מי אני: רחלי אלישיב, בת 37, נשואה + 2 מנתניה. בעלת תואר שני במנהל עסקים ועובדת בתור כלכלנית בבנק דיסקונט.
מי אני במספרים:
גובה: 165 ס"מ
משקל לפני הירידה: 103.6 קילו
משקל נוכחי: 81 קילו
כמה ירדתי: 22.6 קילו
תקופת השינוי: 10 חודשים
במשך כמה זמן אני שומרת משקל: "אני עדיין בתהליך הירידה ומכוונת מטרה להגיע למשקל הכבוד".
אולם, הכל השתנה כשרחל השתחררה מהשירות הצבאי בגיל 21. "נרשמתי ללימודים האקדמאיים ואז המשקל התחיל לטפס. הלמידה האינטנסיבית, שינון החומרים לקראת מבחנים וכתיבת העבודות הסמינריוניות גרמו לי לשבת, ולנשנש תמידית מתוך הצורך לשמור על עירנות ריכוז. אבא שלי היה זה שלא ויתר לי. הוא דאג להעיר לי על כל תוספת שלקחתי לצלחת, ועל כל קילו מיותר שהעליתי. כיום אני מבינה שהערותיו הגיעו מתוך ביקורת בונה בלבד ומאהבה ודאגה למצב שהייתי בו כך אני לא נוטרת לו טינה".
הרגע בו הבנתי שאני עושה שינוי:
אבל לקח לרחל זמן עד שהחליטה לעשות מעשה. הוא הגיע בעקבות הלידה השינה שעברה, לפני שבע שנים. "הגעתי לשיא משקלי של 122.4 קילו. עליתי למונית שירות מתל אביב לנתניה וישבתי במושב הראשון שליד הנהג. אישה שישבה מאחור ביקשה ממני להעביר כסף לנהג בעבור הנסיעה, והיא טפחה קלות על ירכיי ואמרה, 'מה יהיה איתך?'. רציתי שהאדמה תבלע אותי. באותו הרגע החלטתי שזהו זה. היום אני מבינה שלהיות שמנה במשקל 122 קילו זה תבוסתנות".
אלישיב נרשמה ל"שומרי משקל" ושם למדה כיצד לאמץ אורח חיים בריא. "חשוב לאפשר לעצמך לטעום במידה ממשהו שממש בא לך ולדעת מתי גם לא להתחיל עם משהו שאת יודעת שיהיה לך קשה להתמודדות. צריך לדעת לשלב בחיים את כל ההנאות והפיתויים שנקרים בדרכנו , לדעת לעשות את הבחירות הנכונות והבריאות יותר (פרי מתוק למשל על פני חטיף) ולהיות שלמה עם עצמך. פעם נלחמתי באהבה שלי לשוקולד, היום אני מבינה ששוקולד יכול להיות חבר טוב גם בדיאטה".
במקביל נרשמה רחל לקבוצת ריצה בשכונה בה היא מתגוררת בשם "רצים עם לורנס". "בהתחלה בקושי הצלחתי לשרוד קילומטר בודד, אבל היום, חצי שנת אימונים אחרי, אני גומעת 25 ק"מ שבועיים, ומשתתפת במרוצים ברחבי הארץ במסלול של 10 ק"מ. השאיפה שלי היא לרוץ מרתון 42.2 ק"מ, ועם התהליך שהתחלתי אני לא מתכוונת לוותר על זה. אפשר לומר שהתאהבתי בריצה. גם נחשפתי לאנשים מדהימים ותחרותיים באופן החיובי של המילה, שהם מלאים באנרגיות טובות. הריצה גם מסייעת לי רבות בתהליך הירידה, ומשפיעה על חילוף החומרים שעובד היטב כעת, הגוף מתחטב ומתמלא באדרנלין ואנרגיות טובות שמשפיעות על כל תחום בחיים, והכי חשוב זה שאחרי שהתאמנתי והזעתי במשך כשעה - כואב הלב להרוס הכל על איזה חטיף שקורץ פתאום".
מה היה הרגע או הרגעים הקשים ביותר בעת הדיאטה:
"לפני חודשיים נפצעתי במהלך הריצה ושברתי צלע. נגזרה עליי מנוחה של שלושה שבועות שהיו קשים מנשוא. מאד חששתי שהמנוחה תשפיע על הרגלי האכילה הבריאים שסיגלתי לעצמי. בשבוע הראשון הצלחתי במשימה אך בשבוע השני עליתי כבר 2 קילו. למרות הכל החלטתי לקחת את העלייה במשקל למקום חיובי, והגעתי לתובנה שהגנטיקה תמיד מחכה לה שם בשקט מעבר לפינה. חשוב שנשמור על עירנות בתהליך ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. רגע משבר נוסף היה כשאבא שלי, אליו אני קשורה מאוד, עבר ניתוח מעקפים בהפתעה גמורה, התחייבתי לעצמי להמשיך ולהיות בשליטה. הגעתי עם אוכל מוכן לימים שלמים בהם שהיתי לצד מיטתו ולא נפלתי לרגע לאכילה רגשית שכל כך אפיינה אותי בעבר. מבחינתי, זה הישג כביר".
התפריט היומי שלי (פירוט ארוחות):
7:00: קפה הפוך דל שומן ועוגיית לוטוס אחת.
10:00: טוסטים עם 2 כפות קוטג 3% וירקות או 3 כפות דייסת קווקאר ע"ב מים.
13:30: 100 גרם חזה עוף עם סלט ירקות ו כף טחינה מוכנה, בשילוב כוס קטנייה או פחמימה מורכבת כלשהי.
14:15: כוס תה ירוק או מים חמים עם נענע ללא סוכר.
16:00: תפוח/שזיף/אפרסק/כרובית מאודה עם מלח גס.
חצי שעה לפני אימון ("אני רצה כ-10 ק"מ שלוש פעמים בשבוע"): 2 תמרים.
20:00: ארוחת ערב לאחר אימון: סלט ירקות עם כף טחינה מוכנה, ביצה קשה, קופסת טונה במים ו-2 פרוסות לחם שיפון או 100 גר' גבינה בולגרית 5%, פרוסת גבינה צהובה 9%, 2 פרוסות לחם שיפון קל, סלט ירקות וכפית שמן זית או שקשוקה עם 2 פרוסות לחם.
במהלך היום: 8 שקדים ו-2 יחידות של אגוזי מלך.
כיצד הגיבה המשפחה לשינוי:
"אבא שלי כל כך גאה בהצלחה שלי, בירידה במשקל ובעשייה הספורטיבית המבורכת. אני פשוט מדושנת עונג מכך שהצלחתי להגשים חלום ועל הדרך לגרום לאבי לאושר וגאווה. כיום הוא כבר מבקש שלא אסחף בירידה ושאולי אסתפק במה שירדתי - מי היה מאמין?" כמו כן, היא אומרת שזכתה לתמיכה משני בניה. "הילדים המקסימים שלי מאושרים עד הגג. מדי פעם אני לוקחת אותם איתי לריצה והם רוכבים על אופניים, וכך אנו עוברים ביחד 9 ק"מ. זה גם זמן איכות של אם ובניה, ועל הדרך אני מהווה דוגמא אישית עבורם לאורח חיים בריא, לחשיבות הפעילות הגופנית, התזונה הנכונה ושמירה על משקל תקין. בכל פעם כשיש מרוץ קרוב אני רושמת אותם למקצה הילדים. בעלי היקר תמיד תמך בכל החלטה שקיבלתי למרות שמעולם לא הפריע לו עודף משקלי".
כיצד הגיבה הסביבה לשינוי:
"אני דואגת שסביבתי הקרובה תהיה איכותית וטובת לב. לפני מספר שנים החלטתי עם עצמי להתרחק באופן מודע ממי שלא עושה לי טוב ולהתקרב ולאמץ אנשים בעלי אנרגיה חיובית ששמחים עם עצמם ומפרגנים לזולת, ולכן המחמאות הן אינסופיות ובמקום העבודה אף ברמה היומיומית. זה כיף אמיתי".
רחל מספרת שהתענוג הגדול ביותר מבחינתה הוא ההנאה שלה עם ילדים. "בשבוע שעבר נפשנו באילת במלון הנסיכה , בין היתר בילינו בחוף מקסים שמשני צידיו גשרים שנוהגים לקפוץ מהם לים. אני, הקלילה והחדשה, ליוויתי את ילדיי שביקשו לקפוץ (לא מסוכן) וכשהגענו החלטתי שגם אני קופצת, סתם כך כי התחשק לי. קפצתי פעם אחר פעם, ממש כמו ילדה קטנה. כשחזרתי לחוף אחת הנופשות ששכבה במיטת השיזוף אמרה לי, 'איזה כיף לך שאת כזאת קלילה ומגניבה עם ילדייך. הילדים שלי יודעים שאותי לא מפעילים, אז לקפוץ איתם מהגשר? אין מצב'. חייכתי והסברתי לה שבעבר זה היה רחוק מלהיות כך והזמנתי אותה להצטרף לאחת הקבוצות, וגם להצטרף אלי למחרת לריצת הבוקר".
טיפים למי שמעוניין לעבור שינוי:
"להכיר בעובדה שאין מנוס מלהצטרף למסגרת. עבורי ערכה של הקבוצה בשומרי משקל הוא יקר מפז, ומי שזוכה במדריכה כמו איריס אפילו הרוויח עוד יותר. המפגש השבועי של שישי בבוקר הוא קבוע ובעלי כבר יודע שגם כשיוצאים לחופשה משפחתית בסופ"ש אני יוצאת רק בשעה עשר לאחר המפגש.
"שינוי מתחיל ממקום שכואב לך", היא מסבירה. "לאנשים קשה לעשות שינויים, זהו מהלך שמצריך מאתנו לצאת מאזור הנוחות שלנו. אם הגעת למצב שאת רוצה לעשות שינוי כנראה שמשהו ממש מציק וכואב לך, לכן צריך לנצל את המומנטום ובאותו הרגע להחליט שחיים פעם אחת וכדאי להעביר את החיים האלו באיכות אמיתית, בקלילות ובתחושת ניצחון. אין על ההרגשה הזאת בעולם. היא שווה כל ופל או פנקייק שתוותרי עליו".
יש לך סיפור הצלחה משלך? נשמח לשמוע ממך במייל המערכת
>> בפעם הקודמת: "הצלחתי רק אחרי שהפסקתי להישקל"
>> יפה לך: מעגלגלה לפאשניסטה לוהטת
לכל הכתבות במדור איך רזית