מי אני: דניאל פיליאן, בת 24, רווקה, מתגוררת ביבנה ועובדת כבודקת תוכנה.
גובה: 1.58 מ'.
משקל לפני הירידה: 67.2 ק"ג.
משקל אחרי הירידה: 53 ק"ג.
כמה ירדתי: 14 ק"ג
תקופת השינוי: חצי שנה
"פשוט התעלמתי מהם. שיקרתי לעצמי והכחשתי את המצב שלי".
דניאל זוכרת את עצמה כילדה פעילה ולכן, לא התמודדה אף פעם עם בעיות של עודף משקל. כשהגיעה לגיל ההתבגרות, נטשה את העיסוק בספורט לטובת אכילה מכל הבא ליד. "לאט לאט בלי לשים לב, הפכתי לנערה מלאה ואפילו לא הייתי מודעת לזה שאני במצב של עודף משקל", היא מספרת. באופן מפתיע, דניאל לא נפגשה עם מקרים של בריונות ועלבונות מצד הסובבים אותה – כך שהיא היתה בטוחה שהכל בסדר. רק בני המשפחה רמזו מדי פעם שאולי עדיף לה לאמץ הרגלי תזונה נבוכים יותר.
השינוי הגדול הגיע אחרי השוק הגדול עם הגיוס לצבא. כשדניאל נקלטה בבסיס הטירונים היא נקראה להגיע למחסן מיוחד עם מדים לבנות במידות גדולות: "זה היה אחד הדברים הכי משפילים שעברתי. שם הבנתי בפעם הראשונה שאני צריכה לעשות שינוי. אבל לא ידעתי איך". בזמן שדניאל התנסתה בכמה שיטות שלא צלחו, אחותה הקטנה נרשמה לקבוצת שומרי משקל והתוצאות לא איחרו להגיע. ההצלחה שלה דחפה את דניאל לנסות להצליח בעצמה.
"היא לא יודעת את זה, אבל עד היום אני אומרת לכולם שבזכות אחותי הקטנה ממני, הצלחתי להניע את עצמי למטרה"
המילה דיאטה מעוררת ברובנו תחושה של מגבלות ואיסורים, עם זאת, דניאל מציינת שהמציאות מאוד שונה ממה שנוטים לחשוב: "אני לא מגבילה את עצמי בכל מה שקשור לתזונה שלי". דניאל אוכלת בין חמש לשש ארוחות קטנות ומזינות ביום ואפילו ארוחה אחת בשבוע בה היא מאפשרת לעצמה לאכול את מה שהיא אוהבת. גם על המתוקים היא לא ויתרה לגמרי אלא רק שינתה את הכמויות. "זה עוזר לשמור על המוטיבציה לאורך זמן".
למרות שהשינויים בהרגלי התזונה לא היו קשים לה - את הספורט היא דווקא התקשתה להכניס לסדר היום. אך כשהירידה במשקל החלה להראות סימנים היא הבינה שכושר גופני יכול לקדם אותה עוד יותר: "אחרי שירדתי 8 ק"ג, החלטתי להירדם לחדר כושר ולהתחיל להתאמן. הבנתי שאני צריכה לעשות ספורט שאני נהנית ממנו כדי להצליח להתמיד. מצאתי את זה בשיעורי זומבה ובלי לשים לב המשקל ירד מהר יותר".
הירידה במשקל לא רק חיזקה את הביטחון העצמי שלה – אלא החזירה לה אהבה ישנה: "הכדורגל הוא אהבת ילדות שלי. כשהייתי מלאה יותר לא הרגשתי בנוח לעסוק בזה. כשרזיתי, קיבלתי את האומץ לגשת שוב למגרש הכדורגל ולהירשם לקבוצה פעילה", כיום דניאל משחקת בקבוצת נשים של נס ציונה וסוגרת מעגל עם תחביב ישן שגם מאפשר לה לשמור על אורח החיים החדש כאדם פעיל ואנרגטי. כמעט בדרך כלל, הירידה במשקל מעצימה את הביטחון העצמי, אצל דניאל זה התבטא ביכולת ללכת לים וללבוש ביקיני בלי לחוש מבוכה.
"הוכחתי לעצמי שהכל בשליטתי ושרק אני מחליטה לגבי הגוף שלי. לא הוא בשבילי. היום אני יודעת שגם אם אעלה, אני אדע איך לחזור לזה".
אך בכל הדיאטות לרוב, מגיעה נקודת המשבר. במקרה של דניאל, מדובר בטיול שאחרי הצבא לדרום אמריקה. הרצון ליהנות מהטיול בלי להרגיש חסך, עלה לה בכ-8 קילו נוספים. "טסתי ממש אחרי שהגעתי למשקל היעד שלי ולא הייתי מנוסה מספיק בתהליך. בטיול הרגשתי שאני מתקשה לפקח על התזונה שלי". אך מיד עם חזרתה לארץ, שבה לקבוצת התמיכה במטרה לחזור למשקל היעד שלה.
התפריט היומי שלי:
ארוחת בוקר: קערת דגנים עם סיבים, עם חלב או יוגורט.
ארוחת צהריים: חזה עוף או קציצות בשר עם סלט צבעוני בצד וקערית מרק. במידת החשק, מוסיפה כף או שתיים של פחמימה.
ארוחת ביניים: מנת פרי.
אחה"צ פינוק: שתי קוביות שוקולד, או חטיף אנרגיה או ארטיק קרח.
ארוחת ערב: סלט גדול עם פריכיות, או שתי פרוסות לחם עם קוטג', ביצה קשה או חביתה עם גבינה.
דניאל מציינת שקפה עם חלב היא שותה רק פעם ביום ומקפידה על שתייה מרובה של מים.
"הפרגון שלהם נתן לי כוחות עצומים להמשיך בתהליך ולא לוותר גם ברגעים הקשים. כשאת שומעת שהסביבה שלך מגיבה לשינוי שלך, את מבינה שהוא באמת קורה ונראה לעין וזה נותן לך את הרצון להמשיך".
ההורים של דניאל כמובן, שמחו מאוד וחשו גאווה רבה בבתם, על התהליך שבחרה בעצמאות מוחלטת ולהצליח בו. "הם תמכו בי לאורך כל הדרך ודאגו לעודד אותך, לדרבן ולתת לי מוטיבציה להמשיך". את בן הזוג שלה, הכירה במהלך הטיול הגדול בסמוך לירידה במשקל. "שנינו היו מכינים ארוחות בריאות ביחד ואנחנו נהנים מזה". השינוי של דניאל ניכר מאוד לעין, כשהלכה לבקר בתיכון בו למדה, המורות התעלמו ממנה לחלוטין: "הן פשוט עברו לידי בלי להתייחס אליי ולא הבנתי למה. כשהן נעצרו להסתכל עליי הן לא האמינו שזאת אני. זה לא המקרה הראשון וזה עשה לי כל כך טוב. הרגשתי חזקה".
טיפים למי שמעוניינת לעבור שינוי:
1. "אל תמנעו מעצמכם שום דבר – מי שמונעת מעצמה נשברת". דניאל מסבירה שאפשר לאכול הכל כשמתחשבים בתזמון הנכון ובכמויות המדויקות.
2. לא להיכנע לנקודות השבירה – להמשיך הלאה ולהבין שגם אם חורגים, מחר הוא עוד הזדמנות להמשיך.
3. מסגרת – להישקל פעם בשבוע, לערוך רישום ולייצר לעצמך מעגל תמיכה קבוע.