מי אני: סיגל קופלר, בת 40 מיבנה, נשואה +3, מזכירה במוסך המשפחתי.
מי אני במספרים:
גובה: 1.70
משקל לפני הירידה: 110 קילו
משקל נוכחי: 67 קילו
כמה ירדתי: 43 קילו בשנה
שומרת על המשקל: שנתיים
"מה את עושה, למה את צריכה את זה?"
לאחר הלידה השלישית סיגל החליטה לעשות סטופ - ולהתחיל במהפך שישנה לה את המראה ואת החיים. "זו לא הייתה הפעם הראשונה שאני מנסה דיאטה, אבל לראשונה אני באמת מצליחה לשמור על התוצאות. כל החיים הייתי שמנה, ניסיתי את כל הדיאטות האפשריות וכלום לא הלך - כדורים, הקאות, משלשלים, דיקור ומה לא. עליתי וירדתי, עליתי וירדתי, לא הייתה יציבות. הגעתי ל'שומרי משקל' והקבוצה שינתה לי את אורח החיים: הבנתי שאפשר לא לגווע ברעב או לעשות דיאטות משוגעות, ובכל זאת להראות נפלא".
מה היו הרגעים הקשים ביותר? "כשמתחילים לעשות דיאטה, יורדים ממש מהר - שניים שלושה קילו בשבוע, ואז יש עצירה של שבוע-שבועיים שהמשקל לא זז. ברגע הזה כמעט ויתרתי. אמרתי לעצמי: 'מה את עושה, למה את צריכה את זה?', אבל לא נתתי לעצמי להתייאש. המשכתי לרדת לאחר שהגברתי את תדירות הפעילות הגופנית; עשיתי בעיקר זומבה והליכות. בנוסף, עד היום אני עולה ברגל חמש קומות בכל יום, במקום לקחת את המעלית".
התפריט היומי שלי: "על מטוגנים ויתרתי סופית, ובלעדיהם אני מרגישה קלילה ובריאה. אני אוכלת במשך היום בזמנים קבועים, ומשבע בערב סוגרת את הפה ולא מכניסה אוכל.
בוקר - נס קפה ופרוסת לחם קל עם גבינה או ריבה.
בין לבין - יוגורט עם קורנפלקס "פייבר 1".
צהריים - בימי חול - סלט ירקות עם קטניות או דג; בסופי שבוע - פרגית או חזה עוף עם פחמימה בצד: אורז, תפוח אדמה או ספגטי.
בין לבין - פירות (עד שלושה ביום).
אחר הצהריים - קפה עם פרוסת לחם עם גבינה או ריבה".
כיצד הגיבה הסביבה לשינוי? "כל צרי העין תמיד אומרים לי - 'עשית ניתוח, אין מצב שהגעת לזה לבד'. החברים מסביב, הלקוחות במוסך, השכנים, כולם היו בשוק. השכנות אמרו שאם הן לא היו מכירות אותי, הן לא היו מזהות אותי: יש לי חברה שהגיעה מניו יורק, ונפגשתי איתה בבית קפה. אני הגעתי ראשונה והתיישבתי. ראיתי אותה נכנסת וחשבתי שהיא זיהתה אותי, נפנפתי לעברה והיא הסתכלה לכיווני - אבל לא הגיבה לנפנופים שלי. קראתי לה והיא הייתה בשוק. היא ראתה אותי, אבל לא זיהתה אותי.
ממשיכה ללכת לשומרי משקל
"כשהגעתי למשקל היעד, אמא שלי אמרה לי שאני צריכה להתחיל לאכול - אחרי שכל החיים היא אמרה לי להפסיק לאכול. אני ממשיכה להגיע לשומרי משקל, וכולם לא מבינים למה אני עדיין מגיעה. מה לעשות, אני צריכה לשמור על המשקל. אני זוכרת שהחלום שלי היה ללכת עם חצאית או שמלת מיני ומגפיים. עכשיו זו התלבושת הרשמית שלי, אני לא יורדת מהמיני".
טיפ למי שמעוניין לעבור שינוי: "צריך להגיע להחלטה הזאת, אבל באמת. להעמיד לעצמך מטרה ולדבוק בה, להבין שאין דרך קיצור. צריך לשנות את צורת החשיבה - כשיוצאים לבלות ובכלל ביום יום. צריך להבין שאוכל הוא לא האישיו".
יש לך סיפור הצלחה משלך? נשמח לשמוע ממך. שלחי את פרטייך ל-women@mako.co.il