומרת נגיעה, עומדת מול מורכבות לא פשוטה על רקע האינטימיות שנרקמה עם רושנסקי אל מול המצלמות.

דנינו, היא דמות דתייה שמנתצת לא מעט תקרות זכוכית בכל מה שקשור לנשים במגזר הדתי. החל מהגירושין שעברה לפני תשע שנים, החצאיות חושפות הרגליים שהיא בוחרת ללבוש מדי יום והוויתור על כיסוי הראש, גורמים לחברי הבית וגם לצופים להטיל ספק בטיב האמונה שלה. אף אחד מהם לא עצר לתהות האם להצהרה כל כך נחרצת יש תוקף במבחן המציאות. 

"מצאתי את עצמי זורקת כסף באוויר לקופאי"

"אל תדון את חברך עד שתדע את מקומו", חורצת יערה (שם בדוי) שהחליטה בשנות העשרים המאוחרות שלה לוותר על הבחירה לשמור נגיעה. "נורא קל לבקר אותה מבחוץ, אבל הם חיים בתוך בית סגור וקשה להתחמק מבחור צעיר שנראה טוב ומעוניין בך. אני לא מקנאה בה על הניסיון לשמור על האיזון בין המשיכה אליו לרצון שיכירו בה כאדם דתי. לשמור נגיעה זה טייטל מחייב שמאוד קשה להחזיק בו. זו דילמה מורכבת ביותר". 

לדבריה של יערה, דתיות רבות חוות מורכבות יום יומית עם הבחירה לשמור נגיעה, בעיקר בחברה מעורבת. "כל ההתנהלות היום יומית שלך משתנה. מצאתי את עצמי זורקת את הכסף באוויר לקופאי בסופר, עוברת מקום באוטובוס אם גבר היה מתיישב לידי באוטובוס ונוגע בטעות בכתף שלי. גם מגעים ידידותיים בטעות היו מוזרים עבורי. זה כל הזמן הלחיץ אותי".

במקרה של יערה, ובדומה לאורנה, ההימנעות ממגע עם גברים הופכת להיות מאתגרת כשזוגיות נכנסת לתמונה: "בבית הספר אנחנו מחונכות לשמור נגיעה וזה ממשיך איתנו לתנועת הנוער כשהסניפים מעורבים. זה מאפשר לנו להכיר בני זוג עם עולם הערכים שלנו", היא מסבירה. "אני חוויתי את זה בפעם הראשונה עם חבר שלי בגיל 21, יצאנו חצי שנה ורק אז התנשקנו בפעם הראשונה. מצד אחד רציתי לזרום ומהצד השני היו לי נקיפות מצפון".

היום, בגיל 27 יערה עובדת במסגרת חילונית וויתרה לחלוטין על קיום המצווה. לטענתה מדובר במנהג שאין לו תוקף בעולם המודרני. היא קוראת לזה "אבדן תמימות מאוחר", שמקושר לשילוב של נשים דתיות במערכת הצבאית, בשירות לאומי, במוסדות להשכלה גבוהה וכן, במקומות עבודה חילוניים. המגעים שנוצרו בשנים האחרונות עם העולם החילוני מצליחים לערער את המוסכמה. ולא מדובר כאן על מגע מיני או רומנטי, אלא על יצירת אינטראקציות אנושיות וחברתיות. מבחינתה זה פשוט לא ריאלי.

"משעשע לראות חברים חילונים נלחצים"

במקרה של אפרת (שם בדוי), הבחירה לשמור נגיעה הגיעה דווקא בכיתה י"א, כשהחליטה להעמיק וללמוד על הנושא. "בהתחלה זה נשמע לי חסר הגיון. איך אני לא אוכל לחבק את החברים שלי? אבל ככל שקראתי דעות של דתיים וחילוניים על משמעות הנגיעה כשלעצמה או בקשר זוגי, חשבתי שזה יפה אבל לא בשבילי".

בהמשך ובסמוך לגיוס לצבא, החליטה אפרת להתמודד עם הקושי ולהתנסות בשמירת נגיעה. דווקא במסגרת המעורבת היא הצליחה למצוא את ההכלה שחיפשה ואת התמיכה להמשיך ולקיים את הנדר. "באולפנה שלמדתי בה, גיוס לא היה חלק מתהליך מקובל למרות שהחלטתי שזה נכון עבורי. היום בדיעבד, ההכלה במסגרת ששירתי בה והתמיכה הם אלו שאפשרו לי להגדיר את עצמי 'שומרת נגיעה' באופן רשמי".

היום אפרת כבר סטודנטית ומוקפת בחברים חילונים. "כולם מכבדים את הבחירה שלי, לפעמים זה משעשע לראות כמה הם נלחצים אם בטעות מישהו שלא מכיר אותי לא שם לב. לי הייתה פריבילגיה בזכות המשפחה שאפשרה לי לבחור את הדרך שלי בעצמי ולעשות את זה באופן הדרגתי. אני סומכת על אנשי ונשות רוח והלכה אבל גם סומכת על האינטואיציה שלי. בעיקר מול אדם שלא מודע לנושא ומנסה ללחוץ לי את היד. או גם עם חברים מהעבר שלא מודעים לבחירה שלי". 

"הרבה בנות מצליחות לשמור נגיעה עד שמגיע בן זוג"

תמר, צעירה שחזרה בשאלה דווקא אימצה את ההרגל כהחלטה חברתית בינה לבין החברים מתנועת הנוער. "התלבטתי על זה, אבל זרמתי עם החברים מבני עקיבא. גם כשחזרתי בשאלה זה היה משהו ששמרתי עליו עד שלב מאוד מאוחר בתהליך שלי. זה משהו שאפשר לי להסתכל על מערכות יחסים בצורה בריאה ולא באופן שמערבב בין הרגש והפיזיות". 

כמו יתר הנשים ששוחחו איתנו, גם תמר מסבירה שמערכות היחסים הן אלו שמערערות את הרצון להימנע ממגע, בעיקר בגילאים מאוחרים. "הרבה בנות מצליחות לשמור נגיעה עד שמגיע בן זוג, אז הם מתנהלים עם אלמנט של הסתרה. הרבה זוגות פשוט לא מביעים חיבה במרחבים ציבוריים אלא בחדרי חדרים. לפעמים אפילו לא מספרים על זה לחברים קרובים. זה לא עניין אלוהי, יש לזה חשיבות חברתית בעיקר".

"אישה דתייה יכולה לא לשמור נגיעה, במקרה של אורנה זה פשוט לא מרגיש כמו תהליך אלא משהו מהיר. אבל זה בהחלט לא כלי לבחון בו את רמת 'הדתיות' שלה. לפעמים גם לוקח זמן להבדיל בין משמעות של חיבוק חברי או רמיזה. אני אישית שמחה שנערה צעירה גדלתי לתוך המקום השמור הזה. זה גרם לי להתרגש מכל החזקת יד או חיבוק".

משלוש הנשים, מסתמן שההצהרה של אורנה להחליט לשמור נגיעה - בהחלט לא חקוקה בסלע ושכמו רבות, ייתכן והשהות בבית האח היא סוג של תהליך הטלת ספק עבורה. כך או כך, נראה שכולנו צריכים לשחרר ממנה ולפרגן על הרומן עם הרווק הכי לוהט בבית עד כה.