מי אני: אילנית לוי, 40, מפתח תקווה, נשואה +2, מנחת קבוצות לירידה במשקל.
מי אני במספרים:
גובה: 1.67 מטר
משקל התחלתי: 74 קילו
כמה ירדתי: 18 קילו
תקופת השינוי: שנתיים
שומרת על המשקל: שמונה שנים
אילנית התחילה לעלות במשקל בתקופת הצבא. כמו כולנו, היא הייתה מבלה את שעות הפנאי שלה בשק"ם ונהנית מהיצע הבצקים והשוקולדים. "בבסיס הייתי טוחנת טוסטים ומעדנים בכפולות ובשלשות. כשהייתי יוצאת לחמשוש היה לי ולחברותיי מנהג קבוע: היינו הולכות למאפיה, קונות חלות ולחמניות חמות, גבינת שמנת 30% וממתקים לקינוח. היינו 'מרפדות' את עצמנו בתור בילוי לסוף השבוע. ההילולה נמשכה גם כשהשתחררתי ועבדתי בצמוד למאפיה עם ריחות משכרים".
הרגע בו הבנתי שאני עושה שינוי: "לאחר שהשתחררתי מהצבא התחלתי להתנסות בדיאטות שונות ומשונות. הטריגר לכל זה היה פליטת פה של מוכרת בחנות בגדים. נכנסתי לחנות, ואחת המוכרות בשיא ההתלהבות ניגשה אלי ואמרה לי: 'מזל טוב, ילדת?'.
באותו הרגע נעתקו המילים מפי. נפגעתי. בחורה בת 20 שרק עכשיו השתחררה מהצבא, אפילו חבר עוד לא היה לי, והיא שואלת אותי אם ילדתי? עד כדי כך הייתי צריכה לרדת במשקל? למחרת, בלי לחשוב פעמיים, פצחתי במסע הדיאטה".
"נסיונות הדיאטה נמשכו יותר מעשור, תוך כדי ירידה ובעיקר עליה במשקל. לאחר כל התנזרות קיצונית מגיע בולמוס אכילה ולצד כל זה הייתי עייפה, עצבנית, מדוכדכת וכמובן מתוסכלת מאי הירידה במשקל. ההתעסקות בנושא נראתה כנצח. אמרתי לעצמי 'מה, כל החיים אני אהיה בדיאטה? כל החיים אני אתנזר?'. הייתי חולמת על היום בו יימצא איזשהו פתרון, שאני אלך לישון בלילה ואקום בבוקר רזה. נרשמתי ללימודי תזונה, ובעזרת הידע והמודעות לא רק שהורדתי במשקל - אלא שהאוכל כבר פשוט לא מעסיק אותי. אני מרשה לעצמי לאכול מהכל, רק במינון הנכון ולעולם לא להיות בדיאטה, וזה בדיוק מה שאני מלמדת בקבוצת הירידה במשקל שבהנחייתי".
מה היו הרגעים הקשים ביותר בעת הירידה במשקל?
"היו לי נקודות שבירה רבות ובולמוסי אכילה, כשהתייחסתי לדיאטה כאל אסור או מותר וקטלגתי מזונות לחיוב ולשלילה. ברגע שהבנתי כי לא ניתן להתמיד בדיאטה לאורך זמן, וכי השינוי צריך להעשות באופן הדרגתי ובצורה מתונה, התחלתי לנהל אורח חיים בריא לצד ארוחות שפויות ומזינות וכמובן שילוב של פעילות גופנית".
התפריט היומי שלי: "אני מנהלת תפריט צמחוני, ומקפידה לאכול שש ארוחות ביום.
בוקר - כוס מים על קיבה ריקה עוד לפני הקפה. קפה, ולאחר כחצי שעה כריך מלחם שיפון מלא בתוספת ממרח וירקות ירוקים עליים.
ביניים - יוגורט עם עשרה שקדים לא קלויים
צהריים - תבשיל בורגול/ אורז עם עדשים, בתוספת ירקות מבושלים
ביניים - עד שתי מנות פרי ועשרה שקדים לא קלויים/ פירות מיובשים עם ארבעה אגוזי מלך
ערב - מבוססת לרוב על חלבונים בלבד - שתי ביצים קשות, חצי אבוקדו קטן/ חצי קופסאת טונה והר של ירקות מתובל בשמן זית או טחינה משומשום מלא.
לילה - לא מוותרת על משהו מתוק לנשמה! שורה של שוקולד/ קסטה מרובעת/ פרוסת עוגה בחושה שאני אופה".
כיצד הגיבה הסביבה לשינוי?
"זה מתחיל כך: 'אילנית, זאת את?! אני לא מאמינה'. הפרגון של הסביבה הוא אדיר והגיע אחרי הרבה שנים של סקפטיות. חוויתי את אפקט היו-יו יותר מדי פעמים בחיי, כך שבתחילת הירידה האמיתית לא האמינו שאחזיק מעמד. יש כאלו שאומרים שרזיתי יותר מדי, וביניהם בעלי; אבל הוא מאושר שאני מאושרת, ותומך באורח החיים החדש שהנהגתי. הצלחתי גם לחולל שינוי במשפחה, וכמעט כולם יודעים מהי תזונה נכונה".
"סיפור שלא אשכח היה כשפגשתי מכרה, איתה עבדתי במשך שש שנים וכשעזבתי את מקום העבודה, נפרדו דרכינו. נגשתי אליה בשיא ההתלהבות, חיבקתי ונישקתי אותה - והיא הסתכלה עלי במבוכה ואמרה: 'סליחה, נראה לי שיש לך טעות בזיהוי'.
טיפים למי שמעוניין לעבור שינוי: "לאכול מהכל, במינון הנכון. הרי כל ילד בגן כבר יודע שאין חגיגה בלי עוגה, וכל התנזרות קיצונית והימנעות ממזונות אהובים מביאה בסופו של דבר לזלילה קיצונית ודרסטית. האוכל הוא לא אויב ולא יטרוף אתכם, במקרה הכי גרוע אתם תטרפו אותו, ומזה אנחנו צריכים להמנע! והחשוב ביותר: כל ירידה באשר היא, מבורכת - כמו קופת חסכון של ילדים, חוסכים שקל ועוד שקל ולפתע יש 100 שקלים. כך גם אנחנו, ירידה של 200 גרם ועוד 300 גרם ועוד 500 גרם - ופתאום זה מתאסף לירידה יפה ומשמעותית. אם תהיו סלחניים כלפי עצמכם ותציבו מטרות קטנות, אין לי ספק שהירידה תתרחש ותראו תוצאות נפלאות".
יש לך סיפור הצלחה משלך? נשמח לשמוע ממך. שלחי את פרטייך ל-women@mako.co.il
