כשאת רווקה בתל אביב ולחברה הכי טובה שלך קוראים מיכל נדל, אין לך שום סיכוי להישאר בבית בחמישי בערב. חייבת להתוודות שאני ממש לא הקלאברית הכי גדולה שיש - אבל כשאני כבר יוצאת, אני נהנית כאילו המסיבה נערכה לכבודי.
אז נכון שהשבוע לא ירדתי במשקל. אבל היי, גם לא עליתי. גם הסבירו לי שברגע שמתחילים להתאמן, הגוף מתחיל לבנות מסת שריר וזה עלול לעצור את הירידה במשקל. אז מה? אני מסתכלת על התמונה הכללית ואחרי חודש ושבוע שבהם ירדתי 5 קילו, לגמרי מגיע לי לחגוג עם צ'ייסר ערק.
כשאת בדיאטה, הביטחון העצמי שלך עולה
שמתי על עצמי את הטייטס השחור והחדש שלי (מידה M למתעניינים), בחרתי את הנעליים הכי יפות שמצאתי בחנות ונכנסתי ל"חתול והכלב" מלאת פאסון וסטטוס חדש: רווקה, ולא סתם: רווקה בדיאטה. תדעו בנות, כשאת בדיאטה - אוטומטית הביטחון העצמי שלך עולה, כי את מרגישה שאם עדיין לא נשברת לאיזו פחמימה ויצאת מהבית לרקוד - את בשיא שלך! וכשאת בשיא שלך, כל העולם מרגיש.
אני יודעת בדיוק על מה אני מדברת כי את סצנת המועדונים בחיי, ביליתי בעיקר כבחורה שמנה. לזכותי ייאמר שגברים תמיד התחילו איתי. שלא לזכותי, ייאמר שאף פעם לא האמנתי להם. לא הבנתי איך גבר שיכול להשיג כל בחורה יתחיל דווקא איתי, כך שאוטומטית הייתי שוללת על הסף. אבל בחמישי האחרון, המצב השתנה לגמרי. כשמנמנה עם כוונות ירידה, לגמרי הוצאתי את האלילה הסקסית והנשית שבי. הפעם, כשהבחור הכי חתיך במועדון התחיל איתי, פשוט נתתי לו את המספר שלי.
ילדים טובים ממש עושים לי את זה פתאום
בהמשך השבוע, עוד בחור הספיק להתחיל איתי. היה לו יופי של רזומה: גם מציל, גם מאמן כושר וגם רוכב אופניים, שותה רק מים, מתאמן כל יום, ורוצה לעזור לי בתהליך. היי, הוא אפילו קרא את הבלוגים ואמר שאני כותבת יפה. איזה מתוק!
ילדים טובים עושים לי את זה. פעם נמשכתי לרעים, אלה שאוכלים בלילה סמבוסק אחרי ששתו מלא כוסות וודקה רד בול - קצת כמוני לפני חודשיים. פעם הייתי בוחרת בילד הרע וחושבת שזה מגניב להיות עם פוזה ופאסון, אבל מאז הדיאטה אני באמת רואה גברים ודברים אחרת. היום אני מעדיפה את אלה שמפוצצים במוטיבציה, מודעים לעצמם, ספורטיבים, שעושים עבודה עצמית ולא מוותרים לעצמם. די, כבר הייתי עם אחד מהז'אנר ההוא, ובסוף הוא ויתר גם עליי.
בקיצור, איזה כיף להתעסק פתאום בתחום הרומנטי. זה משכיח ממני את כל הצרות האחרות. לרגע שכחתי שאני בדיאטה, שכחתי שנפרדתי מהחבר לא מזמן, ושכחתי שכל הגברים הם זבל ושאני צריכה למצוא את הכי פחות מסריח. נכון להיום, מצאתי אחד שהוא לא.
*הטיפ השבועי שלי: את השבוע הקרוב אני מבלה עם צמיד jawbone שקיבלתי במתנה מחבר שחשב עליי והרגיש שזה יכול לעזור לי בתהליך. זה צמיד שמחובר לאייפון באמצעות אפליקציה והוא בעצם סופר כמה צעדים עשיתי ומעדכן אם ישנתי מספיק. אני גם מעדכנת בתוכו מה אכלתי והוא מחשב ומראה לי גרפית מה מצבי. ואני חייבת לשאול: מי צריך גבר כשיש לי צמיד שכל כל אכפת לו ממני?