מגיל צעיר מאוד, שמונה או תשע, כבר סבלה אמונה זוזוט (22) מדיכאון. פסיכיאטר שאבחן אותה קבע שהיא סובלת מדיכאון קשה, ומאז היא מתמודדת עם המחלה. אחרי שעברה תקופות קשות של התמכרות לסמים, גמילה ושיקום – היום התארחה זוזות אצל פאולה וליאון וסיפרה להם על הדרך שעברה.

"אני מעלה כאן את התמונה עם החיוך הכי יפה שתראו היום, אבל הוא רק בתמונה", כתבה זוזוט בפוסט בפייסבוק לפני כמה ימים, "אנשים בסביבתי שרואים אותי לוקחת כדורים בבוקר ובערב ושואלים 'מה זה הכדורים האלה', וכשאני עונה 'נוגדי דיכאון', אז המשפט הקבוע 'איך ילדה כל כך יפה עם החיוך הכי יפה יכולה להיות בדיכאון?'. אז אני הולכת לדבר היום על משהו שרבים מאיתנו סובלים ממנו ואם לא אתם אז הקרובים שלכם ולאף אחד אין 'ביצים' להגיד אותו, 'דיכאון'. אני חולה בדיכאון".

שיתפה פוסט במטרה להילחם בסטיגמה על דיכאון (צילום: פייסבוק. צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)
"כל היום הייתי ברחוב ועשיתי סמים, רק להתנתק מהרגש"|צילום: פייסבוק. צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

אחת מהדרכים לטפל במחלה כמו דיכאון היא להביא אותה למודעות ולדבר עליה - ההיפך מהנטיה הטבעית להסתיר אותה. לזוזוט לקח כמה שבועות להעז ולכתוב את הפוסט החושפני, אבל היום היא יודעת עד כמה הצעד הזה היה חשוב. "כבר בגיל 8-9 הייתי מציירת ילדות בוכות ואומרת שאני רוצה למות", סיפרה, "הייתי אומרת להורים, 'אם אתם אוהבים אותי פשוט קחו אותי להמתת חסד, קשה לי לחיות עם עצמי'. בנעורים התמכרתי לאסיד, לקוק, לאם.די ובעיקר לגראס, שרק הגביר לי את החרדה. נשרתי ממסגרות, התחלתי להיכנס לסצנה של המסיבות ולקחת סמים קשים על בסיס יום-יומי. זו הייתה הבריחה שלי, כל היום להיות ברחוב עד הבוקר לעשות סמים. רק להתנתק מההרגשה שאני מרגישה".

צפו בראיון המלא מתוך פאולה וליאון