מי אני?
אורטל גולדפינגר, בת 33, מנתניה. עובדת בחנות למוצרי ספורט וכושר.
מי אני במספרים?
גובה: 1.65 מ'.
משקל לפני הירידה: 81 ק"ג.
משקל אחרי הירידה: 64 ק"ג.
כמה ירדתי: 17 ק"ג.
תקופת השינוי: שמונה חודשים.
"בתור ילדה יכולתי לסיים מגש פיצה לבד או חבילת בורקסים שלמה"
אורטל מאז ומתמיד התמודדה עם עודף משקל, בבית שבו גם היא וגם אחותה התמודדו עם בחירות תזונתיות לא נבונות. לקראת הגיוס לצה"ל היא אמנם הצליחה לרדת מעט במשקל, אך במהלך השירות העלתה את הכל בחזרה. "לא הרגשתי חריגה והרגשתי כמו אקורדיון, כי גם כשירדתי לא הצלחתי להתמיד ולשמור", היא מספרת.
"ניסיתי לשכנע את עצמי שהכל בסדר איתי"
ההחלטה לעבור שינוי, הגיעה בעקבות מפגש של אורטל עם חברה שלא פגשה תקופה ארוכה: "התביישתי לפגוש אותה, ידעתי שהיא תחשוב שהשמנתי עוד. כשישבנו במסעדה מצאתי את עצמי אוכלת יותר מדי ובבית פשוט כבר לא יכולתי להסתכל על עצמי יותר במראה". את הדחיפה הסופית, קיבלה אורטל מאחותה שהציעה לה להצטרף לקבוצת הרזיה של שומרי משקל יחד איתה.
"השתנו לי החיים. שיניתי את כל מה שאני חושבת על אוכל"
כחלק מתהליך ההרזיה של אורטל, היא החלטה לנהל יומן מעקב על הארוחות שלה. "התעסקתי בניקוד וברישום של האוכל שאני מכניסה לפה. זה גרם לי לשלוט באוכל במקום שהוא ישלוט בי", היא מציינת ומספרת על חוסר המודעות כלפי המאכלים הלא בריאים שהקיפו אותה: "הייתי מכורה לבמבה, הבית שלי היה מלא בשקיות שקניתי במבצעים. היום אני לא אוגרת אותן בבית. במידה ומתחשק לי אני אקנה אחת קטנה ואסיים עם זה".
בנוסף, ויתרה אורטל על האכילה במסעדות: "הבנתי שמנה שאני אוכלת בחוץ כנראה משמינה פי כמה ממנה שאכין בבית", היא מסבירה ומדגישה שלא מדובר בשינוי אלא בתפיסה חדשה של אורח חיים. "שמתי לב שכבר באופן טבעי למדתי להתרחק ממאכלים שלא טובים לי. דברים שפעם חשבתי שלא אוכל לוותר עליהם. אני גם מקפידה על שתייה מרובה של מים".
מעבר לשינוי התזונתי, אורטל עושה הליכות לאורך הטיילת כשלוש פעמים בשבוע ומוסיפה ריצות בהדרגה. "כשהבנתי שזה בשביל הבריאות והנפש, אני גם נהנית מזה".
עם זאת, בכל תהליך ירידה יש משברים קטנים שעלולים לפגוע בו, במקרה של אורטל, זה המשקל שנתקע לעתים ואפילו עולה. וכמובן – הפיתויים. "כשבא לי שוקולד, אני מתחילה לחשב ולהבין שזה חצי ממה שמותר לי לאכול. אם אני מאוד רוצה משהו משמין, אני כבר אבחר באופציה שתשביע אותי ולא במשהו מתוק". ומה לגבי ארוחות משפחתיות? אורטל מקפידה להגיע אליהן אחרי שכבר אכלה סלט ירקות מפנק.
מאז הירידה, אורטל לא מפסיקה לקבל מחמאות. אבל יותר מזה, היא קיבלה סוף סוף את הביטחון ללבוש בגד ים ולבלות בחוף או בבריכה. ובעיקר – כבר לא פוחדת להביט במראה בביטחון.
התפריט היומי שלי:
ארוחת בוקר: טוסט מלחם קל – מלא, עם שתי פרוסות גבינה צהובה דלת שומן.
ארוחת צהריים: מנת חלבון (עוף או בשר) עם ירקות וללא פחמימות.
ארוחת ערב: שתי פרוסות קל – מלא, עם חביתה משתי ביצים וגבינות רזות.
אורטל מציינת שחשוב לוודא שהתפריט היומי מכיל יותר חלבון מפחמימות, או משתווה להן. ולא לשכוח לשתות בין 2 ל-3 ליטרים של מים בכל יום.
טיפים למי שמעוניינת לעבור את השינוי:
לשתף את הסובבים שלך בתהליך – את זקוקה לתמיכה שלהם.
להציב לעצמך מטרות קצרות טווח – לא לצפות לירידה מהירה תוך שבוע, אלא להבין שזה לוקח זמן.
לתעד הכל – זה מאוד עוזר לכתוב ולעקוב אחרי האוכל שאנחנו אוכלים. זה מחזיר לנו את השליטה.
להתמודד גם עם העליות במשקל ולמנף את האכזבה למוטיבציה נוספת לרדת.