מי אני: עדן כלדיאן (27) מקדימה, עובדת בשירות הלקוחות של פז וקונדיטורית.
מי אני במספרים
גובה: 168 ס"מ.
משקל לפני הירידה: 85 ק"ג.
משקל נוכחי: 65 ק"ג.
כמה ירדתי: 20 ק"ג.
תקופת השינוי: חצי שנה.
"הייתי ילדה מאוד רזה. ההורים תמיד היו צריכים לדאוג שאוכל יותר מהצלחת. בחטיבה למדת בבית ספר בתוך היישוב, והבאתי אוכל מהבית. העלייה הראשונה במשקל הייתה בכיתה ט', כשעברתי ללמוד תיכון בנתניה. הארוחות שהבאתי מהבית התחלפו אוכל שנרכש בקיוסק. עולם חדש של מאכלים נפתח בפניי: הייתי אוכלת הרבה כריכים, בורקסים וחטיפי שוקולד בתור קינוח".
ומה שהתחיל בתיכון, נמשך ביתר שאת בצבא. "כשהתגייסתי הייתי בתפקיד תצפיתנית, היינו יושבות מול המסך במשמרת של 4 שעות וסורקות גזרה שלמה. היינו אוכלות חטיפים כדי להעסיק את עצמנו במהלך המשמרת, גם בלילה. היה הווי צבאי מאוד גדול שהתבסס על ארוחות ליליות והרבה עוגיות לקינוח ליד הקפה. לא נשקלתי בתקופה הזו כי פחדתי לדעת מה מהמשקל, אחרי שהמדים הפכו להיות צמודים בשבילי והרגשתי לא בנוח. אחרי השחרור חשבתי שיבוא שינוי - אבל המגמה המשיכה, וכשהייתי בחופשה בחו"ל, לצד המנוחה והכיף, היה לי חשוב לטעום כמה שיותר מאכלים מקומיים. כשחזרתי לישראל והתחלתי לעבוד, אימצתי שגרה משמינה. הייתי אוכלת ארוחות בוקר בבית קפה, בארוחת צהרים במסעדה או בחדר האוכל של העבודה ובערב הייתי דואגת לאכול בכל הזדמנות שהייתי יוצאת עם חברים. לאורך כל התקופה לא ראיתי את עצמי כאדם שמן ולא חשבתי שאני מגזימה - המידות עלו, המשקל נסק ועדיין הייתי לגמרי בסדר עם המצב".
הרגע שבו הבינה עדן שהיא חייבת לעשות שינוי היה כואב ומשפיל. "התכוננתי לאירוע משפחתי, והתאמצתי מאוד לבחור בגד מחמיא ולהיראות טוב. ירדתי לקומה התחתונה בבית שלי, ואז אימא שלי שאלה אותי: 'ככה את באה?', והוסיפה שאני נראית נורא. זה היה הרגע שהכי עצבן אותי בחיים. עליתי למעלה, הרגשתי מחנק בגרון ורציתי לבכות. החלפתי לבגד אחר ואמרתי לאחותי בדרך לאירוע שאני חייבת להירשם לשומרי משקל. הרעיון קפץ לי ישר לראש כי זכרתי ששמעתי כל הזמן כי אפשר לרזות מבלי לוותר על הדברים הטובים.
העדפתי ללכת לקבוצה המרוחקת יחסית מהיישוב. בפעם הראשונה שהגעתי, עליתי על המשקל כדי שהמדריכה תוכל לרשום אותי לקבוצה. זאת הייתה הפעם הראשונה שהבנתי מה המשקל שלי, אחרי הימנעות של שנים ארוכות. עם זאת, המדריכה סיפרה לי סיפורה האישי ואמרה כי כל אחד יכול. כל זה הקל עליי בהתחלה כשניסיתי לשנות את ההרגלים שלי ולבנות את 'רשימת המשאלות' שלי. מה שבאמת רציתי היה להרגיש בנוח עם עצמי דרך השגת הגעה למשקל מסוים. היה חשוב לי להסתכל במראה ולאהוב את מה שאני רואה. רציתי להתחיל באורח חיים חדש שיאפשר לי לעסוק באפיה מקצועית עם בריאות, וההדרכה הטובה שקיבלתי עזרה לי להגשים את רשימת המשאלות שלי בשילוב עם סביבה תומכת והרבה כוח רצון. המשאלה הכי ותיקה הייתה להצטלם בצורה מקצועית עם בגד ים - וגם אותה הצלחתי להגשים בעזרה מלאה של שומרי משקל".
הרגעים הקשים של עדן אל היו במהלך ההרזייה, אלא דווקא אחרי שהגיעה למטרה הנכספת. "אחרי שהגעתי ל'משקל הכבוד' שלי, הבנתי למה מתכוונים בכך שקשה לשמור על המשקל. הרשיתי לעצמו יותר ואמרתי לעצמי שעכשיו מותר לי כי אני נראית טוב ולא אשמין שוב - אבל מהר מאוד גיליתי שהמציאות אחרת והרגשתי קושי גדול לחזור לשיטה בה הרזיתי. גם התגעגעתי למאכלים מהעבר כי התחלתי ללמוד קונדיטוריה באופן מקצועי. לא רציתי להרגיש שאני מענישה את עצמי. אחרי שקיבלתי תמיכה ואמונה מהמדריכה חזרתי לדרך הנכונה והתאפסתי, כי לא רציתי לאכזב בעיקר את עצמי. נגמלתי מאכילה של פסטות ופיצות והתחלתי לאכול יותר אורז מלא ובורגול. למדתי לעשות את הבחירות התזונתיות שלי לפי המאכלים שיכולים לעזור לי בתהליך. התחלתי לרוץ פעמיים בשבוע והתאמנתי גם עם רצועות TRX במשך 3 פעמים בשבוע – והכל כדי לשמור על התוצאות שהגעתי אליהן".
התפריט היומי שלי
בוקר: יוגורט עם פרי ופייבר 1.
ביניים: כריך משתי פרוסות לחם מלא עם גבינה צהובה 9% שומן או גבינה בולגרית 5% שומן.
צהריים: 200 גרם חזה עוף, מנת אורז מלא או מנת בורגול.
ארוחת ארבע: שתי פרוסות לחם מלא עם כף גבינה לבנה5% שומן.
ערב: סלט עם קופסת טונה במים עם ביצה קשה.
לילה: שורת שוקולד עם כוס קפה או תה.
המשפחה של עדן נרתמה לסייע לה, ואחותה אפילו הצטרפה בעצמה לקבוצה אחרי שילדה. "המחמאות מסביב לא הפסיקו להגיע, ואפילו אמא שלי שינתה את הרכב האוכל במטבח. המחמאה הכי גדולה הייתה כשאחותי הרזה ו'המעצבנת לשעבר' הציעה לי ללבוש את המכנסיים שלה והם עלו עליי. גם הסביבה הביעה תמיכה: בהתחלה היו כמה אנשים שלקחו אותי לשיחות ורצו לוודא שהכול בסדר איתי ושאני לא מרעיבה את עצמי. לקח לי הרבה זמן להסביר שאני אוכלת בצורה בריאה והכל בסדר, אבל בסוף כולם השתכנעו והתחילו לפרגן".
טיפים למי שמעוניין לעבור שינוי
"לא לפחד לעשות את השינוי כי ההצלחה יותר קלה ממה שחושבים. קשיים מופיעים בעיקר כי אנחנו לא רגילים לשינויים. מה שעוד יכול לעזור היא סביבה תומכת, שעוזרת להתמודד עם הקשיים. השיתוף של התחושות עם אדם אחר עוזר לפרוק ולהיפתח לרעיונות שלא היית מסוגלת לחשוב עליהם לבד.
"בנוסף, אל תתעללו בעצמכם. 'מי שמתנזר – מתחזר'. אפשר מדי פעם לטעום ממאכלים שעשו לנו טוב, זאת כל עוד מציבים מסגרת מראש ומתכננים את ההתנהלות היומיומית. אם מודעים אילו מהמאכלים מועילים ואילו מזיקים אז קל יותר לשמור על שליטה באופן עצמאי".