מי אני: אורלי אלימלך, בת 34 מרחובות, מזכירה רפואית, נשואה ואימא לילד מתבגר.
מי אני במספרים
גובה: 1.67 מטר
משקל לפני הירידה: בין 82 ל-105 קילו
משקל נוכחי: 62 קילו
כמה ירדתי: 20 קילו
כמה זמן אני שומרת על המשקל: שלוש שנים
"בן הזוג שלי הסתכל עלי בצורה אחרת"
אורלי עלתה וירדה במשקל במשך זמן רב. הייתה בקבוצות תמיכה, הלכה למכון כושר, לקחה כדורים ואפילו הרעיבה את עצמה. אבל התסכול המשיך והמשקל לא זז. עד שיום אחד היא החליטה להתקשר ליעל מסדנת "מרזות ונהנות". "באחד מהימים, כשכלו כל הקיצים, והבריאות שלי הייתה כבר בסכנה, הזוגיות שלי הייתה בסכנה, האושר שלי היה בסכנה, אזרתי אומץ באתי למפגש", היא מספרת. "הקליק שנוצר, האמון, העידוד, האמונה שהיא הפיחה בי היו יקרים מפז. הדרך הייתה כל כך כיפית. בהתחלה הייתי סקפטית, גם אני לא הייתי בטוחה בעצמי אבל ליעל הייתה אמונה בדרך מספיק בשביל שתינו וזה עבד".
לאט לאט המשקל החל לרדת. בתוך חצי שנה אורלי השילה מעצמה 20 קילו. "המחמאות לא הפסיקו לזרום הבגדים פשוט התחילו לשבת עליי יפה, את כל המלתחה החלפתי ואפילו נהניתי ללכת לקנות בגדים סוף סוף. התחלתי להצטלם והתחלתי להתאהב בעצמי מחדש".
עבור אורלי, זה לא היה דבר מובן מאליו. בשלב מסוים, בעקבות המשקל העודף, היא הגיע לדום נשימה חמור, שחייב אותה ללכת למרפאת שינה. "בן זוג שלי הסתכל עלי בצורה אחרת. היו כל מיני כינוי חיבה - 'שמנמנה' או 'איזה לחיים' - ואני פשוט נכנסתי לדיכאון. במיוחד שהבר מצווה של הבן שלי הייתה באופק ואני התרחקתי מהמצלמות, הן לא אהבו אותי ואני בטח שלא אהבתי אותם".
גם התהליך עצמו היה רצוף קשיים ופחדים. "אני באה ממשפחה עם היסטוריה של סכרת. כל זה הקשה עליי להתחיל. לקח לי הרבה זמן. אפילו בהתחלה שמרתי את זה בסוד מכל המשפחה, אבל כשהתחלתי גיליתי שזה הרבה יותר קל ממה שחשבתי", היא אומרת ומוסיפה: "פעם הייתי מתקמצנת על האוכל בשביל לרדת במשקל אבל היום הכי מצחיק זה שאני אוכלת הרבה יותר ממה שאכלתי לפני"
התפריט היומי שלי
"בוקר שלי מתחיל ב- 6:00 עם קובית שוקולד ונס (שוקולד!! מי חלם שאוכל שוקולד כל יום?).
ב-10:00 אני אוכלת דייסה עם פרי בפנים ותה ירוק.
ב-12:30 אני אוכלת צלחת של חיטה ועדשים עם ירקות מאודים וסלט ברוטב טחינה.
ב-15:00 פרי כארוחת ביניים כמו תפוח.
ב-17:00 מגיעה הביתה אחרי העבודה שותה תה עם פרוסה מלחם מחמצת שיפון.
ב-20:00 אני אוכל סלט טעים עם אבוקדו ביצה וטונה.
במהלך היום אני מקפידה לשתות הרבה מים. אגב, אני לא רעבה, אני שבעה ומאושרת.
בהתחלה כולם היו סקפטיים, כן בטח לא תחזיקי יותר מחודש חודשיים או לא רואים כלום, אבל כשהגיע השינוי כולם פרגנו ותמכו ופשוט רצו להיות חלק. בן הזוג שלי השוויץ בי בכל מקום שרק הלכנו. הביטחון העצמי שלי השתפר, הבריאות שלי השתפרה. כבר לא הייתי עייפה, לא היו לי שקיות מתחת לעיניים, העור זוהר ומתוח וצלול.
טיפים למי שמעוניין לעבור שינוי:
"פשוט להתחיל ולמצוא דרך שתהיה דרך חיים ושתוכל להתמיד בה לאורך זמן, לנשום עמוק לאזור אומץ ולהבין שרק את יכולה לעשות את הצעד הראשון ושאם אני יכולה גם את יכולה, כל אחת יכולה".