הרבה לפני שהפחמימה הפכה לפרי האסור של כל אישה עם ירכיים, בטן ומצפון, היא הייתה דווקא רעיון די חיובי. לכל אלו שנוהגות לקלל את עצמן לאחר בליסה של פסטה שמנת פטריות לצד פוקצ'ה עסיסית, כדאי שתדעו שפחמימה היא הכוח שמניע של הגוף, האנרגיה שלו. אם נדמה לרגע את גוף האדם לרכב, הרי שהפחמימה היא הדלק. עם זאת, רעיון טוב שלא נתמך ביחסי ציבור משובחים יכול לזכות בהינף יד במוניטין רע במיוחד. בצער רב, זה מה שקרה לפחמימה האומללה שרק רצתה להביא אנרגיה לעולם.
הסיבה לשיווק הקלוקל של הפחמימה נובעת מכך שהרבה אנשים לא יודעים בכלל מה התפקיד שלה בגופנו. האקדמיה מסבירה כי כשאוכלים פחמימות, הגוף מפריש אינסולין – ההורמון שהופך את כל הסוכרים בגוף שלנו לאנרגיה או לשומן (את מה שנשאר מהם אחרי שסיימנו להוציא אנרגיה).
מכאן יוצא שהאינסולין הוא זה שמעודד השמנה, כלומר, זאת לא הפחמימה עצמה שמשמינה כי אם החומר המופרש בעת אכילה. האינסולין מפריש לרקמת השומן מסר מאכזב למדי: "אל תתפרק". אבל בפועל, אכילה לא מאוזנת של פחמימות היא שגורמת לאינסולין לעורר הרגשת רעב, נחיתת סוכר, עצבים רופפים, מצבי רוח, נשירת שיער ועוד.
הנקודה היא שאין צורך, ואף מומלץ מאוד שלא להימנע מאכילת פחמימות, אך יש לדאוג לאכול אותן בצורה כזו שהגוף יפריש כמה שפחות אינסולין. הדרך הנכונה היא לאכול את הפחמימות הנכונות, לפרוס אותן לאורך היום ולשלב אותן עם חלבונים וירקות.
כמה שיותר מורכב – יותר טוב
סיבה נוספת שעשויה לגרום לך לוותר על פחמימות היא העובדה שפחמימה וסוכר הם בדיוק אותו דבר –מורכבים מחומר כימי זהה. וכולנו יודעות כמה סוכר, מתוק ככל שיהיה, לא רק מתיישב בדיוק במקומות שאנחנו לא רוצות – הוא גם מאוד לא בריא לנו.
ההבדל היחיד בין פחמימה לסוכר הוא בכך שבפחמימות מתוקות יחידות הסוכר במזון מבודדות (כמו חרוזים), לעומת פחמימה רגילה שאינה מתוק שבה החרוזים שזורים זה בזה ויוצרים מעין שרשרת. כשהסוכרים מגיעים ביחידות בודדות, טעמם מתוק (כמו פירות, דבש, סוכר וכו'). כשהם נוצרים בשרשראות, טעמם אינו מתוק (לחם, אורז, ירקות וכו'). ברגע האמת, לפני שהפחמימות המוכרות נכנסות לגוף, הן מתפרקות מהשרשראות ליחידות בודדות ומתפקדות שם בדיוק כמו הפחמימות הפשוטות. כדי לעשות סיפור ארוך לקצר ופשוט: אז כמות הפחמימות שיש בשלוש עוגיות דובשניות או בחמישה מרשמלו שוות ערך לכמות הפחמימות בפרוסת לחם.
לא להשאיר הכל לערב
אז אחרי כל מה שהוסבר עד כה, נדמה שהדבר הטבעי והראשון שכדאי לכולנו לעשות זה להעיף לכל הרוחות את הפחמימה הארורה, במיוחד המתוקה והמורכבת. אז זהו שלא. מניעת פחמימות אינה עוזרת לירידה מהירה במשקל. מדובר במיתוס שחשוב לנפץ כבר עכשיו. כאשר אנחנו משמידות את הפחמימה מהתפריט, נוצרות שלוש בעיות עיקריות: ראשית, הדלק, האנרגיה שלנו, מצטמצם והגוף מסתפק ב- 50 אחוז מהצריכה. שנית, מניעת פחמימה מפרקת שרירים ושלישית, הגוף נחלש, השיער נושר והגוף מתקשה להתאושש.
סטיגמה נוספת שדבקה לפחמימה היא שכשאוכלים ארוחה בערב, משמינים יותר מאשר אם אוכלים את אותה ארוחה בבוקר. שוב שקר וכזב. בעולם המודרני אין כמעט משמעות להבדל בין שריפת הקלוריות במשך שעות היום לשעות הערב. כיום, כולנו יושבות רוב היום, לכן הגוף שורף כל שעה כמות קלוריות נתונה כדי להתקיים, כך שלא משנה מתי אוכלים.
מצד שני, אל תשאירי את כל הפחמימות לערב. מדובר בטעות שרק תגרום להשמנה מוגברת. כשלא אוכלים פחמימות, הגוף מאט את התהליכים ואז כשכבר אוכלים בערב והרבה, הגוף כבר לא שורף את האוכל כמו שהוא היה יכול אילו שרפת הקלוריות הייתה נשמרת לאורך היום.
